איתריום
צילום: iStock

עלייה של 18% ב-3 ימים - הכירו את המטבע הבא שצפוי לקבל קרן סל

מחיר הביטקוין לא זז יותר מדי אחרי אישור קרנות הסל ועלה רק ב-4% מאחר והציפייה כבר הייתה ברובה מגולמת במחיר - אבל האית'ריום כבר זינק מאז ב-11% וב-18% בשלושת הימים האחרונים מתוך ציפייה שהוא המטבע הבא בתור לקבל קרן סל; מה צריך לדעת על המטבע ואיך הוא שונה מביטקוין?
רוי שיינמן | (9)

אחרי כמה ימים סוערים, הכללו דיווחים סותרים ואפילו ציוצים מזוייפים, ה-SEC אישר בהחלטה היסטורית את קרנות הסל (ETF) למטבע הדיגיטלי הפופולרי ביטקוין. ה-SEC אישר 11 תעודות הסל על מחיר הספוט של הביטקוין מתוך 13 הבקשות. 

שער הביטקוין/דולר ב-12 החודשים האחרונים

תעודות הסל יאפשרו לראשונה למשקיעים מן השורה, כמו גם למשקיעים מוסדיים בארצות הברית (ובעולם) להשקיע בקריפטו בקלות ובנוחות, שכן כעת רכישת המטבע הופכת לפשוטה כמו רכישה של כל מניה או תעודת סל בבורסה. תעודות הסל נחשבות גם לאמצעי בטוח יותר שכן המטבעות יישמרו על ידי המוסדיים ואל בארנקים פרטיים.

עכשיו, אחרי התקדים הגדול שהוא אישור הקרנות לביטקוין, המשקיעים מעריכים שבעתיד יאושרו גם בקשות לקרנות של מטבעות אחרים, והמטבע המוביל והגדול ביותר אחרי הביטקוין מבחינת שווי שוק הוא האית'ריום, עם שווי כולל של 318.77 מיליארד דולר.

איתריוםשער האית'ריום/דולר ב-12 החודשים האחרונים

מה ההבדל בין אית'ריום לביטקוין?

כשמדברים על הבדל בין מטבעות דיגיטליים שונים, מדברים בעצם על ההבדלים בין הרשתות עליהם הם פועלים (רשתות הבלוקצ'יין). רשתות הבלוקצ'יין הן רשתות הפרוסות על מספר גדול של מחשבים ברחבי העולם שפועלים ביחד באופן שמאפשר אבטחה גבוהה. בשביל שכל המחשבים האלה יעבדו ביחד הם צריכים לסמוך אחד על השני, או להשיג קונצנזוס, והדרך בה כל רשת משיגה את הקונצנזוס הזה נקראת Consensus Protocol, וכל רשת משתמשת בפרוטוקול קצת שונה.

הפרוטוקול של ביטקוין, שנקרא PoW (Proof of Work) בעצם דורש מכל מחשב לבצע משימות חישוביות מסובכות בשביל להוכיח שהוא לא זדוני. המחשבים מנסים למצוא פתרון לחידה מתמטית מאוד מסובכת ובתהליך הם גם מבצעים חישובים התורמים לרשת כולה, ובתמורה, חלק מהמחשבים מקבלים פרס - ביטקוין, ולכן הפעולות הרבות שהמחשבים האלה עושים מקבלת הרבה פעמים גם את השם כריית ביטקוין.

גם אית'ריום השתמש ב-PoW עד לא מזמן, אך לא מזמן הוא עבר לפרוטוקול הנקרא PoS (Proof of Stake). בפרוטוקול הזה כל מחשב (כל חשבון) צריך להפקיד חלק מהאית'ריום שלו בסוג של פקדון (שכן, נושא ריבית) וככה הוא מוכיח שהוא לא זדוני. למשתמש יש את הבחירה כמה אית'ריום הוא רוצה להפקיד כאשר גם זמני ההפקדה משתנים.

למה אית'ריום קיים בכלל? מה הוא נותן שהביטקוין לא?

הבלוקצ'יין של ביטקוין יחסית איטי ולא יודע להתמודד עם פעולות מורכבות. לטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש פוטנציאל לבצע מגוון גדול מאוד של משימות בצורה מאובטחת ומהירה, אבל הרשת של ביטקוין פשוט לא תוכל לעמוד בזה. בנוסף, הדרך לנצל את היתרונות והחוזקות של הטכנולוגיה היא דרך "חוזים חכמים" שיושבים עליה ומבצעים פעולות שונות. הרשת של הביטקוין פשוט לא יכולה להריץ חוזים חכמים, בעוד באית'ריום אפשר לכתוב חוזים חכמים בשפת קוד שנקראת Solidity.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

אבל צעד אחורה קודם, איך אית'ריום נולד? אית'ריום נוסד על ידי המתכנת הרוסי ויטאליק ביוטרין בשנת 2013 כאשר הוא היה רק בן 19. ביחד עם מייסדים נוספים הרשת נכנסה לפיתוח ועלתה לאוויר בסוף חודש יולי של 2015. כל בן אדם שרוצה לכתוב אפליקציות מבוססות חוזים חכמים יכול לעשות זאת על אית'ריום, מה שהופך אותו לבלוקצ'יין הראשון שפרקטי לדברים אחרים חוץ מהעברת המטבע עצמו.

אז במה כדאי להשקיע, בביטקוין או באית'ריום?

כמו בכל השקעה, תלוי במה אתם יותר מאמינים: הקבלה רווחת כיום היא השוואה של הביטקוין לזהב. בסופו של דבר הכמות של הביטקוין היא מוגבלת מה שעל הנייר צפוי להיות משמר ערך, אבל בשורה התחתונה, השאלה היא כמה השימוש בו יגבר. נכון להיום יש בערך 15 אלף עסקים ברחבי העולם המקבלים ביטקוין, כאשר 2,300 מהם נמצאים בארה"ב והשאר בעיקר בדרום אמריקה או מדינות עולם שלישי, אבל חלקם הם גם חברות גדולות כמו מיקרוסופט  MICROSOFT למשל. אפילו יש כבר מדינה אחת שהכריזה על הביטקוין כמטבע רשמי - אל סלבדור שבמרכז אמריקה.

בערך 328 אלף עסקאות ביטקוין עוברות בכל יום. לשם השוואה 1.86 מיליארד עסקאות בכרטיסי אשראי עוברות כל יום, כך שהביטקוין בכלל לא קרוב להיות "המטבע של העולם" כמו שהרבה משקיעים ומשפיענים צופים שהוא יהיה, אבל מספר העסקאות ליום אכן עולה, כפי שניתן לראות בתרשים.

בכחול: מספר העסקאות ליום; בשחור: מחיר הביטקוין בדולר

אית'ריום לעומת זאת רואה עלייה בשימוש פחות בעסקאות בין עסקים בעולם האמיתי, אלא יותר באפליקציות הבנויות על הרשת עצמה - לדוגמא כל NFT שכנראה שמעתם עליו כנראה בנוי על אית'ריום, כמו גם הרבה משחקים או תוכנות אחרות שבמסגרתם יש העברה של כספים. בכל אפליקציה שבנויה על אית'ריום, המטבע בו משתמשים הוא אית'ריום, חשבו על זה כמו משחק מחשב שבשביל לקנות דברים בתוכו צריך להשתמש בכסף של המשחק, אז ככה בדיוק אית'ריום. באית'ריום כבר יש מעל למיליון עסקאות ביום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דיר בלקום ערררס 14/01/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    שואה כלכלית בשיווק אגרסיבי בגיבוי הרשויות..?
  • 6.
    מציע לכולם 11/01/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
    את הסרט על CENTARA TECH קריפטו זה בעיקרו חלום אטוטופי לנסות "לעזוב" את המערכת של הכסף של הממשלות שהוא לא "אמיתי" ולעבור לכסף "דיגיטלי" שהוא אמיתי? פשוט בדרך הגיעו כמה מומחים לשיווק ועשו מהרעיון המון כסף. עכשיו זה בעיקרו נהייה כל כך גדול שזה כבר לא מצליח ליפול. מצחיק איך שהעולם שלנו עובד. ביום שנלך למכולת ונוכל לשלם בביטקוין/אתריום זו לא תהיה הונאה. אני לא מכיר עדיין אף אחד שהצליח לעשות שימוש אמיתי במטבע - הבסיס הוא כסף באוויר שהשימוש שלו כנראה בעיקר בעולמות שבניה האדם הרגילים לא נמצאים בהם.
  • 5.
    ניק 11/01/2024 20:34
    הגב לתגובה זו
    יש כבר אלפי מטבעות ואולי עוד אלפים בדרך , ככה זה כשכל אחד יכול ליצור מטבע חדש במחשב אצלו בבית , אין לזה שום ערך פשוט כלום.
  • איציק 12/01/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
    אה, שכחתי, יש מונופול של מדינות. שנאכף בכוח. לא נורא, כמו עוד דברים בהם המדינות איבדו את המונופול, גם פה.
  • 4.
    SOOOLLLL Solana (ל"ת)
    בתייה 11/01/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 11/01/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    אתריום יגיע ל8000 אלף דולר
  • אכן כל הדבר הזב יתפוצץ לנו בפנים. (ל"ת)
    אא 11/01/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפשר דוגמאות של סימבול לביטקווין? (ל"ת)
    חיים 11/01/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני בעד השקל. בגלל סמוטריץ הכלכלן (ל"ת)
    11/01/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.