רונן מנחם מיטל בר דוד
צילום: יחצ

מפלגת הלייבור מפנה עורף לתעשיית הנפט בים הצפוני

אין דבר יותר קבוע מהזמני? חשש מהארכת היטל מס מעיב על חברות הנפט והגז הטבעי בים הצפוני

זה החל במלחמה באוקראינה. אספקת הגז הטבעי מרוסיה, שבתחילת העשור הגיעה ל- 140 מיליארד מ"ק בשנה (פי 7 מתפוקת השדות הישראליים תמר ולוויתן יחדיו) נותקה, המחירים זינקו ובעקבותיהם קפצו תעריפי גז הבישול, החימום והחשמל באירופה (ובבריטניה בפרט). אך בכלכלה, כמו בכלכלה, היה מי שיצא נשכר: חברות האנרגיה, שרווחיהן האמירו בחדות, בעוד הצרכן מתמודד עם עליית האינפלציה והריבית. ממשלת בריטניה, בהנהגת השמרנים, הודיעה בתגובה על צעד חירום דרסטי: הטלת היטל זמני ל-5 שנים (עד שנת 2028), בשיעור של 35% על כל חבית אנרגיה (נפט וגז טבעי) שמופקת בים הצפוני הבריטי; זאת, בנוסף למס החברות בשיעור של 40% ובסך הכל מס אפקטיבי כולל של 75%. כנגד ההיטל החדש הותר לחברות לנכות 80% מהשקעותיהן המותרות בפיתוח נכסי גז ונפט (לא כולל עלויות סילוק ומימון), כדי לתמרץ אותן להמשיך להשקיע בפיתוח המאגרים. אולם, ההיטל הנוסף בגובה 35% אינו ניתן לקיזוז מול הפסדים מוכרים לצורכי מיסוי. על פי כתבה באתר Energy Voice, הממשלה העריכה שההיטל יניב  לה כ- 10 מיליארד ליש"ט בשנה, לטובת סובסידיות למשפחות מעוטות יכולת; על פניו, מדובר בצעד "פופוליסטי" שנועד להקל על מצוקת משקי בית רבים, אך המצב הכלכלי שנוצר בממלכה הבריטית אינו פשוט ולפי הסקרים הנוכחיים, בבחירות הבאות לפרלמנט (בשלהי ינואר 2025) מפלגת הלייבור, ששלטה בבריטניה עשורים רבים, תחזור לשלטון. ראשי הלייבור כבר הכריזו כי ההיטל כנראה לא יהיה 'זמני', אלא יוארך ואף יוכבד לשיעור של .78% והעניין הפך לחלק מרכזי בתעמולת הבחירות של המפלגה.  בעצרת של המפלגה בבירת סקוטלנד, גלזגו, בתחילת השבוע, המסר היה שעל הממלכה לשנות מקצה לקצה את גישתה כלפי הים הצפוני, לו עתודות אנרגיה פוסילית ניכרות וסיפק לממלכה עשרות שנים מקור אנרגיה זמין וזול יחסית.  לדבריהם, בעידן האנרגיה החדש, יש צורך דווקא לחזק את התחום החיוני, אך עדיין בשלבי התפתחות ראשונים, של הפרדת ואחסון לטווח ארוך של דו תחמוצת הפחמן הנפלט ממפעלי תעשייה. זאת, במסגרת המאבק בשינויי האקלים הגלובליים והמקומיים והקצנת אירועי מזג האוויר. כמו כן יש לדבר השלכות על ייעול השימושים בקרקע.   נציין כי בסקר שנעשה בקרב משתתפי הכנס השנתי בדאבוס, שוויץ, עלה כי בטווח של עשר שנים יהוו התהליכים שתיארנו איום המרכזי על הכפר הגלובלי והכלכלה העולמית, יותר מכל איום אחר, פוליטי, גיאופוליטי, אינפלציה, הגירת מהגרים ועוד. אלא שלמיסוי בשיעור של 75% יש השלכות על החברות הפועלות בים הצפוני. להערכתנו, ברוב המקרים, תחת שיעור מיסוי כזה, חלק ניכר מההשקעות העתידיות עלולות להתבטל. הדבר לא נעלם מעיני המשקיעים, ששלחו את מחירי חברות ההפקה למחירי שפל. במצב דברים זה, יהיה על החברות למצוא פתרונות יצירתיים כגון מיזוגים ורכישות בענף.  

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. מיטל בר דוד היא אנליסטית מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה יהיה תחילת הסוף של בריטניה (ל"ת)
    אמיר 28/02/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 28/02/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי סומך,הסוהו היה הראשון והידרדר אחורנית,דיאנה היתה היחידה שיכלה להוציאם מהנחס האנגלי,לפוטסי אני לא מתקרב,ועוד איך המלצה
  • 1.
    ילדי ישראל 28/02/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
    מיסוי מקטין היצע ומעלה מחירים . העניים נענשים . לעשירים זה לא מזיז . הממשלה מפסידה . אף אחד לא ישקיע ב75-78% מס בים הצפוני . עלות ההפקה וסיכון תיפעולי גבוהים .
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.