מוסר התשלומים של הרשויות והמשרדים הממשלתיים – הנמוך במשק
מוסר התשלומים של רשויות ומשרדים ממשלתיים היה תמיד מחפיר, לכן השתדלתי מאד שלא להתבסס על עבודות למגזר הממשלתי. לא ראיתי לנכון שהחברה שלי, חיסונים פיננסים, תתייבש חודשים ארוכים בהמתנה לקבלת תשלומים, שע"פ חוזה מגיע היה לנו לקבל כדין. שנאתי לפנות בתחינות לפקיד זה או אחר, חלקם "עבד כי ימלוך", שישחררו בטובם את הכסף המגיע לנו. באותם מקרים נדירים בהם מנהלים בחברה שכנעו אותי בכ"ז לגשת למכרז ממשלתי זכור לי לדיראון מקרה ספציפי. זכינו במכרז של רשות ממשלתית, בו הייתה למזמין העבודה יכולת להרחיב את המפרט המקורי ולקבל שירותים נוספים תמורת תשלום לספק עבור היקף שעות נוסף. כמובן שמבחינתנו כספקים זה היה נשמע מצוין. אכן תוך כדי עבודה הדרישות גדלו, שעות העבודה הצטברו, היקף השירות התרחב והכל לכאורה טוב. אלא מה? הוצאנו חשבוניות לאותה רשות, אך בנוגע לתשלומים אין קול ואין עונה. הם סיפרו לנו שהם מאד מרוצים, שהכול עונה על ציפיותיהם, עובדתית ביקשו מאיתנו עוד ועוד. אכן חוץ מזה שלא קיבלנו מהם כסף הכול היה נפלא. כמובן שהם טענו שתהליך האישורים של התשלומים עבורנו "בטיפול" וכן הלאה. יש עיכוב רק כי ההיא חולה וההוא בחופש וזה לא חתם וכו'. בנקודה זו ראוי כבר לומר, למי שלא מכיר את הנושא, שקיים "חוק מוסר תשלומים לספקים 2017" שמחייב את כל הגופים הציבוריים (והעסקיים) לשלם לספקים שלהם את החוב תוך לא יאוחר מ-45 ימים. לאחר שחלפה כמעט שנה (!) ועדיין לא קיבלנו תשלום ראשון אפילו, נתתי הוראה ועצרתי את המשך עבודות השירות עבורם. ברוב חוצפתו, הפקיד הבכיר שהיה אחראי מולנו, התקשר אליי ואיים שאם לא נספק להם את יתרת דרישותיהם הוא יוודא ש"לעולם לא נראה את הכסף". עניתי לו שהשיחה בינינו מוקלטת ואם הוא לא יטפל בעניין מיידית, אפנה לא רק לראש הרשות בכבודו ובעצמו עם האיומים המוקלטים האלו, אלא שאין לי בעיה לפנות גם לעיתונות. ומה קרה לדעתכם? הפלא ופלא. תוך פרק זמן של 72 שעות כל החוב היה בחשבון הבנק שלנו.
חוק מוסר התשלומים – שיפור ניכר אך הממשלה תמיד בסוף
חוק מוסר תשלומים לספקים 2017 הוא חד משמעי: גופים ציבוריים וגופים עסקיים חייבים לשלם כל עוד לא מדובר בעסקאות שאינן עבודות בניה הנדסאיות (שם הכללים שונים), תוך 45 ימים מיום המצאת החשבון ע"י הספק, או מקסימום תוך 30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון (שוטף + 30). שוטף פלוס 30 יכול לנוע בין 30 ימי אשראי ל-59 ימי אשראי בתלות במועד הגשת החשבונית. החוק גם מפרט שמדובר בספק שמספק סחורה, נותן שירות או מבצע עבודה עבור מזמין שהוא אחד או יותר מהגופים הבאים: רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס, רשויות מקומיות, גוף שהוקם מכוח חוק (לדוגמה: בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, יד ושם), מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב (מוסד שהממשלה משתתפת בתקציבו) או גוף מתוקצב ע"י הממשלה (תאגיד שהוקם על פי חוק או שהמדינה משתתפת בתקציבו). האם המצב במשק השתפר מאז החוק? כן! הוא הפך מבלתי נסבל לנסבל למחצה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הסוגייה והציג מחקר של הסוכנות לעסקים קטנים. זו עורכת סקר מוסר תשלומים מדי שנה מאז חקיקת החוק. בתרשים 1 להלן מוצג שיעור העסקים שלא שילמו בזמן, בהתאם לחוק, לפי סוג לקוח בשנים 2019 ו-2022. מתברר שהמגזר הממשלתי והשלטון המקומי השתפרו בכך שממצב שבו בין 51% ל-61% מהם עברו על החוק ב-2019 למצב ש"רק" 39% מהמגזר הממשלתי, 36% מהשלטון המקומי ו-35% מהמגזר הציבורי עוברים על החוק. ממש "נפלא". זה בולט עוד יותר על רקע העובדה שרק 6% מהסקטור העסקי הפרטי נהג כך. עצם העובדה שזו ממשיכה להיות הנורמה - היא בגדר שערורייה. מוסדות המדינה חייבים להיות דוגמא לכולם. הם חייבים להיות הראשונים מבחינת העמידה בחוק וגם מבחינת מוסר התשלומים שלהם. איך אנחנו לעומת אירופה? גם שם המגזר הציבורי חוטא במוסר תשלומים שהוא נמוך מזה של הסקטור העסקי, אך בישראל המצב פחות טוב מהממוצע: אפשר לראות כי ב-2022 מספר ימי האשראי בפיגור (מעבר ל-45 הימים המותרים בחוק) של המגזר הציבורי בישראל היו 21 בהשוואה לממוצע של 17 ימים ב-24 מדינות באירופה. רוצים לשפר עוד את השירות הציבורי? פתרון פשוט ומיידי ליישום: הקפידו על העברה מהירה יותר של הכסף לספקים.
* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
- 4.מודאג 07/03/2024 16:33הגב לתגובה זואנו במסלול התדרדרות למדינת עולם שלישי בכירים בשלטון דאגו לטפח את הגישה הזו בשנים האחרונות.
- 3.מריה 07/03/2024 01:57הגב לתגובה זוהפרזיטים
- יותם 07/03/2024 18:47הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- אבנר 14/03/2024 20:05את כל האברכים הפרזיטים
- שתה מים תרגע (ל"ת)שי 07/03/2024 09:34הגב לתגובה זו
- 2.סווינגר 06/03/2024 11:42הגב לתגובה זוהמשרדים הממשלתיים מתעמרים בספקים. העסקים חיים לפי "שוטף פלוס". רפובליקת בננות
- 1.שמואל 06/03/2024 11:33הגב לתגובה זומדינה בפשיטת רגל מוסרית...המגזר הציבורי חולה ואין תרופה...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
