קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

המשק חזר לשגרה: קניות של יותר מ-10 מיליארד שקל בשבוע שעבר באשראי

בשבוע  שעבר הוצאות של הציבור היו גבוהות יותר ב-2 מיליארד שקל לעומת השבוע הקודם (8.747 מיליארד שקל) והגיעו לסכום של 10.838 מיליארד שקל - זינוק של 19.2% 
נחמן שפירא |

בשבוע  ה-12 של מלחמת "חרבות ברזל" ההוצאות של הציבור הגיעו לסכום של 10.838 מיליארד שקל - זינוק של 19.2% לעומת שבוע ממוצע  - כך עולה מתוך דוח של חברת ניהול התשלומים בכרטיסי אשראי, שבא, שמפרסמת היום את נתוני ההוצאות הציבור בישראל בכרטיסי אשראי.

לפי הנתונים, בשבוע שעבר נרשמו הפקדות כספים משמעותיות לחיסכון ארוך טווח, תשלומי ביטוח וחידושי מינויים; כל ענפי המזון רשמו עליה בהוצאות, וגם בפארמה והחשמל והאלקטרוניקה ההוצאות מעל הממוצע.

לפי הנתונים נמצא כי בשבוע שעבר (24 עד ה-30 בדצמבר), המשיכה מגמת ההתאוששות בפעילות של המשק וההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי זינקו והיו גבוהות בשיעור של 19.2% מסכום ההוצאות הממוצע השבועי בשנת 2023, לפני תחילת המלחמה.

tapanakorn  CANVA

צילום tapanakorn  CANVA

ההוצאות בהיקף של 10.838 מיליארד שקל, היו הגבוהות ביותר שנרשמו בשבוע אחד מתחילת המלחמה. מדובר בהיקף הוצאות גבוה ביותר מ-2 מיליארד שקל לעומת השבוע הקודם (8.747 מיליארד שקל). ההוצאות בשבוע ממוצע מתחילת 2023 עומדות על 9.096 מיליארד שקל.

בשבא מציינים כי השבוע האחרון של השנה הקלנדרית מאופיין בדרך כלל בהעברות כספים בהיקפים גבוהים, באמצעות כרטיסי אשראי, לטובת הפקדות כספים בגופים מוסדיים, תשלום עבור מינויים שנתיים וביטוחים. כך לדוגמא בשבוע המקביל בשנת שעברה, בין ה-25 ל-31 בדצמבר 2022, נרשמו הוצאות בסכום כולל של 10.434 מיליארד שקל כך שמדובר בעלייה של 4.8% לעומת התקופה המקבילה.

עלייה בהוצאות של 4.5 מיליארד שקל לעומת השבוע הראשון למלחמה

  

לפי הנתונים, ניתן לראות את העלייה בגרף התאוששות המשק לפי הוצאות הציבור בישראל בכרטיסי אשראי. כך בשבוע הראשון של המלחמה היקף ההוצאות עמד על 6.496 מיליארד שקל, בשבוע ה-2 של המלחמה 6.939 מיליארד שקל, בשבוע ה-3 של המלחמה סך ההוצאות עמדו על  7.965 מיליארד שקל, בשבוע ה-4 סך ההוצאות הגיע ל-7.512 מיליארד שקל, בשבוע ה-5 7.142 מיליארד שקל, בשבוע ה-6 ל-7.153 מיליארד שקל, בשבוע ה-7 של המלחמה ל-8.806 מיליארד שקל, בשבוע ה-8 ל-10.183 מיליארד שקל, בשבוע ה-9 של המלחמה עמדו ההוצאות על 7.659 מיליארד שקל, בשבוע ה-10 בו חל חג חנוכה ההוצאות עמדו על 8.803 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

טלי הולנברג, סמנכ״לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא אמרה כי  ״סוף השנה הקלנדרית זו תקופה שבמהלכה יש תשלומים משמעותיים בענפים שונים דוגמת הפקדות כספים לחיסכון ארוך טווח, תשלומי ביטוח, חידושי מינויים ועוד. גם כשמנכים את היקף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.