דחיית משכנתאות ופטור מעמלות: בנק ישראל האריך את מתווה הסיוע
בנק ישראל החליט להרחיב בפעם השלישית את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל".
כזכור, במטרה לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל", כבר כשבוע לאחר פרוץ המלחמה הודיע בנק ישראל על מתווה מקיף להקלה על נטל האשראי והעמלות, שאומץ על ידי הבנקים. בחלוף מספר שבועות מתחילת המלחמה ונוכח העובדה כי תושבי הצפון פונו מביתם, הורחב המתווה ונכללו בו גם תושבי הצפון. לאור הימשכות המלחמה, הודיע בנק ישראל על הארכת המתווה שאומץ על ידי הבנקים בשלושה חודשים, ועל הרחבתו לאוכלוסיות נוספות.
נכון ליום 31.1.2024 נדחו כ-306 אלף הלוואות, בסכום כולל של כ-5.5 מיליארדי שקל. מתוך סך הדחיות, כ-40% הן דחיות של משקי בית, מרביתם בהלוואות לדיור, והיתר במגזר העסקי (מתוכם כ-40% לעסקים זעירים, 21% לעסקים קטנים והיתר לעסקים בינוניים וגדולים). נכון למועד פרסום ההודעה ועד לתאריך 31.3.24, אוכלוסיית המתווה כוללת את הקבוצות הבאות: קבוצת הלקוחות במעגל הראשון - אוכלוסייה שמתגוררת או בעלת עסק שנמצא בטווח של עד 30 ק"מ מרצועת עזה; אוכלוסייה שפונתה מביתה על ידי גורם מדינתי רשמי נכון לתאריך 7.11.23 והמתגוררים באחד מהישובים המופיעים ברשימות המפורסמות באתר בנק ישראל; אוכלוסיית משרתי המילואים ומגויסי צו 8; חשבונות של חטופים או נעדרים; אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה (בני זוג, הורים, אחים וילדים) להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים; נפגעי מסיבת נובה. קבוצת הלקוחות במעגל השני - הם כל יתר הלקוחות.
מה נותנות ההקלות?
המתווה מאפשר לקבוצת הלקוחות במעגל הראשון - האוכלוסיות שנפגעה באופן ישיר מנזקי המלחמה - לדחות, ללא ריבית וללא עמלות, את תשלומי ההלוואות והמשכנתאות, לקבל פטור ממרבית העמלות ופטור בחשבונות עו"ש מריבית על יתרת החובה עד לסכומים קצובים, וזאת למשך שלושה חודשים מרגע הצטרפותם.
ליתר הלקוחות - קבוצת הלקוחות במעגל השני - ניתנת האפשרות לדחות, ללא עמלות, את תשלומי ההלוואות והמשכנתאות למשך שלושה חודשים, כאשר התשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית בחוזה ההלוואה.
הנגיד: "המשק יתאושש""מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" נקט בנק ישראל בסט רחב של פעולות ותוכניות שמטרתן תמיכה בפעילות השווקים וסיוע למשקי בית ועסקים שנפגעו כדי לצלוח את התקופה", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "מתווה דחיית ההלוואות, ויתר ההקלות שגיבש בנק ישראל, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית הינו חלק מסט הצעדים שהוביל בנק ישראל במלחמה. בפרט, מדובר בצעד חשוב בהתמודדות הפיננסית של משקי הבית והעסקים הרבים שנפגעו באירועי ה-7 לאוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל".
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתווה מאפשר למשקי בית ולעסקים לגשר על אילוצים תזרימיים ולצלוח את התקופה הקשה. "בכך תורם המתווה גם ליכולת של המשק כולו להתאושש בצורה טובה יותר מהקושי הכלכלי שפקד אותו. בנק ישראל ימשיך לנטר באופן שוטף את מצב המשק על רקע המלחמה ויפעל ככל הנדרש על מנת לתמוך בכלכלה ובמשק", הוסיף ירון.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הוסיף: "מדינת ישראל עדיין מתמודדת עם מצב בטחוני מורכב ולכן החלטנו להמשיך ולהקל על הלקוחות ולהרחיב בפעם השלישית את המתווה המקיף שאומץ על ידי הבנקים, תוך מתן סיוע ייחודי לחיילי המילואים. ההארכה הנוספת, הכוללת שילוב אוכלוסיות נוספות בקבוצת הזכאים, נועדה לסייע לאלו שעדיין זקוקים להקלה תזרימית על מנת לצלוח את השפעות המלחמה.
- 1.איתן 04/03/2024 11:13הגב לתגובה זוחבל שלא לקחתי הלוואה גדולה יותר איזה כיף שלא צריך להחזיר
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
