מנכ"ל סולאיר: "נעבור לרווחיות השנה; השוק האמריקאי לא מאפשר לנו להגיע למרווחים יזמיים"
סולאיר, שעוסקת במערכות לייצור חשמל ממקורות ארגיה מתחדשת, אמנם עדיין הפסדית (הפסד החברה ברבעון השלישי לאחר מימון נטו היה 12.5 מיליון שקל), אבל יש לה צבר גדול של פרויקטים בהיקף של 4 ג'יגה-ואט, והיא נמצאת בתנופת הקמה. אופי פעילותה כחברה יזמית מאפשר לה להרוויח גם מהשבחת הנכסים ומכירתם, כמו המכירה הצפויה של פרויקט באיטליה שצפוי להניב לה רווח של 80 מיליון שקל.
אחד הפרויקטים המשמעותיים של החברה הוא אנפק בצ'ילה, שבו החברה תספק מים מותפלים למכרות באזור. החברה אחראית לכל ההיבטים בפרויקט - החל מאספקת החשמל בעזרת שדות סולאריים, ועד להתפלת המים והובלתם. היום דיווחה החברה על הסכם עם בנק השקעות שיהיה אחראי לגיוס ההון, החוב והגידורים בסכום כולל המוערך בכ-1.5 מיליארד דולר - העלות הצפויה של הפרויקט.
מניית סולאיר ב-12 החודשים האחרונים
שוחחנו עם מנכ"ל החברה, אלון שגב, וסמנכ"ל הפיתוח התאגידי, עמית גונן, על מצב הפרויקטים הנוכחיים, התשואה הצפויה, וההסתכלות לעתיד.
כמה פרויקט אנפק משמעותי עבורכם?
"מטרת הפרויקט היא אספקת במים לפרויקטים של כריית נחושת, זהב ולית'יום באזור, ולאור הבצורת בצ'ילה המכרות נהפכו ל'להיות או לחדול' עבורה (הם מספקים חלק גדול מההכנסות של צ'ילה, ר"ש), ומספקים כמות גדולה מאוד מהמחצבים בעולם", אומר שגב. "הפרויקט משמעותי מאוד בצ'ילה ובדרום אמריקה בכלל". הקמת הפרויקט צפויה להתחיל ב-2025, כשההכנסות הצפויות בשנת פעילות ראשונה מלאה בפרויקט צפויות להגיע לכ-266 מיליון דולר, וה-EBITDA צפוי להיות 182 מיליון דולר.
- ב-47 מיליון אירו: סולאיר תקים מתקן סולארי בספרד
- סולאיר זכתה במכרז אגירה של רשות החשמל; תקים מתקן אגירת חשמל בנווה חריף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה הצבר הכי משמעותי שלכם?
"הצבר בספרד הוא הכי משמעותי", אומר שגב. "ההספק שלו הוא הכי גדול, וזו גם טריטוריה שבה יש לנו הרבה ניסיון. גם בצ'ילה יש לנו שלושה פרויקטים של אנרגיה, ששניים מהם מוכנים להקמה וההיקף הכספי שלהם גדול מאוד - יותר ממיליארד שקל עלות ההקמה, חוץ מאנפק".
איזה עוד מיקומים אתם רואים כאסטרטגיים?
"אנחנו תמיד מחפשים את השוק הבא. חלק גדול מהצבר באיטליה למשל, כבר נמצא בשלבי מכירה. נכנסנו לצ'ילה בזמן הנכון, כי נושא אגירת המים שם בא לידי ביטוי בחקיקה שתומכת מאוד בנוסף, ירידת מחירי הליתיום משפיעה עלינו בירידת מחירי הסוללות", אומר גונן. "הגורמים האלה נותנים לנו דחיפה משמעותית בשוק הצ'יליאני. אנחנו תמיד זהירים לגבי התשואות שאנחנו יכולים לקבל. בחנו את השוק האמריקאי והגענו למסקנה שהוא לא מאפשר לנו להגיע למרווחים יזמיים, ולכן החלטנו לא להיכנס אליו".
מה התשואה הצפויה בפרויקטים?
"אנחנו צופים שהתשואה בפרויקט אנפק תהיה דו ספרתית", אומר גונן. "יש לנו פרויקטים סולאריים, שזו היתה רוב הפעילות עד היום, ויש לנו גם פרויקט רוח שאנחנו מפתחים וגם פרויקטים סולאריים שמשלבים אגירת אנרגיה - בעיקר בצ'ילה. בשעות הלילה, כשהפרויקטים הסולאריים לא מייצרים חשמל, החשמל יקר יותר, אז התוכנית היא לאגור את החשמל שנוצר במשך היום באמצעות סוללות ליתיום, ולמכור אותו בלילה. בנוסף לכל אלה, יש גם את פרויקט אנפק, שהוא פרויקט למכירת מים, אבל בו אנחנו עושים הכל - כדי להתפיל מים ולהוליך אותם לחברות הכרייה צריך המון אנרגיה", מוסיף גונן. "אנחנו גם מקימים שדה סולארי ועושים הכל בעצמנו, אז יש לנו המון רווחיות כי העלות שלנו נמוכה יחסית, ולעומת זאת המחירים גבוהים מאוד, כי אין אלטרנטיבות באזורים האלה".
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
מתי תעברו לרווחיות?
"זה תלוי מאוד באסטרטגיית המימושים שלנו. עם השילוב בין רווח קבלני, רווח יזמי ורווח מייצור חשמל, אנחנו קרובים לזה מאוד", מציין גונן. "אם בשני הרבעונים האחרונים עברנו לרווחיות תפעולית, אנחנו צופים שב-2024 הרווח הקבלני שלנו יהיה מספיק גבוה כדי שנעבור לרווחיות, ובנוסף יהיו לנו הכנסות נוספות ממכירת חשמל וממכירת פרויקטים. בספטמבר למשל דיווחנו על מכירת פרויקט גרבינה באיטליה, והוא לבד צפוי להניב לנו רווח של 80 מיליון שקל".
רוב הפעילות שלכם בחו"ל. כמה השפיעה עליכם המלחמה בארץ?
"היא היתה זניחה", אומר שגב. "תפקדנו בצוות חסר ברמה של פחות מ-20% מכוח האדם. היתה הירתמות של שאר הצוות, לא איחרנו בשום מועד, הגשנו את הדו"חות בזמן ולא היתה לזה שום השלכה על הפעילות בחו"ל, וגם בארץ הפרויקטים שעובדים לא נפגעו".
איפה תהיו בעוד שנתיים-שלוש?
- 2.אחד שבאמת יודע 29/01/2024 21:49הגב לתגובה זואובדן קשה
- 1.בדרך לפשיטת רגל (ל"ת)יודע 29/01/2024 18:54הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.