הבנקים ישלמו בשנתיים הקרובות למדינה עד 2.5 מיליארד שקל
ועדת הכספים אישרה כי הבנקים ישלמו למדינה עד 2.5 מיליארד שקל ב-2024 וב-2025. במסגרת המנגנון שנקבע, הבנקים ישלמו 6% מהרווח שיפיקו על פעילותם בישראל בכל אחת מהשנים. במסגרת השיח בין הצדדים, התחייבו הבנקים לדרישת הוועדה כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לטובת אנשי מילואים בעלי עסקים קטנים, בהיקף של 100 מיליון שקל, ובמקביל מאריך בנק ישראל את מתווה חרבות ברזל.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), "זהו צעד גדול לכך שהבנקים אינם פרה קדושה וניתן לגבות מהם כסף". הוועדה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל).
בנוסח ההצעה המקורית, במסגרת התוכנית המאזנת, הוצע לקבוע שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד תום 2025, כך שעל רווחים של הבנקים יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום. השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", כלומר בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5% משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. ההחלטה צפויה דווקא להעלות את מניות הבנקים, כפי שכבר כתבנו בעבר.
בעקבות דיוני הוועדה ושיחות בין הצדדים, תוקנה ההצעה, כך שמוצע לקבוע כי מכניסת החוק לתוקף עד תום 2025, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן ישלם למדינה סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה שנה. לגבי 2024, יחול התשלום לגבי החלק היחסי מהרווח מכניסת החוק לתוקף. להגדרה של בנק קטן נכנסים בנק ירושלים ובנק וואן זירו בלבד.
- רגע לפני פרסום דוחות הבנקים - מה יהיו הרווחים, בכמה יסתכמו הפסדי האשראי והאם תהיה חלוקת דיבידנדים?
- "הבנקים היו צריכים לשלם לציבור בפיקדונות עוד 4 מיליארד שקל בשנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נקבע כי במידה שסכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי 2024 יעלה על 1.2 מיליארד שקל, או שהתשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי 2025 יעלה על 1.3 מיליארד שקל, יוחזר לבנק המשלם ההפרש שבין סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים ובין הסכום המרבי לאותה שנה. ההחזר יבוצע באופן יחסי לגובה התשלום של כל בנק.
במידה שתנאי השוק ישתנו באופן שישפיע מהותית על יכולת הבנקים לנפק רווחים, בכלל של שיעור ריבית בנק ישראל, שיעור האינפלציה או שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה, רשאי שר האוצר לפי החוק לקצר את התקופה של התשלום. הוא יוכל לסיימה בתום 2024. החוק ייכנס לתוקף ב-1 באפריל.
לדרישת הוועדה, מתוך רצון למנוע את גלגול העלויות של הבנקים במסגרת החוק ללקוחות הבנקים, נקבע בחוק כי המפקח על הבנקים ידווח פעמיים בשנה ב-2024 וב-2025, על ריבית אשראי, ריבית על פיקדונות ועמלות שנגבו מלקוחות. הדיווח יבוצע לפי סיווגים שונים, כשבנק ישראל יוסיף דיווחים נוספים שיראה לנכון כי הם משרתים מטרה זו.
- בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 5.תראו איך פתאום הרווחים החשבונאיים של הבנקים צונחים (ל"ת)אמיר 05/03/2024 09:50הגב לתגובה זו
- 4.99 04/03/2024 22:10הגב לתגובה זוכל יום מיליארד שקל - 120 אלף מפונים. אז כל הבנקים ביחד ישלמו בשנה 1.3 מיליארד. זה לא ממש יסגור את הבור.
- 3.חזירים שודדים חזירים (ל"ת)לשם שינוי 04/03/2024 22:08הגב לתגובה זו
- 2.אנג'לה 04/03/2024 22:07הגב לתגובה זויללא להתגייס לצבא
- 1.יפה מאוד בשורה טובה ! (ל"ת)שלמה 04/03/2024 15:33הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)