שר התקשורת נגד התאגיד: 3.6 מיליון שקל לתוכנית: "פזרנות בכספי ציבור"
האם בתאגיד הוציאו כמעט 4 מיליון שקל על 6 תוכניות של תוכניתו החדשה של גיא רולניק, דוח רולניק? שר התקשורת סבור שכן והוא טוען כי מדובר בעלות גבוהה יותר לתוכנית שכזו לעומת הערוצים המסחריים ודורש בדיקה תוך 7 ימים.
בחודש ינואר 2023 הודיע שר התקשורת שלמה קרעי על רפורמה בתאגיד השידור הציבורי כאן, במסגרתה תהיה חלוקה מחודשת של התקציב להפקות מקור לגופים נוספים מלבד התאגיד, מתוך תקציב שנתי של ההפקות שעומד על כ-300 מיליון שקל בשנה. אך שנה עברה ושום רפורמה לא קודמה. מעבר לקיצוץ הרוחבי, תקציב התאגיד הציבורי לא נפגע גם לא במהלך הקיצוצים שנעשו בתקציב המתוקן של 2024, שאושרו בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, כאשר ביקורת רבה נשמעה באולפני החדשות של הערוץ על הממשלה שלא מקצצת מספיק בתקציב ולא מבטלת משרדי ממשלה מיותרים בכדי לחסוך בכסף. גם רולניק לא חסך ביקורת קשה על הממשלה ועל אי קיצוץ חלק מהמשרדים ובעבר אף תקף את התנהלות התאגיד בהוצאה מופרזת על תוכניות.
תקציב הבסיס של התאגיד עומד על כ-655 מיליון שקל בשנה שלאחר הצמדה מוערך בכ-700 מיליון שקל בשנה, כאשר בתוספת הכנסות התקציב הוא כ-780 מיליון שקל.
על פי ההערכות לדוגמא, ביטול משרד כגון משרד המודיעין של השרה גמליאל יכול לחסוך לקופת המדינה מלבד התקציב של כמה עשרות מיליונים שיועברו למשרד אחר, כ-3.5 מיליון שקל על התקנים של העובדים של לשכת השרה. בדומה לעלות של התוכנית החדשה בתאגיד.
אמש שיגר שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי מכתב לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בדרישה לעריכת ביקורת מיוחדת ולמסירת מידע בעניין תאגיד השידור הישראלי.
- יו"ר הדואר על הכוונת של שר התקשורת קרעי
- רוב המוצרים בעלי תקינה אירופאית יקבלו פטור מבדיקות מעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
6 פרקים ב-3.6 מיליון שקל. צילום אתר כאן 11
הפנייה של השר קרעי לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בוצעה לאחר פרסום על השקעה בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי בתוכניתו החדשה של גיא רולניק בתאגיד, דוח רולניק.
השר ציין כי על פי הפרסום, התוכנית שעלתה אמש לשידור אמורה לכלול כ-6 פרקים ובסך הכל לעלות למשלם המסים כ-3.6 מיליון שקל. במכתבו למשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, מבקרי התאגיד דורש שר התקשורת כי יערכו ביקורת מיוחדת לאחר הפרסום כי תאגיד השידור הישראלי התחייב לרכוש תכנית תחקירים, בהגשת גיא רולניק, בסכום של כ-600 אלף שקל לכל פרק. חברת ההפקה של התוכנית היא העמק של יוסי ורשבסקי, לשעבר מנכ"ל עיתון הארץ וערוץ 13.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
סכום חריג
השר טען במכתבו כי מדובר בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי". השר ציין כי "חוק השידור הציבורי הישראלי מטיל הגבלות על שכרם של עובדי התאגיד, וזאת מתוך שאיפה להימנע מפזרנות של כספי הציבור, כפי שהואשמה רשות השידור בעבר. עם זאת, התקציב הנדיב העומד לרשות התאגיד לרכישת תכנים חיצוניים עלול להוות פרצה להעברת תשלומי עתק לגורמים שונים, מכספי התאגיד, מבלי שתינתן התמורה הראויה לכך".
עוד הוסיף השר כי: ״מצויים אנו בתקופה משקית קשה, הנגרמת בשל המלחמה שהתרגשה עלינו. כמעט כל גופי הממשלה נדרשו לקיצוצים משמעותיים בתקציביהם, אולם גזרות אלו פסחו על התאגיד. חרף זאת, אין זה סביר שהתאגיד – אף בשגרה, לא כל שכן בתקופת קיצוצים – ינהג בפזרנות בכספי הציבור שהופקדו בידיו".
שר התקשורת שלמה קרעי. צילום הגר כהן
של מי הסמכות לבדיקה?
למרות שמדובר בהפקת חוץ בתאגיד בה פחות יכול השר לבקש מידע, פנה השר גם למקברי רשות החברות. השר טען כי מכתבו נעשה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות.
השר ביקש ממבקרי התאגיד כי יבדקו האם ההחלטה לרכוש את תוכניתו של גיא רולניק בכ-600 אלף שקל לפרק מהווה הוצאה חריגה ביחס להוצאה המקובלת על תוכן חיצוני בפעילות התאגיד? בנוסף דרש לבדוק, האם קיים נוהל בתאגיד המסדיר את היקף ההוצאה על תכנים נרכשים בהתאם למדדים אובייקטיביים? וכן אילו אמצעים קיימים בתאגיד לשם בקרה חשבונאית של הוצאות על הפקות חיצוניות? אילו אמצעים קיימים לשם הבטחת מתאם בין היקף כספי הציבור המושקעים בתוכן, לבין מדדי טיב התמורה הניתנת?
השר קרעי ביקש בדיקה של שבע השנים לאחור ושאל האם בשנים אלו נדרש ספק תוכן חיצוני כלשהו להשיב לתאגיד כספים שקיבל בשל אי עמידה במדדים שנקבעו בנהלי התאגיד ככל שישנם או בהתקשרות עמו? עוד דרש לבדוק האם קיימים תכנים שהתאגיד שילם עבורם לגופים חיצוניים ולא קיבל לידיו תוצרים הניתנים לשידור? וכן קבלת פירוט אודות עלויות פרטניות של תכנים שנרכשו על ידי התאגיד מספקים חיצוניים. השר קרעי ביקש לקבל את הפרטים תוך שבוע.
בעקבות המלחמה
מתאגיד השידור נמסר בתגובה: "תאגיד השידור הישראלי משקיע, מתוקף חוק ועל בסיס קריטריונים מקצועיים בלבד, מילוני שקלים בשנה ביצירה ישראלית והפקות מקומיות - שכוללות תוכנית תחקירים, תעודה, דרמה תרבות ובידור. תוכנית התחקירים החדשה, דו"ח רולניק, שהושקה אמש, עוסקת בששת פרקיה במונפולים הגדולים והמשפעים בעולם. הפרק הראשון עסק במידת תרומתן של ענקיות הרשתות החברתיות העולמיות לטבח שביצע חמאס.
- 9.אלי 24/01/2024 10:41הגב לתגובה זורולניק אורז יחד גיבוב של עובדות ידועות לכל ילד עם נסיון זול לתעמולה כאילו פייסבוק מוטים לרדיקליזציה ימנית (הצחקתם.. אפילו שמרנים כמו ׳אבו עלי אקספרס׳ נחסמו על ידי הגאונים של פייסבוק) בשורה התחתונה, נסיון להסיט את תשומת הלב מהכשל האמיתי של ה7.10 (קונספציה בדרג הצבאי והמדיני ושימוש בפרדיגמה ליברלית בסביבה מזרח תיכונית) אל עולם הרשתות החברתיות שהוא רק סימפטום של החברה בהמאה ה21. ועל התעמולה הזולה הזו אנחנו משלמים במיטב כספי המיסים בזמן משבר כלכלי.. לתפארת חכמי דה מרקר והארץ..
- 8.יהודי גאה. 23/01/2024 16:58הגב לתגובה זוהשר קרעי שלום תסגור כבר את ערוץ 11 זה ערוץ של בזבוז כספי ציבור תודה.
- דיתה 27/01/2024 02:09הגב לתגובה זוהסתה דתית
- 7.הסרטן מדבר (ל"ת)אא 23/01/2024 06:12הגב לתגובה זו
- 6.לפחות שלא נממן אותם 22/01/2024 21:14הגב לתגובה זוהשידור הציבורי מחריב את השידור המסחרי ומתחרה בו באופן בלתי הוגן הפרטה וסיכול השידור הציבורי היא צו השעה
- 5.האיש הזה 22/01/2024 16:47הגב לתגובה זושום דבר לא קידם במשרדו. אפילו מנכל לא הצליח למנות עד היום. שילך כבר יחד עם הכנופיה שהוא חבר בה
- 4.א.ש 22/01/2024 15:16הגב לתגובה זולקרעי. רוצה לחסוך בטל את כל המשרדים המיותרים כולם יודעים שהסדרה המדוברת מציגה רת ממשלות ישראל כלא יוצלחת. אבל דווקא בגלל זה חשוב שכולנו נראה אותה ואת אתכם כפי שאתם באמת.
- 3.ניתן לסמוטריץ וגפני פינה בתוכנית..ירגיע אותך ? (ל"ת)לירי 22/01/2024 14:34הגב לתגובה זו
- 2.מעניין למה קרעי נטפל לסדרה הזו? (ל"ת)אבו יאיר 22/01/2024 13:00הגב לתגובה זו
- 1.הוא רוצה שישדרו את "האדיוטים" ("הפטריוטים") (ל"ת)בכל הערוצים 22/01/2024 11:47הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
