הבנקים זועמים: "המס מפלה ולא מידתי". האוצר: "הם מרוויחים הרבה"
משרד האוצר החליט להגדיל את מס רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. לפי ההצעה שפורסמה לקראת אישור התקציב, ההחלטה תקפה למשך שנתיים. הבנקים, כמו שאר המוסדות הפיננסיים, לא משלמים מע"מ, אבל הם משלמים מס שכר ומס רווח בגובה של 17% בנוסף למס החברות. יחד עם זאת, מס השכר לא יעלה. על פי ההערכות, באוצר מעריכים שיכניסו מדי שנה כ-1.4 מיליארד שקל - אבל האם זה הוגן? לא בטוח. המס שישלמו הבנקים אינו מעל רף מסוים, הוא יחול מהשקל הראשון ולא בטוח שהוא צודק - למרות שרבים יחשבו שבשל הרווחים הגדולים אולי כן צודק להטיל את זה עליהם. באיגוד הבנקים זועמים. הם שלחו היום מכתב ליועץ המשפטי ותקפו. "כוונת הממשלה להטיל מס סקטוריאלי ייחודי על הבנקים בלבד היא מפלה ולא מידתית. היוזמה נטולת בסיסי מקצועי רציני וחסרת הגיון כלכלי, דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע בציבור הרחב, שהוא בעל המניות העיקרי בבנקים", הודיע איגוד הבנקים, שקורא לעצור לאלתר את יוזמת החקיקה המפלה לטעמו את הבנקים ופוגעת בציבור, לממשלה. מי שמייצג אותם הוא המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד אבי ליכט. הוא שלח מכתבים גם ליועמ"ש, משרד האוצר ויועמ"ש רשות המסים, ובהם טענה כי מדובר באפליה. לא ברור מה הממשלה תעשה עכשיו, לאור ההחלטה של האוצר. דבר אחד בטוח: בשנים 2022-2023 הבנקים הישראליים רשמו עלייה ברווחיות, בעיקר בשל העלאת הריבית. על פי נתוני האוצר, הבנקים מרוויחים יותר גם בהשוואה למדינות אחרות. "ריבית זו גולגלה באופן חלקי בלבד לפיקדונות הציבור", הסבירו באוצר ונימקו זאת בין היתר בשל התחרות הלא משוכללת במערכת הבנקאית. אגב, העלאת המס על הבנקים עשויה להעלות את מניות הבנקים. פגיעה בשווי של הבנקים היא מינורית - כ-3% (וגם אם המס יופעל יותר משנתיים - 5%-6%) היתרון בהסרת האי וודאות הוא גדול יותר.
- 5.חיים 14/01/2024 15:13הגב לתגובה זומס שכר יש גם לכל מלכ"ר/חל"צ המעסיק עובדים. זה לא משהו בלעדי וייחודי לבנקים. גם מס חברות אינו נחלתם הבלעדית של הבנקים. הגיע הזמן שהם יפסיקו להתבכיין ולבכות ויתחילו לשפר את השירות ואת היחס ללקוחות.
- 4.קפדן בקטנות 14/01/2024 14:50הגב לתגובה זוועבור התיווך הזה הם גובים מאיתנו המון. מי שאוכל המון לא ידע שובע.רק קיצור קיבה יחזיר אותם למידות הראויות.
- 3.בנקאי לשעבר 14/01/2024 14:23הגב לתגובה זוכסף שעובר מהציבור לבעלי ההון.
- 2.הבנקים יגלגלו את המס על הלקוחות בעליית מחירי העמלות (ל"ת)מתן 14/01/2024 14:21הגב לתגובה זו
- 1.יש להטיל מס על הכנסות של ישיבות והתנחלות (ל"ת)ילדי ישראל 14/01/2024 12:42הגב לתגובה זו
- יש להטיל מס על תיאטראות ומוסדות תרבות (ל"ת)חרדי 14/01/2024 15:04הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
