שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: אביחי סוחר

"מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת"

כך הסביר היום שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים. שהוסיף "כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים',  אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה, ונוכל להוריד  את רף המיסוי בישראל"
נחמן שפירא | (11)

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, אומר היום כי הדרך להוריד את רף המיסוי הגבוה בישראל היא באמצעות המלחמה בהון השחור. אהרונוביץ ציין כי "חשבונית ישראל (הרגולציה החדשה לדיווח אונליין על חשבוניות מעל 25 אלף, נ"ש) היא לא גחמה או שגעון. מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת". כזכור ההון השחור מוערך ב-300 מיליארד שקל בישראל בשנה.

אהרונוביץ הוסיף כי "החשבוניות הפיקטיביות זו מכת מדינה שגורמת לנו כמדינה לדמם. אנחנו שומעים את הקריאות אבל אני באמת סבור שבסופו של דבר זה יקל על עסקים. כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים', אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה ונוכל להוריד את רף המיסוי בישראל".

לאחרונה עסקנו בהרחבה בנושא, הכלכלה השחורה בישראל היא מכת מדינה. היא מוערכת ב-20% עד 25% והיא מייצרת הכנסות למעלימים בסכום של כ-200-300 מיליארד שקל. יש גם הערכות אפילו גבוהות יותר. מדובר על העלמות בתחומים רבים - טיפים, שיפוצים, מוניות, שיעורים פרטיים, חשבונות פיקטיביות, חשמלאים, אינסטלטורים, משכירי דירות ועוד ועוד. 

אם המעלימים האלו היו משלמים מס כחוק, הקופה היתה מתמלאת ב-40 מיליארד שקל בשנה לפחות. סכום כך כך נחוץ שהולך לאיבוד כל שנה - מדובר על מאות רבות של מיליארדים שבעצם נגנבו מהקופה הציבורית על ידי מעלימי מס. שהם מעלימים - אלו שלא מעלימים משלמים יותר. אם העלמות המס היו מופחתות, שיעורי המס על הציבור היו יורדים. יש גופים רבים שאמונים לטפל בהון השחור. בפועל, הם לא מצליחים.

משטרה

  הון שחור. צילום דוברות המשטרה

 

דיווח אונליין

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

ברשות המסים דיווחו לאחרונה לכנסת כי מתחילת שנת 2024 הם החלו בפיילוט של הרגולציה החדשה של דיווח אונליין על חשבוניות, מעל 25 אלף שקל. ברשות מעודדים את בעלי העסקים להתחיל במהלך, למרות שהחובה לכך בעקבות המלחמה תהיה רק מחודש אפריל.

התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד. הרגולציה חדשה בשם "מודל חשבוניות ישראל", אשר תשפיע באופן ניכר על חברות, ארגונים ועוסקים מורשים. מדובר בדרישה לקבל את אישור רשות המיסים לכל חשבונית מס המועברת בין עסקים בהיקף של 25,000 שקלים ומעלה בשלב ראשון, ובהמשך – באופן הדרגתי, עד לשנת 2028 – על כל חשבונית מעל 5,000 שקלים.

קיראו עוד ב"משפט"

זאת, באמצעות התחברות למערכת מקוונת של רשות המיסים וקבלת מספר הקצאה המהווה אישור של החשבונית. אם לא התקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ (הידוע גם כמס תשומות) בגין אותה חשבונית, וכתוצאה מכך חבות המס הכוללת של העסק צפויה לגדול.

יו"ר לשכת רואי החשבון חן שרייבר אמר כי "הראשון לאפריל לא צריך להיות מועד  התחלה לפרויקט.  גם החברות הגדולות צריכות עוד זמן בין השאר בגלל כוח האדם החסר. עדיין יש כל מיני שאלות גם אל מול רשות המיסים. למשל  למי יש הרשאה לחתום (שאלת המייצג) האם רק דירקטור?"

פרופ' אברהמי מנכ"ל חשבשבת ציין כי "המאבק בהון השחור הוא מבורך, אך היערכות מוקדמת למודל חשבוניות ישראל היא קריטית כדי להבטיח את עמידתו של העסק בהוראות הרגולציה וכדי להבטיח התנהלות פיננסית נכונה, במיוחד בימים אלה של משבר כלכלי. אל דאגה , פתרונות יש בנמצא".

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

 

6 מיליארד שקל חשבוניות פיקטיביות כל שנה

ברשות המסים מסבירים כי הרגולציה החדשה נועדה להילחם בחשבונית הפיקטיביות. מדובר בתופעה רחבת היקף, אשר נזקה לקופת המדינה נאמד לפי רשות המסים בכ-6 מיליארדי שקלים בשנה.

התרמית עובדת כך, שעוסק מוציא חשבונית בגין שירות שלא באמת סיפק - והוא גם לא מדווח על סכום החשבונית כהכנסה החייבת במס. מנגד, העסק שקיבל לידיו את החשבונית מדווח על התשלום שכביכול העביר לספק על מנת לנכות את הסכום כהוצאה מוכרת מהכנסתו החייבת במס. בנוסף, מקבל החשבונית משתמש בחשבונית הפיקטיבית כדי לקזז את סכום המע"מ הנקוב בה מתשלום המע"מ שהוא נדרש לשלם - ובכך מקטין את חבות המס שלו באופן מלאכותי. התוצאה היא כאמור נזק אדיר למשק הישראלי. חלק מהתרמיות כבר נמנעות עם השקת הרגולציה לדוח מע"מ מקוון 874, שהושק לפני מספר שנים, אולם רגולציה זו לא סגרה את כל הפרצות והעבריינים חוגגים.

 

20% מהתוצר

הדרישה לקבלת אישור מקוון לכל חשבונית מעל לסכום מסוים היא, על כן, חלק מהמאבק הנמשך של רשויות המס בהון השחור. לפי הערכות ה-OECD, היקף ההון השחור בישראל מגיע כבר לכ-20% מהתוצר - דהיינו, למאות מיליארדי שקלים בשנה. לנוכח מציאות זו, אין פלא שהתוכנית המקורית של רשות המסים הייתה לחייב אישור עבור חשבונית מסכום של 5,000 שקלים. אבל הפוליטיקאים הכשילו את המהלך.

הדרישה הוקלה משמעותית בעקבות לחץ שהפעילה ועדת הכספים של הכנסת, ומחשש לעומס רגולטורי כבד מדי על עסקים. בסופו של דבר נקבע בחוק, כי הרגולציה תחול באופן הדרגתי: בשנה הראשונה (החל מאפריל 2024) על חשבוניות בסכום של 25,000 שקלים ומעלה, בשנה השנייה על סכום של 18,000 שקלים, ובשלוש השנים שלאחר מכן ימשיכו לרדת הסכומים מדי שנה עד שיגיעו ל-5,000 שקלים ב-2028.

ברשות המסים הסבירו שהשנה מדובר בפיילוט. כך שעסק המוציא חשבונית בגובה 25,000 שקלים ומעלה יידרש אמנם לקבל אישור ומספר הקצאה עבורה, אך הפרת הדרישה לא תגרור סנקציה בדמות איסור לקזז מע"מ. בנוסף, אם לא הוקצה מספר אישור לחשבונית בגלל תקלה במערכת המחשוב של רשות המסים, ניתן יהיה לקזז מע"מ מאותה חשבונית. הפיילוט עשוי להיות מוארך בשנה נוספת, לפי החלטתו של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובכל מקרה החוק כולו יהיה במעמד של הוראת שעה זמנית במהלך חמש השנים הקרובות. לאחר מכן תחליט הכנסת האם להעביר חקיקה חדשה בנושא. 

כניסת החוק לתוקף עודכנה, כאמור, ל-1 באפריל 2024. זאת, בעקבות המלחמה, ולאחר שבמקור תוכננה כבר מינואר. אלא, שרשות המסים מעודדים עוסקים להתחבר כבר כעת למערכת המקוונת ולקבל מספרי הקצאה לחשבוניות. הרשות אף מציעה לצורך כך תמריץ, ולפיו עסקים שיפעלו כבר כעת לפי החוק החדש יהנו מטיפול מהיר יותר וקיזוז המע"מ שלהם יזורז. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חחחחחחח 24/01/2024 23:33
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחח האם הכסף הגדול נמצא בפנסיות התקציביות? האם רוצים שנשכח מהעניין?
  • 8.
    נציבי המס היו כנועים לפוליטיקאים ולמאפיינים. (ל"ת)
    רן 24/01/2024 22:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוני 24/01/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    בתי משפט מנותקים לא מבינים את המשמעות של הנזק.
  • 6.
    עובד רשות המיסים 24/01/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    הביאו פקיד שלמעשה צמח במעמ ואין לו ידיעה במיסים (השר סמוטריץ' העדיף אותו על אנשי מקצוע מעולים אחרים שיש להם , עם כל הצניעות ידע רב משלו ) ולכן הוא מנסה לממש חזון שהחל לפניו - מלחמה בהון השחור. דרך אגב, כל נושא הדיווח המקוון של חשבוניות למעמ , החל זמן רב לפניו . הוא לא מחדש דבר .....אבל נאחל לו בהצלחה
  • 5.
    פשוט 24/01/2024 19:25
    הגב לתגובה זו
    כנ"ל לגבי העסקה
  • אזרח 24/01/2024 19:35
    הגב לתגובה זו
    וגם לשים שוטר על כל אזרח. אולי אפילו מצלמות .. ה"אח הגדול" כבר פה .... :(
  • 4.
    אשר 24/01/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים ועוד ועוד מעלימים וגונבים. אנחנו אחת המדינות המושחתות.
  • 3.
    YL 24/01/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון תלחמו בכל העברינים ש גובים כסף מאנשים ישרים ש עובדים קשה תלמדו אך בסין ובמזרח בכלל מה גורלו של עבריין
  • 2.
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר 24/01/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר ולפחות 14 מליארד מהכספים הקואליציונים הם בגילגולם כספים ששיכים להון השחור
  • 1.
    ישראל 24/01/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    שם יושב הכסף הגדול שיוכל לתרום להכנסות המדינה רבות אבל כולם יודעים לאן הכספים הולכים בסופו של דבר . זה לא עבור האזרח משלם המיסים והנורמטיבי.
  • סווינגר 24/01/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מאמין ולא סומך על המערכת. כספים לא מייצרים יחס תמורה/מחיר טובים לאזרח. ביטחון? אין בריאות? בחסר, מקרטעת, איטית עד מוות חינוך? בייביסיטר לילדים, ללא השכלה וערכים (רק בפרטי\באזורים מאוד מסויימים). תרבות? בשביל מי ובשביל מה? בקיצור, מדינה ליהודים בשביל לסבול מעצמנו, כי זה עדיף משנאתם של הגויים אותנו. בהצלחה לכולם.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

אמזון
צילום: טוויטר

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ

השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים

עוזי גרסטמן |

בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.

לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.

במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.

בסיס עובדתי "רעוע"

בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".

השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.