אגח
צילום: ביזפורטל

איך תרוויחו קרוב ל-20% אם הריבית תרד ל-3.5% ומהם הסיכונים?

בעוד הכלכלנים חלוקים לגבי עיתוי הורדת הריבית, קיים קונסנזוס ששנת 2024 תהיה שנה של הורדות ריבית, וש-12 חודשים מהיום ריבית בנק ישראל תהיה בין 3% ל-3.75%; איך אפשר להרוויח מהורדת הריבית?
רוי שיינמן | (10)

רוב הכלכלנים סבורים שהריבית תרד עוד שנה ל-3.25%-3.75%. יש גם כאלו שסבורים שהיא תרד ל-3%. ממוצע התחזיות הוא כ-3.5%. זו התחזית שלהם ותחזית, אתם יודעים יכולה להיתקל במציאות אחרת לגמרי - דמיינו הסתבכות בבוץ העזתי, דמיינו מלחמה בצפון, דמיינו שנת בחירות ותקציב לא מרוסן והריבית תתקשה לרדת לאזורים האמורים, אבל תחת ההנחות של בנק ישראל עצמו, הכללכנים והאנליסטים, מתווה הורדת הריבית ברור. אם אתם מעריכים את הנחות הקונסנזוס, אתם יכולים להשקיע בהערכות-הנחות שלכם ולהרוויח.

הרווח הכי גדול בהשקעה באג"ח בהינתן הורדת הריבית הוא באגרות חוב לזמן ארוך, מכיוון שתהיה התאמה של הריבית האפקטיבית לרבית השוק וככל שההתאמה הזו היא למח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר, כך העלייה גדולה יותר. באגרת החוב הכי ארוכה בבורסה - באג"ח שקלי ל-18.2 שנה של הממשלה התשואה היא 4.6%, אבל הורדת הריבית בשנה הקרובה צפויה להוריד את התשואה האפקטיבי. השאלה לכמה? התשואה הריאלית באגרות חוב בשנים האחרונות היא עשיריות אחוזים כשכעת היא אפילו שלילית בהינתן שכיוון הריבית למטה. קשה להעריך את התשואה האפקטיבית של אג"ח ארוך עוד שנה גם כי לא ברור מה יהיה אז כיוון הריבית - המשך ירידה או עלייה? א ונניח שהתשואה על האג"ח תהיה 3.8%.

 

בכמה שער האג"ח ישתנה?

שיעור העלייה בשער האג"ח, ככלל אצבע, הוא שיעור הירידה בתשואה האפקטיבית כפול המח"מ. אם נניח שאנחנו עוד שנה אכן נהיה בריבית הצפויה ובהתאמה בתשואה אפקטיבית של 3.8% באג"ח הארוך, אזי שהרווח על האג"ח יהיה סדר גודל של 13.6% כתוצאה מעדכון התשואה האפקטיבית (ירידה של 0.8% כפול 17 שנה) בתוספת של התשואה השנתית - 4.6%. זה מעל 18%. גם אם נתייחס למח"מ שהוא במקרה זה מעט נמוך יותר התמונה לא תשתנה.

צפי הריבית

ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הרווח צפוי להיות גבוה יותר, רק צריך לזכור שאין וודאות. הריבית לא בהכרח תרד כפי שחוזים. הסיכון הגדול באג"ח ארוך הוא העלאת ריבית, אבל התרחיש לזה הוא בסבירות נמוכה. 

כמעט כל הכלכלנים סבורים ששנת 2024 תהיה שנה עם מספר הורדות ריבית, אם כי רובם עדיין סקפטיים שנראה הורדה כבר בהחלטה היום. "ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר תומכת בהפחתת ריבית, אולם להערכתנו בנק ישראל ימתין עם הפחתת הריבית הראשונה להחלטה של סוף פברואר 2024", מציין דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי. "זאת, בין היתר, בשל המיקוד של מדיניות בנק ישראל בעת הזו ביציבות השווקים הפיננסיים, אשר ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל, וכן על רקע הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כלי מדיניות נוסף".

מנגד יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות אמר בשיחה לביזפורטל כי הוא מצפה להורדה של 0.25% וכן הוא מצפה לריבית של 3% בעוד שנה. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

לגבי הטווח הבינוני-ארוך יש כאמור קונסנזוס שנתמך במתווה האמריקאי. בנק ישראל עושה בשנים האחרון "העתק-הדבק" למה שעושה ג'רום פאוול ושם מדברים על 3-5 הורדות ריבית ב-2024. אז כנראה שזה ייתן לו ביטחון להוריד גם אצלנו.

 

מחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים

אם הריבית אכן תרד, הרי שמחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים: פעם אחת הם ירוויחו את התשואה/ ריבית של האג"ח עצמה, ובפעם השנייה הם ירוויחו רווח הון שנובע מעליית ערך הנייר המשקפת את הריבית הנמוכה יותר. זה צפוי להיות נכון לרוב אגרות החוב השקליות הנסחרות בבורסה, אך ככל שהמח"מ ארוך כך הרווח גדול יותר, כאשר באגרות חוב שאינן ממשלתיות מריך להתחשב גם בסיכון המנפיק. הנחת הבסיס של המשקיעים היא שהסיכון הכי נמוך נמצא באג"ח ממשלתיות בעוד שאג"ח קונצרניות מסוכנות יותר. הסיכון הזה מבטא חשש שהחוב לא יוחזר ולכן המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר.

גם אג"ח ממשלתי יכול להיות מסוכן, אך למרות המלחמה, למרות ההאטה הכלכלית, ישראל רחוקה מלהיות בסיכון של החזר חוב. היקף החוב הכולל מסתכם ב-61% מהתוצר וצפוי לעלות לכל היותר ל-70% מהתוצר. אלה לא מספרים של מדינה במצקוקה כלכלית. רוב מדינות ה-OECD ביחס הרבה יותר גבוה משלנו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כלכלן 01/01/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    אם אני מבין נכון אז התשואה המדוברת מתפרסת לאורך 17 שנה אז זה נחמד אבל יש השקעות טובות יותר
  • 9.
    פרי ניסן 01/01/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    מציאות לא המצאות
  • 8.
    אבג 01/01/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    התיאוריה נחמדה חוץ מבעיה קטנה שהשוק כבר העלה את המחמ הרחוק ב20 אחוז. כך לדוגמא אגח שקלי 1152 עלה כ20 אחוז תוך כחודש כי על ירידת הריבית כבר דיברו קודם והבורסה מקדימה לפי הציפיות . בקיצור זה כתבה טובה רק חבל שלא נכתבה לפני חודש.
  • 7.
    אבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם 01/01/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    אבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם,גפני,דרעי ,סטרוק ושאר מחריבי המדינה,אין ולא יהיה אמון בכלכלה ואם אין אמון אזי יהיה דירוג נמוך למדינה ואזי האגחים יירדו. אנו לא מדינה נורמאלית עם שילטון מיקצועי וישר ואנו במלחמה כך שבתיאוריה הכל נכון. במציאות לא בטוח
  • 6.
    יחזקאל 01/01/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    יש תעודת סל שנותנות יותר
  • 5.
    ביבי=גולדה 01/01/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    כמה מפסידים ?
  • 4.
    אוהד 01/01/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
    אחרי הורדת ריבית אם וכאשר תיהיה כזו החוב שלקח נקבע על הריבית הגבוה ועל מיחזור יהיו כנסות.
  • 3.
    חייל אלמוני 01/01/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    מכפילים במח"מ האגרת(נמוך יותר מאורך האגרת) ולא כפי שחישבת...
  • 2.
    ZZ 01/01/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
    מן הראוי להגיד שהמחירים כבר לוקחים 3 הורדות ריבית קדימה... והעקום יחזור להיות "נורמאלי" לאחר הורדות ריבית קרי הארוך יהיה עם פרמיה על הקצר...
  • 1.
    מעניין אם יצליח 01/01/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    כעת מנסים להכניס משקיעים פרטיים
פרסום ראשון

האוזר סותם פירצה: ההגדרה של 'משקיע כשיר' תשונה - רבים יפלטו מהשוק

בשנים האחרונות ניצלו משקיעים פירצה בחוק ני"ע אשר מאפשרת להם להשתתף במכרזים מוסדיים - זה הולך להשתנות
תומר קורנפלד |
רשות ני"ע רוצה לעשות סדר בהנפקות האג"ח למשקיעים מוסדיים. לאחרונה פרסמה רשות ני"ע להערות הציבור תיקון לחוק ניירות ערך ולחוק הייעוץ המתייחס להגדרה של 'משקיע כשיר'. על פי הערכות בשוק - המהלך צפוי לחתוך את מספר המשקיעים הכשירים בשיעור של עד 50%, דבר אשר יפגע בנזילות ויעלה את הריביות שבהן נסגרים המכרזים המוסדיים. התיקון שרוצה לבצע רשות ני"ע מתייחס למכרזים המוסדיים להנפקת אג"ח. נכון להיום, פרט לגופים המוסדיים שמנהלים כספי ציבור - משתתפים בהנפקות גם 'משקיעים כשירים'. כלומר משקיעים שאינם מוסדיים ומשתתפים בהנפקה בעיקר בכדי לקבל את עמלת ההתחייבות המוקדמת (כ-0.5% בממוצע). בדרך כלל השחקנים מוכרים את איגרות החוב שרכשו בימי המסחר הראשונים המאופיינים בסחירות גבוהה יחסית. ההגדרה מיהו 'משקיע כשיר' אינה חד משמעית. נכון להיום, משקיע נדרש לענות לשניים מבין שלוש הקריטריונים הבאים: 1. שווי כולל של מזומנים, פקדונות וניירות ערך בהיקף של 12 מיליון שקל 2. בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי הדורש מומחיות בשוק ההון. 3. ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון במשך ארבעה רבעונים רצופים
נכון להיום, רוב המשקיעים הכשירים נחשבים לכשירים בעקבות שני הקריטריונים האחרונים - קריטריון המומחיות וקריטריון מספר העסקאות. מדובר בשני תנאים שגם סוחר יום ממוצע בשוק ההון מסוגל לעמוד. ברשות ני"ע רוצים להחמיר את הדרישות והוחלט לבטל את שני הקריטריונים האחרונים ולתקן את ההגדרה. על פי הטיוטה אשר הופצה לציבור להערות מוצע לקבוע שלקוח כשיר אם יעמוד באחת משלוש החלופות הבאות: 1. מבחן נכסים נזילים - נכסים נזילים בהיקף של 8 מיליון שקל (במקום 12 מיליון שקל כיום). 2. מבחן ההכנסות - הכנסות של 1.5 מיליון שקל לאדם בכל אחת מן השנתיים האחרונות (יותר מ-125,000 שקלים בחודש). 3. מבחן משולב - נכסים נזילים של יותר מ-5 מיליון שקל והכנסה שנתית בגובה 750 אלף שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. משיחה שערך Bizportal עם מספר משקיעים כשירים בשוק ההון עולה כי השינוי, ככל שיאושר עלול להוריד בצורה דרמטית את מספר המשקיעים הכשירים. בטווח יותר ארוך, הדבר עלול לפגוע בנזילות בהנפקות האג"ח מאחר ומספר המשקיעים אשר יפעלו בשוק ביום המסחר הראשון יהיה נמוך יותר. כמו כן, המשקיעים מטילים ספק רב לגבי האפשרות שישתתפו בהנפקת האג"ח כחלק מהשלב הציבורי - בעיקר בשל אובדן עמלת ההתחייבות המוקדמת.