בנקים
צילום: אילוסטרציה

הדירוג של הבנקים בדרך לרדת - איך זה ישפיע על המניות והאג"ח של הבנקים

השלכות הורדת הדירוג של מודי'ס - הבנקים שהם תמונת הראי למצב המשק לקראת הורדת דירוג; האם השוק מגלם את ההורדה הצפויה?
אדיר בן עמי | (10)

לאחר שביום שישי האחרון הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג האשראי לישראל לראשונה בהיסטוריה, צפוי מגזר הבנקאות המקומי לקבל הורדת דירוג. הורדת הדירוג של מודי'ס עברה יחסית בשקט - השווקים לא התרגשו מהורדת הדירוג לישראל (כפי שהערכנו עוד לפני תחילת המסחר), וסביר שגם הפחתה עתידית בדירוג הבנקים מגולמת במחירים.

מודי'ס הורידה דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. ההורדה נבעה מהמלחמה שמשפיעה על התקציב, יוצרת גירעון גדול, משנה את סדרי העדיפויות של המדינה וגורמת לעסקים רבים להפסדים וחולשה. כל זה שעוד לפני כן סבלה ישראל מחולשה כלכלית מסוימת. סוכנות הדירוג סיפקה גם תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג כשהמשמעות היא שהיא מעריכה כי הדירוג נמצא במגמת ירידה ועשוי לרדת בהמשך. הורדת הדירוג היא לא הפתעה, אבל, אופק שלילי הפתיע. עם זאת, כשקוראים את הדוח מבינים שהוא רך יותר מהדירוג עצמו והוא מתייחס בתחזית-אופק למלחמה בצפון. כלומר, הצפי לאופק שלילי שמבטא הערכה שהכיוון של הדירוג בהמשך הוא לירידה נוספת, נובעת מהתפתחות שלילית אפשרית בצפון. אם זה לא יקרה, לא יהיה אופק שלילי. 

הורדת הדירוג של מודי'ס היא הראשונה מבין חברות הדירוג, בקרוב תראו גם את S&P ופיץ' מורידות דירוג. מה שיהיה חשוב יותר מההורדה זה הטון של הדוח. מודי'ס בהגדרה היתה בשנים האחרונות האסטרטיבית ביותר.

בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, סביר מאוד שגם הבנקים יקבלו כאמור הורדת דירוג מהחברות האמורות. זה תופס אותם בשיא. רווחיות הבנקים בישראל נמצאת ברמה גבוהה היסטורית. מודי'ס אגב התייחסה למערכת הבנקאות והדגישה כי היא חזקה, יציבה וסוג של נקודת אור בישראל. זה רמז כנראה לדוח רך בטון שלו, אבל הכללכנים והאנליסטים שדיברנו איתם, מערייכם שלא יהיה ניתן להתחמק מהורדה. אחרי הכל - בנקים הם תמונת ראי של המשק.

ענף הבנקאות הוא מגזר שנתפס כמקבל סיוע כלכלי מהמדינה במידה והוא נתקל בקשיים, היות והבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל. אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים דואגים מאוד ושומרים על יציבות הבנקים ועל הדרך מייצרים לבנקים רווחים גבוהים. תרחיש של סיכון מערכתי וסיכון ספציפי לבנק מסויים לא נראה באופק, אבל גם אם יהיה יש הנחת בסיס - המדינה מגבה, ונדגיש שזה לא כתוב בשום חוק, זו הנחה.

במודי'ס מדרגים כיום את חמשת הבנקים הגדולים במדינה ב-A2, דירוג המקביל לדירוג A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.

כבר בחודש אוקטובר האחרון הודיעה סוכנות הדירוג כי תכניס את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". המשמעות הייתה שמוד'יס עלולה להוריד את דירוג הפיקדונות בבנקים לרמה נמוכה יותר תוך מספר חודשים. סוכנות הדירוג ציינה אז כי תבחן האם המלחמה תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". כעת לאחר שהורידה את הדירוג למדינה, הדרך להורדת הדירוג לבנקים התקצרה משמעותית ויש לזה משמעות על הלקוחות - אם דירוג החוב של בנק יורד הוא יכול לקבל אשראי בריבית גבוה יותר. הריבית הזו מתגלגלת ללקוחות. הריבית על הלוואות תעלה.

אבל, זה כבר גלום באופן חלקי במחירים. אגרות החוב של הבנקים בחודש האחרון תיקנו בדומה לאגרות החוב הממשלתיות וירדו במקביל לעליית התשואה. הן נסחרות מעט מתחת לדירוג שלהן, גם בארץ וגם בחו"ל, כך שהורדת דירוג תשפיע מעט. אולי סדר גודל של 0.2%-0.3% של תשואה שנתית.

מחמאות לבנקים הישראלים  

קיראו עוד ב"בארץ"

במוד'יס ציינו בדוח הקודם את עוצמת הנתונים הפיננסיים של הבנקים ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים. איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן בשל המלחמה, ועדיין ההפרשות להפסדי אשראי לא בסדרי גודל שיעבירו את הבנקיםמ להפסדים.

הורדת דירוג תפגוש את הבנקים במקום אחר - היא תאלץ את הבנקים לרתק יותר הון מול הנכסים (אגרות חוב ממשלתיות). גם כאן, המצב הנוכחי הוא עודף של הון, כך שלא צפויה על פניו בעיה גדולה.

בשורה התחתונה - אגרות החוב של הבנקים אולי ירדו, אבל באופן מתון. המניות של הבנקים כבר מגלמות את הורדת הדירוג, המשקיעים מבטאים זאת במחירי המניות שירדו מתחילת השנה. במכלול ההשפעות נראה שהאפקט יהיה יותר תדמיתי, כשהחשש לא יהיה מההורה עצמה, אלא משינוי הטון בדוחות ומאופק שלילי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עמלות ניהול הפצה ומס רווחי הון שוד לאור היום . (ל"ת)
    מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    מן השמיים פיקוח על הבנקים מקריס כמגדלי קלפים.
  • 6.
    אין השפעה 12/02/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    בימי אינטרנט אלו כשכל כל הרבה פרמטרים במשוואה הידועים להמונים ומנוטרלים אחד כנגד השני
  • 5.
    ילדי ישראל 12/02/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    עליית אינפלציה תעלה ריבית . גם הרווח של הבנקים יעלה . פרמיית הסיכון לכולם תעלה .
  • 4.
    אלוןבלון 12/02/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    ג.נ., מחזיק במניית לאומי ולכן כותב מפוזיציה, מחזיק ולא ממליץ. הבנקים בישראל, בוודאי שני הגדולים, הגיעו למשבר מוכנים מאד. לאומי נסחר ב 30% פחות מהמחיר בו היה בשיא, במונחים ריאלים מדובר על ירידה של 35%. הלימות ההון של לאומי, כפי שהודיע אתמול, היא לפי דרוג מודי'ס ולא s&p כך שלא צפוי שינוי בהלימות הההון של לאומי. בנוסף לאומי ביצע הפרשה גדולה בשל מניות ואלי בנק כך שהירידה הנוכחית לא משנה. אני רואה במניית לאומי הזדמנות לטווח בינוני/ארוך ובהתאם מחזיק במניות בנק לאומי. כמובן שאיני ממליץ לרכוש מניות לאומי או מניה כלשהי.
  • אכן 12/02/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    המיליארדר בחר להשקיע דווקא בלאומי זה מכבר
  • 3.
    הכל פוליטי ולחץ של השמאל הבזוי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/02/2024 07:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך אמר ד"ר אדם רוייטר, "השפעה מינורית"... (ל"ת)
    שירי 12/02/2024 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    . 11/02/2024 21:47
    הגב לתגובה זו
    בריצפה וגרינברג ומנהלי ביז שהודיעו שהכל טו כולל רוח עובדיה שהוא איש טוב אבל כמו כולם התבלבל ואנונימי שהתמלא במניות בנקים...
  • לא להתרגש 12/02/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
    דהיום אינן מניות הבנקים של 1983
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.