התחזית למדד דצמבר והאינפלציה בשנה הקרובה עודכנו כלפי מעלה
ההערכה היא שמדד המחירים לצרכן בדצמבר, שיתפרסם מחר (שני), יישאר יציב יחסית ויעלה 0.1% וכך ישמור על קצב שנתי של 3.4%-3.3%. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, עדכן את התחזית למדד ל-0.1% ואת האינפלציה ל-2.7% ב-12 החודשים הבאים. זה אזור הקונסנזוס. אבל, המדד הפעם כנראה פחות חשוב כגורם משפיע על נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. הנגיד הוריד את הריבית ב-0.25% ב-1 בינואר ונראה שהוא לא יוריד אותה בעדכון הקרוב. הוא ירצה לראות שני דברים לפני שימשיך להוריד את הריבית - הראשון, קיצוץ משמעותי בתקציב והשני שמדד המחירים אכן יורד לכיוון הטווח. התקציב עוד רחוק מלהיסגר, יש ויכוחים, יהיו מריבות קשות, ולא בטוח שהנגיד יהיה מרוצה מהיקף הקיצוץ. לגבי המדד - הירידה כבר מורגשת והקצב צפוי להיות מתחת ל-3%, כלומר בטווח היעד של בנק ישראל, אבל יש חששות. מלחמה עלולה להביא להדפסת כסף ולאינפלציה. הנגיד יחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולא ישתמש בהם. אז המדד שיתפרסם ביום שני חשוב להבין שהמגמה היא כלפי מטה, מדד גבוה, ישדר תקופה ממושכת עד לעדכון הריבית הבא, ובכלל - רוב הכלכלנים סבורים שהורדת הריבית תהיה לכיוון 3.5% ואפילו מתחת. צריך להגיד את האמת - מלחמה בצפון לא מתומחרת בכלל בגורמים המשפיעים וגם - על רקע אי הוודאות והחשש מהתפרצות אינפלציונת (ראו כאן ראיון עם אמיר ארגמן, כלכלן המאקרו של כלל ביטוח ופיננסים), לא בטוח שזה יירד לשם כל כך מהר.
עלייה צפויה של 0.1% במדד דצמבר
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.3% - נתון מפתיע ביחס לציפיות. קצב האינפלציה מעודד. הוא התמתן בנובמבר ל-3.3% בלבד – קרוב לרף העליון של טווח היעד (3%-1%) ובעקבות כך - הנגיד פרופ' אמיר ירון הוריד גם את הריבית. חשוב לציין כי מדד נובמבר הו בדרך כלל נמוך בכל שנה. סעיף הדיור, שמורכב בעיקר ממחירי השכירויות ירד בנובמבר ב-0.4% ומשך את המדד כלפי מטה. ההערכות הן שבחודש דצמבר המדד יהיה יציב יחסית ויעלה לכל היותר ב-0.1%. בחודש דצמבר 2022 עלה המדד ב-0.3%. ההערכה היציבה אומרת שככל הנראה האינפלציה ב-2023 תהיה נמוכה משמעותית מאשר ב-2022 - אז עמד מדד המחירים על קצב שנתי של 5.3%.
מעלה את התחזית. קליין (יונתן בלום)
מה התחזית למדד דצמבר?
על רקע שיפור הכלכלה המקומית, עליית השכר (ושכר המינימום), הפיחות האחרון בשקל והעלייה במחירי השילוח עדכנה חברת הראל הראל השקעות -7.59% את התחזית למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר והאינפלציה בשנה הקרובה כלפי מעלה. "השכר הממוצע למשרת שכיר רשם עלייה משמעותית של 8.8% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר. כמובן, שהמספר לא משקף את התמונה האמיתית מכיוון שבמקביל נרשמה ירידה חדה במספר המשרות כתוצאה מהמלחמה, בעיקר עובדים עם שכר נמוך מהממוצע שפוטרו או הוצאו לחל"ת. כך מספר משרות השכיר ירד ב-4.3 אחוזים במהלך אותה התקופה", כתב בסקירה עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל. "במקביל, פורסם העדכון השנתי לשכר המינימום (47.5% מהשכר הממוצע) שיעלה על פי התכנון בתחילת אפריל בכמעט 6 אחוזים, דבר שיתמוך בצריכה הפרטית. זאת בהנחה שההעלאה לא תידחה כפי שהיה ב-2020 ו-2021 בעקבות הקורונה". בעקבות כך, התחזית למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עודכנה כלפי מעלה ל-0.1%. "לאור הערכות שלנו לעלייה במחירי הפירות-ירקות בניגוד לירידת מחירים על פי העונתיות הרגילה. במבט קדימה ההתאוששות הכלכלית המקומית, עליית השכר (ושכר המינימום), הפיחות האחרון בשקל והעלייה במחירי השילוח הובילו אותנו לעדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה ל-2.7 אחוזים ב-12 החודשים הבאים. גבוה מהציפיות הגלומות בשווקים", הוא מסביר. עוד צוין כי יתרות המט"ח של בנק ישראל, עלו לרמה הגבוהה ביותר מזה כשנה וחצי. "כ-3 חודשים מפרוץ המלחמה ויתרות המט"ח של בנק ישראל חזרו לעלות (204 מיליארד דולר בסוף דצמבר), בעיקר בשל המשך שיערוך כלפי מעלה של היתרות (חלקם מוחזקים במניות). זוהי הרמה הגבוהה ביותר של יתרות מט"ח מזה כמעט שנתיים והם מהווים קרוב ל-40 אחוזים מהתוצר. הדבר מחזק את הערכתנו שבמקרה של החרפה נוספת במלחמה, יש לבנק ישראל מספיק כלים (ודולרים) כדי למנוע פיחות חריג נוסף בשקל", הוסיף בסקירה. נתון נוסף קשור לצריכה הפרטית שממשיכה להתאושש בדצמבר. "נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי בדצמבר ממשיכים להראות עלייה עקבית בפעילות בכל הענפים (בקצב שונה כמובן). בשבועות האחרונים בלטו הרכישות של מוצרי תעשייה וקמעונאות, חלק מכך כנראה השלמת רכישות שנדחו מתחילת המלחמה. במקביל, גם סנטימנט החברות משתפר כך על פי סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס לדצמבר שהראה שיפור משמעותי בפעילות הנוכחית ברוב הענפים: סנטימנט החברות בענפי התעשייה, המסחר הקמעוני והשירותים חיובי. בענפי הבינוי והמלונאות המדדים עדיין שליליים (אבל פחות בהשוואה לנובמבר) לאור המלחמה ומחסור בעובדים". לדבריו, האינפלציה בגוש האירו עלתה וציננה את ההסתברות להורדת ריבית קרובה, שתגיע בהמשך השנה. "לאחר כמעט שנה רצופה של ירידה באינפלציה (בעיקר תודות לירידה במחירי האנרגיה) האינפלציה בגוש האירו עלתה ל‑2.9 אחוזים בסוף 2023 (2.4% בנובמבר). הפרסום מקטין את הסיכוי שהבנק המרכזי יפחית את הריבית כבר בעוד חודשיים, תרחיש שעדיין מתומחר בהסתברות גבוהה בשווקים (אבל פחות בהשוואה לשבוע הקודם). עם זאת, בדומה להערכתנו לגבי ארה"ב הריבית תרד השנה, להערכתנו בעיקר במחצית השנייה של השנה לאור התכווצות התוצר והמשך הירידה באינפלציה; מדד מנהלי הרכש בגוש האירו עמד על 47.6 נקודות בדצמבר, מספר שעדיין מצביע על התכווצות קלה בסקטור העסקי, ונמשכת הירידה האיטית באינפלציית הליבה ל-3.4 אחוזים בדצמבר (3.6% בנובמבר)".
השיפור בתנאים הפיננסים צפוי לתמוך בצמיחה, אך מעלה את סיכון האינפלציה בהמשך השנה
ב-IBI מעדכנים את תחזית האינפלציה ל-2.6%
רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות, עדכן גם הוא את התחזית. "נתוני המאקרו האחרונים מצביעים על צמיחה גלובלית חיובית מתונה. נתוני התעסוקה בארה"ב היו מעורבים, אך ממשיכים לשקף שוק עבודה הדוק. הירידה בשיעור ההשתתפות תוך האצה בשכר ברבעון האחרון מהווים תמהיל שצפוי להדאיג את ה-Fed. ההאטה בגוש היורו נמשכת אך עוצמתה נבלמה, והשיפור היחסי נתמך בחזרה לגידול בשכר הריאלי לאחר שחיקה ממושכת שנבעה מהאינפלציה הגבוהה".
גם הוא מעדכן את התחזית. גוזלן (ביזפורטל)
לטענתו, "השיפור המהיר שנרשם בתנאים הפיננסים בהובלת ארה"ב בחודשיים האחרונים צפוי לתמוך בשיפור בצמיחה העולמית במחצית הראשונה של השנה, אך במקביל מעלה את הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה. להערכתנו, הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב ובגוש היורו גבוהות מדיי, ופרמיית הסיכון הגלומה באיגרות החוב הארוכות נמוכה מדיי. הפסקת סבסוד הבלו על הדלקים והפחם מהווה איתות רצינות ראשוני מצד הממשלה בנוגע להתמודדות עם ההתאמות הנדרשות בתקציב 2024. עם זאת, היא תתקשה לקדם צעדים לא-פופולריים ללא צמצום משמעותי בשיקולים הפוליטיים".
בהתאם לכך, תחזית האינפלציה מתעדכנת כלפי מעלה ל-2.6%, והסיכון לתחזית ממשיך לנטות כלפי מעלה. עוד הוא הוסיף, כי למרות הפחתת הריבית של בנק ישראל בשבוע האחרון, התגובה בשוק איגרות החוב הייתה פושרת, והיא שיקפה הפנמה כי תהליך הפחתת הריבית עשוי להיות איטי יותר ביחס לציפיות המוקדמות. הציפיות להפחתת ריבית אמנם התמתנו, אך הן עדיין גבוהות מדיי (נעות סביב 3.25%-3%), ואנו מצפים להפחתה ל-3.75% בשנה הקרובה.
- 7.שלום 15/01/2024 12:15הגב לתגובה זוחצי אחוז למטה
- 6.הונאה כמו בשבכ, המחירים טסים ב10 אחוז לשבוע (ל"ת)איציק12 14/01/2024 23:00הגב לתגובה זו
- 5.כשאין מבוגר אחראי 14/01/2024 17:46הגב לתגובה זובנק ישראל שרכש דולר ב 3.3 מציף השוק בדולר כידי שהשקל לא ייחלש ... מנגד הנגיד על מנת להניע הכלכלה למרות גובה האינפלציה הגדול ולמרות שאף מדינה טרם הורידה ריבית , בוחר להוריד ריבית - אין פה כל מבוגר אחראי שיסתכל על הדברים המשבר הכלכלי י]קוד את ישראל בעוצמה העולם לא יחווה אותו וזה לא בגלל המלחמה
- 4.יורם 14/01/2024 15:12הגב לתגובה זולא יתכן זה יהיה שקר נוסף תוצרת בנק ישראל. מדד חודש דצמבר 2022 היה 0.1% שהוא בסיס לחשוב ריבית דצמבר 2023. קשה לי להאמין שיש איזה אטום במדינה שלא רואה דהירה בעליית המחירים מאז המלחמה. כל נתון מתחת ל0.5% הוא בלוף בעיני
- 3.טוב שיש שני גאונים כלכלים ביבי וסמוטריץ שמנהלים את העסק (ל"ת)Robin Hood 14/01/2024 09:45הגב לתגובה זו
- 2.אלי 14/01/2024 08:41הגב לתגובה זוהכל התייקר אש, השכר נשחק אנשים חושבים מה לקנות המשק במיתון
- 1.עליות מחירים בפתח לאחר התחזקות הדולר (ל"ת)רועה חשבון 14/01/2024 08:17הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
