"לא דואגים לעסקים הקטנים; הדבר הכי חשוב זה להציל את העסקים האלה"
קומן שמרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו סבור שההוצאות על המלחמה, על המפונים והקושי בענף ההייטק ובחודשים האחרונים גם הנדל"ן, מביאים ויביאו לגירעון גדול בתקציב המדינה.
"תוסיף לזה את הגל של האנטישמיות שעובר עכשיו בעולם שאנשים מסתכלים עליך ואומרים אתה ישראלי אני לא רוצה את המוצר שלך, זה בעייתי. אני מכיר סטארט אפ שהיה צריך לקבל השקעות מחברה בספרד ועכשיו לא עונים לו לטלפון
"יש פה קטסטרופה כלכלית. נכון, נסכים שאנחנו אחלה מדינה מהבחינה הזאת שיש לנו מוחות חריפים ואנחנו יודעים לעשות כל מיני דברים מאוד מאוד יפה ולכן אנחנו נתאושש מהמשבר הזה בצורה טובה. אבל עד שנת שנתאושש יהיה קשה. השנה הקרובה תהיה קשה".
- "המגזר הציבורי מתנהל בבריונות: שכר מטורף למי ששולט בנמל ובחשמל"
- 'לילה כלכלי' ירדה מן האוויר - הנה כמה קטעים שאסור להחמיץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קומן מסביר שהקושי הגדול ביותר הוא בעסקים קטנים ובינוניים - "הדבר החשוב ביותר לדעתי זה להציל את העסקים הקטנים שהתרסקו או בגלל זה שהם בפריפריה או בגלל זה שלקחו את האנשים האלה למילואים או בגלל שאנשים הולכים ומבזבזים פחות כסף בתקופה הזו".
המדינה אומנם הבטיחה תמיכה לעסקים הקטנים והבינוניים, אבל מה שקרה בפועל שהתמיכה נחתכה. מצד אחד עסקים באשקלון מקבלים תמיכה של 100% במשך 4-5 חודשים. כלומר הם ממומנים באופן מוחלט, אבל מצד שני עסקים ברמת גן, ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה וברחבי הארץ, מקבלים תמיכה מאוד חלקית על החודשים אוקטובר עד דצמבר בלבד.
התמיכה הזו לא ניתנה לכולם. רשות המסים העבירה מקדמות לתביעה של אוקטובר למרות שעברו כבר 4 חודשים, ורק בשבועות האחרונים השלימה את התמיכה, אם כי עסקים רבים עדיין בסוג של בדיקה. לגבי התביעה של נובמבר-דצמבר, המדינה איחדה את החישוב לשני החודשים האלו וגרמה בכך לירידה דרמטית בתמיכה בגופים האלו כי בדצמבר היתה התאוששות מסוימת.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בסופו של דבר, העסקים הקטנים והבינוניים קיבלו תמיכה נמוכה, למרות ההבטחה למעטפת כלכלית. אין צדק בכך שיש מקומות שמקבלים תמיכה וסבסוד מלא על הפסדים ויש עסקים שפשוט נופלים בגלל החלטות שרירותיות.
לראיון המלא:
- 3.מבין עניין 12/02/2024 11:24הגב לתגובה זוזה אומר שאתה לא מעודכן באמת במציאות וחיי בתפיסה ישנה
- 2.מושיק 12/02/2024 11:02הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית, ולהפנות את הכספים לסיוע לעסקים הקטנים.
- סימן טוב 12/02/2024 15:43הגב לתגובה זוהם מחזיקים את נתניהו הכושל.
- 1.רוח אדלסון נושבת קרירה מעל (ל"ת)שלדון יחבר זרם גז 12/02/2024 10:19הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

