הירח שוב מצית את הדמיון של וול סטריט

למה וול סטריט עולה כך? ראשית, בשל הכלכלה האמריקאית שהוכיחה, מאז פרצה הקורונה ובניגוד לתקשורת ופרשניה, שאותם משתנים שהפכו את כלכלת ארה"ב לגדולה ולחזקה בעולם - הצריכה, התעסוקה, רווחיות החברות והחדשנות הטכנולוגית, חיים וקיימים ואפילו מתחזקים. אם הנשיא ביידן היה מפסיק את טירוף ההגירה, גם הוא היה עולה בסקרים. שנית, העובדה שכלכלת סין מצטמקת מבלי שהדבר ישפיע כלל על כלכלת ארה"ב. שלישית, בגלל המזומנים שהצטברו בקרנות המזומן, 8.8 טריליון דולר נכון לסוף 2023, והאמונה שכסף זה יחזור למניות ולאיגרות החוב. רביעית, בגלל שהמשקיעים בטוחים שהורדות הריבית מעבר לפינה והאינפלציה נכבשת, וחמישית בגלל ששנת הבחירות התחילה. כל זה לא אומר שלא יהיו תיקוני ערך רציניים, אבל כל עוד מהפכת הטכנולוגיה מתקדמת השוורים יובילו, במיוחד לאור ההתפתחויות על הירח.  

חלומות הירח של הנשיא קנדי

"זה צעד אחד קטן לאדם וצעד ענקי לאנושות", אמר האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שדרך, בקיץ 1969, על אדמת הירח. באז אולדרין, מפקד החללית אפולו-11 שהביאה אותם לירח, אמר רגע לאחר מכן: "זה רק מוכיח שאם אנחנו מסוגלים לכבוש את החלל, אין שום סיבה שלא נתגבר על בעיית הרעב בעולם". מעל 600 מיליון בני אדם צפו בהשתאות באותה נחיתה דרמטית, ויומיים מאוחר יותר ביצע פרנק סינטרה את השיר "הטיסי אותי לירח" שהפך ללהיט ענק. הנחיתה על הירח. צילום: נאסא מי שלא צפה בנחיתה היה הנשיא ג'ון קנדי, ששמונה שנים קודם לכן יזם והעביר את פרויקט הנחתת האדם על הירח ושנרצח שנתיים לאחר מכן. הסיבה הרשמית שבגללה יזם קנדי את הפרויקט הייתה שהשקעה במרוץ החלל חיונית לביטחון הלאומי. הוא האמין שארצות הברית צריכה להפגין את עליונותה הטכנולוגית והמדעית על ברית המועצות, יריבתה העיקרית במהלך המלחמה הקרה. קנדי הבין שסיבה כזו תעבור את אישור בתי הנבחרים. אבל לקנדי היו שתי  סיבות חשובות יותר מבחינתו, חדשנות טכנולוגית והאמונה שהפרויקט יעורר השראה ויחנך את הדורות הבאים. הוא ראה בתוכנית החלל הזדמנות להצית את הסקרנות והשאפתנות של צעירים, לעודד אותם להמשיך בקריירה במדעים ובטכנולוגיה. הוא האמין שחקר החלל חשוב לאנושות כלכלית. ההצלחה אכן היוותה צעד ענק והרבה חלומות חדשים ליוו את אותה נחיתה, ובמיוחד חלומות על השימוש בירח כבסיס לחקר החלל, כתחנת מעבר לכוכבים אחרים, במיוחד חלום המאדים ויישובו, וגם חלומות בקשר לניצול אוצרות טבע שעל הירח לטובת כדור הארץ.  

תוכנית ארטמיס הקימה לתחייה את המרוץ לירח

אבל הטיסות לירח הופסקו ב-1972 וההתעניינות בחלל עברה למקומות אחרים, כיוון שהטכנולוגיה לא אפשרה את הגשמת החלומות הנ"ל. הירח הוזנח אבל לא נשכח כי ב-2017 אישרה ארה"ב את התוכנית לחקר הירח, בשם ארטמיס, שתובל ותמומן ע"י ממשלת ארה"ב ונאס"א. התוכנית נועדה לבסס מחדש נוכחות אנושית על הירח, והמטרה המוצהרת ארוכת הטווח של התוכנית היא "להקים בסיס קבוע על הירח כדי להקל על משימות אנושיות למאדים". המרכיבים העיקריים של הארטמיס הם החלליות ומערכות השיגור, תחנת חלל קבועה שתשמש גם כתחנת מעבר (Lunar Gateway) ומערכות נחיתה אנושית עם מתקני שהייה על הירח שימומנו ע"י הממשל וחברות פרטיות. התקדמות מהפכת הטכנולוגיה אפשרה, לדעת נאס"א והממשל, לממש את חלומו של הנשיא קנדי. חשוב גם לציין את תרומתו של "מגשים החלומות שאינם ניתנים להגשמה" אילון מאסק, לנושא. נכון שמאסק לא השתתף בהקמת ארטמיס, אבל אין שום ספק שתרומתו להחלטה הייתה שם. כיום, אגב, מאסק הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית שנתנה ל-SpaceX שלו את הבלעדיות על החלליות. אילון מאסק. צילום: יוטיוב דעתי היא (ויש לא מעט שטוענים כך) שחלומו של מאסק ליישב את המאדים היווה המאיץ לחידוש תוכניות הממשל ונאס"ק ב-2017. מאסק, כזכור, הקים את SpaceX ב-2001, שלוש שנים לפני שנכנס לטסלה, מתוך מטרה ברורה שזה הצעד הראשון בדרך למאדים. אין לי ספק שמאסק הכניס את פרויקט ארטמיס לתוך האסטרטגיה ארוכת הטווח שלו, ואישית, כ"עוקב מאסק", אני רואה שהוא נחוש יותר מתמיד בעניין מאדים. מאז 2017 הולכת ההתעניינות בחקר הירח וגוברת, ובשנה האחרונה רואים לא פחות מ"בהלת השקעות בירח". חמש מדינות כבר מקימות מרכזי מחקר על הירח, ארה"ב, רוסיה, סין, הודו ולאחרונה יפן שהוסיפה תרומה גדולה משלה לעניין, טכנולוגיות קריטיות למשימות חלל עתידיות. הטכנולוגיה היפנית, שזכתה לכינוי "צלף הירח", מאפשרת למשימות ירח לנחות בדייקנות בסמוך לאזור המטרה (טווח של 100 מטרים ממנו) מה שיהווה פריצת דרך גדולה בתחום המאמצים לבנות מחנה בסיס ירח בינלאומי ולקדם מאוד פרויקטים אחרים של חקר חלל. "טכנולוגיית הנחיתה המדויקת הזו, שנועדה לנחות 'איפה שאנחנו רוצים, במקום איפה שקל לנחות'", אמר פיטר גארטסון, יועץ אסטרטגיית חלל ועמית בכיר בלימודי הגנה במועצה האמריקאית למדיניות חוץ, "תיושם במסגרת הבנייה המדויקת של מרכזים שונים של ארטמיס". ובעוד NASA והממשל האמריקאי, כמו שאר המדינות, משקיעות סכומי עתק בנושא התחילו גם חברות ענק, טכנולוגיות בעיקר אבל לא רק, להצטרף.  

מה כל כך מעניין לפתע בירח?

מהבחינה הכלכלית יש שני דברים מעניינים שהירח מציע. הראשון הוא הפיכת הירח לבסיס ממנו תוכל האנושות לחקור טוב יותר, בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, את החלל ואת האפשרות להגיע למאדים שזו מהות פרויקט ארטמיס. הנושא השני, שקשור לראשון, אבל חשוב הרבה יותר מהבחינה הכלכלית, הוא העובדה שיש על הירח חומרים נדירים מאוד, יקרים מפז, תרתי משמע. חומרים שאם אפשר היה להביאם לכדור הארץ, התרומה שלהם, בתחומים שונים, "יכולה לשנות ואפילו להציל את העולם" ונראה שהמשקיעים בתחום מאמינים שהטכנולוגיה הגיעה לשלב שיאפשר לעשות זאת. הדוגמה הטובה ביותר כרגע היא ההליום-3, איזוטופ יציב של הליום שמורכב משני פרוטונים וניוטרון אחד שמסוגל לשחרר את האנושות מתלותה בדלקי מאובנים. הליום-3 הוא גז נדיר ביותר בכדור הארץ כיוון שהאטמוספרה של כדור הארץ חוסמת את דרכן של מולקולות הליום-3 שהשמש מייצרת כחלק מתהליך ההיתוך הגרעיני שלה. לירח אין אטמוספרה כזאת, וההליום-3 המגיע מהשמש פשוט נספג בו כבר כמה מיליארדי שנים. כ- 100 מיליון טון כבר ספוגים באדמתו, והאד שיצא מהאדמה, אם נחמם את אבק הירח ל-600 מעלות צלזיוס, יהיה הליום-3. החלום הוא כדלקמן: אפשר לדחוס 25 טון של הליום-3 לתוך תא מטען של מעבורת חלל. המשלוח האחד הזה יספיק כדי לענות על כל תצרוכת האנרגיה של כל ארה"ב למשך שנה. במחירי שוק האנרגיה האמריקני, מטען כזה שווה למעלה מ-60 מיליארד דולר, שלא לדבר על ההפחתה המשמעותית בגזי החממה המגבירים את ההתחממות הגלובלית. הסינים, אגב, כבר העבירו לכדור הארץ כמה ק"ג של אבק ירח לצורך הבדיקות. ההליום-3 הוא המפתח לגביע הקדוש של ייצור אנרגיה בהיתוך גרעיני. הוא עשוי להפוך חלום למציאות, ולשחרר את האנושות מתלותה בדלקי מאובנים.  

מיקרוסופט כבר בפנים

מיקרוסופט (סימול:MSFT) אינה ממתינה למימוש חלום הפקת ההליום-3 מהירח לצורך ייצור אנרגיה בהיתוך גרעיני. "הטכנולוגיה קיימת, יישומה בפועל עדיין בתהליך", אמר סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל חברת הבינה המפורסמת OpenAI שמיקרוסופט היא בעלת המניות המובילה שלה ושאילון מאסק היה ממייסדיה אבל עזב וכעת מריץ שתי חברות AI שהקים לבד. אלטמן השקיע מכיסו 375 מיליון דולר (מתוך גיוס של 577 מיליון) בחברת Helion Energy ממדינת וושינגטון שנוסדה ב-2013. במאי 2023 חתמה מיקרוסופט על הסכם עם Helion שלפיו תרכוש אנרגיה מהחברה החל מ-2028 כי שם מאמינים בחלום. "הטכנולוגיה כמעט מוכנה להתחבר לרשת החשמל", הסביר יו"ר ומנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה. Helion אינה "מלקטת" עדיין את ההליום-3 בירח, אבל אם תצליח בהיתוך עצמו נפתחת הדרך למיצוי מהירח. כל המדינות שנכנסות וחברות רבות מעוניינות במיצוי מהירח. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. צילום: טוויטר יש נוכחות של משאב טבע חיוני נוסף שמדינות רודפות אחריו: מים. מצד אחד, ניתן לחלץ את הקרח שהצטבר ולספק מים נוזליים לשתייה ולגידול צמחים. מצד שני, ניתן להפריד מים למרכיביהם על ידי אלקטרוליזה באמצעות אנרגיה סולארית, המספקת מימן וחמצן לנשימה ודלק רקטות. "הירח הוא מעבדה למעשה", אמרה מישל הנלון, מנכ"לית המרכז לדיני אוויר וחלל באוניברסיטת מיסיסיפי. "האנושות צריכה להגיע לירח כדי ללמוד איך לחיות בחלל, כדי ללמוד איך לנצל את משאבי החלל, וזו באמת אבן הדרך לכל העושר העצום ביקום". מחוסר מקום כדאי שתקדישו 15 דקות להבין מדוע כולם רצים לירח. כ-7 דקות לתוך הווידאו תראו את החברות שמשתתפות בפרויקט ארטמיס כש-SpaceX היא המובילות בהן אבל חברות כמו LMT, BA, GD ואחרות כלולות גם הן. החשיבות של SpaceX היא ביכולת שלה להעביר מטענים לכדור הארץ.  

איך להשקיע בבוננזה הפוטנציאלית?

כלכלת החלל מתייחסת למכלול הפעילויות והשימוש במשאבים היוצרים ערך ותועלת לבני אדם. מדובר בסקטור כלכלי שעדיין בחיתוליו ושכולל תחומים כמו תקשורת לוויינית, GPS וחקר חלל, תיירות חלל, כריית חומרי גלם, טכנולוגיות חדשניות מהחלל ואפילו יישוב בני אדם בחלל. הסקטור נמצא בתהליך מעבר מכזה שנשלט על ידי המגזר הציבורי למודל דינמי יותר שבו יזמות פרטית ממלאת תפקיד משמעותי, ולכן העניין המתפתח בוול סטריט. ההתרכזות כרגע היא בחברות ציבוריות שמקשרות בין כדור הארץ לחלל מהסוג של ענקיות הביטחון והחלל לוקהיד מרטין (סימול:LMT) ובואינג (סימול:BA), Rocket Lab (סימול:RKLB) שמספקת שירותי שיגור ופתרונות מערכות חלל לתעשיות החלל והביטחוניות, Virgin Galactic (סימול:SPEC) שמציעה טיולי חלל או Oceaneering International (סימול:OII) שמציעה שירותים ומוצרים מהונדסים, ופתרונות רובוטיים לחברות חלל. אם טענתי שקשה למצוא מניות "מנצחות" בכלל, אז בנושא החלל בפרט זה כמעט בלתי אפשרי כי הסקטור משתנה במהירות. יש סלים שמנסים לקבץ פעילויות חלליות כמו הסל Kensho Final Frontiers (סימול:ROKT) שכולל 33 חברות שמכסות כרגע כל פעילות כלכלית שקשורה בחלל. הסל, שהונפק ב-2018, נמצא היום בסביבות שיא כל הזמנים. ישנו הסל Procure Space (סימול:UFO) שיצא ב-2019 והתדרדר אל מתחת למחיר ההנפקה. ההבדל הוא ש-ROKT כולל את מניות ההגנה והחלל הגדולות שחסרות ב-UFO, אבל השפעת העיסוק בחלל אצל מניות ההגנה והחלל כמו LMT, BA או HON עדיין זניח בהשוואה לסך ההכנסות והן שמחזיקות את הסל בשיא. וול סטריט ממתינה בכיליון עיניים להנפקה של SpaceX. בעיני רבים היא תהיה מניית החלל המנצחת בגלל מאסק (יש המאמינים שדווקא TSLA היא ההשקעה הנכונה מאותה סיבה). לכל המעוניין, תגללו ב"מדריך להשקעות בחלל" כאן ותתחילו לחקור משם.  *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.