"לא בכל יום נוצרת נישה תעשייתית חדשה שמשפיעה על למעלה ממחצית האנשים על פני כדור הארץ!", אמרה מנהלת השקעות הון סיכון בחברת Station F, חממת הסטארטאפים הגדולה בעולם. הדברים נאמרו על תעשיית הטכנולוגיה הרפואית לנשים שמאז 2020 צומחת במהירות בעקבות מגפת הקורונה. ההתקדמות הטכנולוגית, ובמיוחד בתחום יכולות הטיפול באינפורמציה (Data) והשתלבות ה-AI, פתחה נישה שמייצגת תחום רפואי/טכנולוגי ענק בעל פוטנציאל אדיר, ה-FemTech industry, שמתייחס למגוון תוכניות בריאות ומוצרים שנתמכים בטכנולוגיות שנותנות מענה לצרכים ביולוגיים של נשים. מגזר ה-FemTech כולל את כל החידושים שנועדו לפתור בעיות בריאות שרק נשים סובלות מהן באופן שונה או לא פרופורציונלי, החל מבריאות במהלך ההיריון, מנופאוזה ועד אפילו מחלות מרכז העצבים (מאנורקסיה ועד אלצהיימר כדוגמה). נשים. יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. צילום: Istock נשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסייה העולמית, מה שאומר ששוק היעד למוצרים המתמקדים בבריאותן הוא עצום. דו"ח של Frost & Sullivan טוען כי FemTech היא "התופעה הגדולה הבאה. מחקרים מראים כי נשים צפויות להוציא 29% יותר מגברים על צורכי שירותי בריאות ו-75% יותר על שימוש בכלים דיגיטליים בתחום". רק 3.3% מההשקעות בבריאות דיגיטלית בארה"ב הלכו לבריאות האישה בעשור שבין 2011 ל-2020, והאחוז יורד, קרוב לאפס, כאשר מדובר גלובלית. מדובר בפוטנציאל מוכר שמסיבות שנסביר לא מומש עד לאחרונה. הרתיעה מהשקעה בפרויקטים רפואיים שמיועדים לטפל בבריאות האישה קשורה בטאבו תרבותי היסטורי סביב גופן של נשים, טאבו שעדיין תקף ברוב חלקי העולם, כולל במערב. עד 1972, לדוגמה, לא הורשו לפרסום בטלוויזיה האמריקאית מוצרים וטיפולים שקשורים במחזור, בהריון, בגיל המעבר, בלידה או בהפלות בארה"ב. יותר מכך, עד 1993 המליצה ה-FDA שלא להשתמש בנשים לבדיקות קליניות לאישור מוצרים. לרשות גברים, אם ניקח דוגמה אחת, יש ארסנל שלם של תרופות פרמצבטיות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני, אבל לנשים אין כמעט כלום. "זה כאילו יש מוסר כפול", אמרה פרופ' קרול קלייר, מנהלת המחלקה לרפואה ומגדר באוניברסיטת Unisanté בשווייץ. "הפרעת זיקפה עקב גיל נחשבת לפתולוגיה אצל גברים בעוד שאצל נשים הירידה בחשק המיני לאחר גיל המעבר נתפסת כנורמלית, כחלק מההזדקנות". למה יש כזה הבדל?  "כי הרפואה הומצאה על ידי גברים ולגברים", אמרה הפרופסור, "יש הרבה פחות עניין בפתולוגיות נשיות, כמו אנדומטריוזיס, בעיות גיל המעבר וכמה מצבים כרוניים, מאשר בפתולוגיות גבריות". אתם מתארים לעצמכם על איזה סדרי גודל של תרופות מדובר אם ההתייחסות תהיה שונה? מכיוון ש-95.5% ממקבלי החלטות בחברות הון סיכון והשקעות בארה"ב הם גברים (כולל 83.9% מכלל רופאי המשפחה בארה"ב), אז ההימנעות מהנושאים הללו הייתה הנורמה. המודעות לפערים ידועה, אבל על מנת שהפוטנציאל האדיר שטמון בתעשיית הבריאות לאישה ימומש בפועל, צריכים היו כמה תנאים להתממש וזה לא קרה עד לעשור האחרון שבמהלכו זה התחיל לקרות. כרגיל במקרים כאלו, זה התחיל עם יזמות אישית שאבחנה שההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת יצירת נישה תעשייתית מגדרית, והקורונה עזרה להציף את הבעיה ואת הפתרונות ונגיע לכך בהמשך. בגלל ההתעלמות הזו הוחמצה, עד לאחרונה, הזדמנות שוק ענקית והצרכים של אלה שיכולים היו להפיק תועלת מהמוצרים והשירותים הללו - נשים, יצרנים ומשקיעים רבים וכן הכלכלה הגלובלית, לא נענו.   

לא מוצרי טיפוח, מוצרים לצרכים רפואיים

תעשיית הפמטק אינה כוללת מוצרי טיפוח ויופי, אלא רק מוצרים ושירותים שנותנים מענה לנשים לצורך רפואי, והיא מתחלקת לארבעה מקטעים: בריאות כללית ואיכות חיים, שירותי בריאות ואבחון, בריאות הרבייה וטיפול בהריון ומשפחה. את המהפך הזה הובילה אישה דנית בשם אידה טין, יזמת בעלת יכולת ניהולית מרשימה, שפתחה בין 2009  ל-2014, בעזרת שני מדענים גרמנים, אפליקציית מעקב פוריות ניידת בשם Clue כדרך לעקוב אחר מחזורים של וסת ופוריות. במהלך גיוס המימון לפרויקט ראתה טין שמשקיעים גברים מתקשים לדון במוצרים ממוקדי נשים והבינה שאין בשוק ההון סביבה שמתאימה לכך, "מרחב להשקעות מגדריות", כהגדרתה, "שיגביר את תשומת הלב לענף בעל פוטנציאל גדול שעולם השקעות ההון סיכון מתעלם ממנו". ב-2016 הפכה האפליקציה ללהיט באירופה - יותר ממיליון מערכות נמכרו באותה שנה. טין הבינה שאפשר לתחם את הרפואה הנשית כתת-תעשייה של תעשיית הבריאות וקבעה את השםFemTech . ב-2016 הציגה טין את המערכת בכנס ה-TechCrunch Disrupt (כנס משבשי טכנולוגיה גדול) בסן פרנסיסקו, שם הרצתה על בריאות נשית וחוסר תשומת הלב של שוק ההון לפוטנציאל העצום. תוך חודשיים לאחר מכן גייסה 20 מיליון דולר כאשר נוקיה היא המשקיע המוביל. החברה שהקימה טין, BioWink GmbH CLUE, פועלת מברלין, גייסה עד כה 58 מיליון דולר ומשרתת מעל 15 מיליון משתמשים כאשר חברות כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט, נוקיה ואחרות מפיצות את המוצרים ובגרמניה כבר מדברים על הנפקה. יזמים רבים הבינו את מה שקרה וסטארטאפים החלו לקום - סימן מובהק להתעוררות נישה. מאז 2020 הוקמו רק בארה"ב 1,500 חברות בתחומים השונים של הפמטק, בהן הושקעו 22.83 מיליארד דולר, ו-336 מתוכן כבר נרכשו ע"י חברות הציוד הרפואי השונות. ב-2023 גלגל שוק הפמטק העולמי 35.91 מיליארד דולר וצופים שב-2030 יגיעו המכירות ל-92.5 מיליארד בקצב צמיחה שנתי של 14.5%. החל מ-2021 רואים כניסה הולכת וגדלה של ענקיות IT, ציוד רפואי וחברות תרופות לתחום. בין החברות הפועלות (שמספרן גדל במהירות) תמצאו את אפל, סמסונג, פיליפס ואחרות.  

עד כמה גדול הפוטנציאל?

יש שתי סיבות עיקריות להתעוררות הגדולה של תעשיית הפמטק. הראשונה קשורה כאמור בקמפיין שהתחילה אידה טין ב-2016 ושהפנה את תשומת הלב של תעשיית הבריאות, יזמים ומשקיעים, לעובדה שנוצרו תנאים להתפתחות של נישה תעשייתית נפרדת, בעלת פוטנציאל גדול, בתחום בריאות האישה. הריון. מגיפת הקורונה האיצה את התהליך. alicia-petresc unsplash הסיבה השנייה הייתה מגפת הקורונה. נשים  סבלו  בתקופת המגפה, הצורך בפתרונות עלה בצורה חדה. ארגון הבריאות העולמי פרסם באותם ימים מאמר לפיו בגלל המגפה, נשים ונערות נמצאות בסיכון גובר לאי ודאויות כלכליות, לירידה בגישה לשירותי תמיכה ובריאות מרכזיים, לעלייה במתח, במיוחד בקהילות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ובנוסף, זיהה המחקר, כי נשים ונערות סובלות נזק כלכלי גבוה בהרבה מהממוצע, מה שמוביל  לחרדה, דיכאון וחוסר איזון הורמונלי. המחקר עודד יזמים טכנולוגיים לחפש פתרונות. המחקר גם העריך שהבעיות יימשכו לאחר מיגור המגפה, "עד 2030 לפחות". היזמים, כמו אותה טין, הבינו שיש נישה ענקית עם מיליארדי לקוחות שבויים שמצפים לפתרון, וזה מה שהגביר את העניין בקרב חברות שונות בתחום הבריאות וכמובן בקרב משקיעי הון סיכון. חשוב לזכור שהמחקר הוביל גם להגדלת תקציבים ממשלתיים בתחומים הללו. כבר ב-2020 נרשמה עלייה בהשקעות למימון פתרונות הקשורים לבריאות האישה ולרווחתה. השקעות אלו זינקו במהלך 2021-22. לדוגמה, חברת Maven Clinic (המילה Maven באה כמובן מאידיש) מניו יורק, שמתמחה בתמיכה קריטית בפוריות, הריון, אימוץ, הורות ורפואת ילדים, גייסה בין 2021 ל-2023 למעלה מ-300 מיליון דולר מכמה מחברות ההון סיכון המובילות בעולם כמו סקויה, OAK, רשת CVS וכמותן, ופתחה מרכזי תמיכה ב-170 ארצות שניתנים ב-30 שפות. כמובן שגם בישראל, ה-Startup nation, הבינו את ההתפתחות. ישראל נמצאת כיום במקום השלישי בעולם במספר הסטארטאפים בתחום, אחרי ארה"ב, ש-90% מהפעילות שם, ובריטניה. כדוגמה אפשר לציין את החברה הישראלית  HeraMED (סימול: HMD.XA באוסטרליה), חברת מידע רפואי וטכנולוגיה חדשנית שמובילה את הטרנספורמציה הדיגיטלית של טיפולי יולדות. הם מפתחים, מייצרים ומוכרים מדי דופק עוברי ופתרונות אחרים לניטור הריון לשימוש ביתי באוסטרליה, אירופה וישראל, מדי דופק עוברי לשימוש על ידי אם לעתיד כדי לנטר את פעימות הלב של העובר שלה, פלטפורמת טיפול מרחוק בלידה מבוססת ענן. לחברה הסכם שיתוף פעולה עם Mayo Clinic לפיתוח פלטפורמת ניהול הריון שלה, וכשמרפאות מאיו נכנסות למשהו העולם כולו יודע. ממליץ לקוראים להרחיב בנושא בעזרת המאמר הזה והזה. לבסוף, מאוד ממליץ לראש הממשלה נתניהו שהבטיח לתמוך בתעשיית הבינה המלאכותית כפרויקט לאומי בישראל, להקדיש כמה דקות גם לתעשיית הפמטק שהפוטנציאל בה (שכולל AI) לא פחות גדול והתחרות עדיין קטנה יחסית. אפשר לסכם זאת כך: ההבנה שהטיפול בבריאות האישה אינו מקבל את הכבוד שמגיע לו ושההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת פתרונות לבעיות מגדריות שבעבר הוזנחו, הובילה, דווקא בתקופת הקורונה, ליצירת נישה תעשייתית חדשה שצומחת במהירות, מה שהוביל משקיעי הון סיכון להפנות משאבים למימון חברות סטארטאפ בתחום ומה שהוביל חברות שירותי רפואה, ציוד רפואי וחברות IT להשקעות בתחום.  

איך אפשר להשקיע? 

כיצד משקיעים? ישנן כמובן קרנות ההון סיכון שמתמחות אבל השקעות בהן אינן זמינות ל"משקיע הקטן". יש שורה ארוכה של חברות ציבוריות שמגדירות את עצמן כחברות פמטק. רובן, כמו HeraMED, "חברות חלום", אבל גם חברות מובילות בתחום הביו טכנולוגיה, העברת האינפורמציה והציוד הרפואי נכנסות לנישה בעוצמה שהולכת וגדלה. חברות כמו TMO, AAPL, MDT, רוש השווייצרית כבר בפנים ועוד רבות אחרות, אבל השקעה בהן לא תשקף את הנישה (בגלל הגודל). אין קרן או סל  שמתמקדים בתחום אבל מומחים ממליצים על סלי ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי  ו-IT כמו BBH, IHI, הסל הגלובלי EDOC שמתמחה באינפורמציה רפואית דיגיטלית וכמובן סל הרפואה הגדול XLV, אבל עד שההשקעה של תעשיית הפמטק תבוא לביטוי נטו, ייקח זמן. מה שלדעתי חכם לעשות הוא לעקוב אחרי אקזיטים של חברות פמטק מובילות פרטיות ומי הקונים. תוכלו למצוא אתרים שמתמחים בכך בגוגל. לבסוף יש כמה חברות ציבוריות ששלוש מהן מככבות בכתבה שכותרתה "שלוש מניות פמטק שתפרוצנה מעלה ב-2024" ומדובר ב-Natera, Progyny ו-Myriad Genetics. Natera (סימול:NTRA), כדוגמה, מפתחת וממסחרת שירותי בדיקות מולקולריות ברחבי העולם כמו בדיקה טרום לידתית לא פולשנית שבודקת מומים כרומוזומליים של עובר, בדיקת הריונות תאומים, בדיקות גנטיות לזוגות שעוברים הפריה חוץ גופית; אנליזות של רקמת הפלה מנשים, בדיקת סקר לסרטן תורשתי בנשים, ביסוס אבהות ועוד. אבל המניה משייטת בחלל החיצון, שווי חברה של 9 מיליארד כשהיא מפסידה חצי דולר על כל דולר הכנסה. בסוף 2021 הגיע שווי החברה ל-20 מיליארד. גם שתי האחרות מוערכות בחלל החיצון אבל תיקונים והזדמנויות קנייה יגיעו גם יגיעו, יש זמן.