חופשה
צילום: shutterstock

הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים

הלמס פרסם את מדד איכות החיים, ממנו עולה כי נרשמה ירידה באיכות החיים בתחום הדיור והתשתיות, אבל עלייה בתחום החינוך
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה איכות חיים למ"ס

מדד איכות החיים של הלמ"ס פורסם היום והוא משווה נתונים לשנה הקודמת. המטרה שלו היא לעדכן את מדדי איכות החיים והחוסן הלאומי ב-11 תחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.

השורה התחתונה היא שב-35 מדדים נרשמה מגמה חיובית ביחס לכיוון הרצוי, ב-34 מדדים נרשמה מגמה שלילית וב-21 מדדים נוספים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה. בהשוואה לשנת הבסיס, ב-43 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-12 מדדים נרשמה מגמה שלילית, ולא נרשמו מדדים שלא חל בהם שינוי.

תמצית הממצאים ב-11 התחומים (בכל תחום נקבעו 8 מדדים עיקריים. לכל מדד הוגדר כיוון המגמה הרצוי לשינוי בנתוני המדד):

במדדי איכות החיים נרשמה ירידה בביטחון האישי (רק תחום אחד השתפר בשנה שעברה, לעומת 7 שבהם נרשמה ירידה), אבל נרשמה שיפור בתחום שירותי הבריאות. כמו כן, נרשמה ירידה בתחום הדיור והתשתיות. עליות נרשמו בתחומי החינוך ורמת החיים החומרית.

להלן טבלת מדדי איכות החיים לפי תחומים:

מדד איכות חיים (למ

מדד איכות החיים, לפי תחומים (למ"ס)

לגבי איכות התעסוקה, אפשר לומר לגבי שיעור האבטלה הממושכת כי בשנת 2022 היה השיעור 20.2%, ירידה לעומת שנת 2021 (30.7%). לעומת זאת, בקרב נשים ערביות נרשמה עלייה מ-24.5% ל-28.0%.

בתחום הביטחון אישי - תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה: בשנת 2022 היה האחוז הנמוך ביותר מאז שנת 2015 – 80.4%.בריאות.

בנוסף, לגבי עודף משקל בקרב ילדים בכיתה א' ובכיתה ז': בשנת 2022 נרשמה ירידה לעומת שנת 2021: בכיתה א – מ-22.0% ל-19.5% ובכיתה ז – מ-32.9% ל-31.4%.

לגבי תחום דיור ותשתיות נרשמה שביעות רצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים: בשנת 2022. 35.0% מבני 20 ומעלה הביעו שביעות רצון מהתחבורה הציבורית, 35.4% בקרב יהודים ו-32.1% בקרב ערבים. זהו האחוז הנמוך ביותר מאז שנת 2002.

בעניין חינוך, השכלה וכישורים: שיעור בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה בקרב בני 30 ומעלה: בשנת 2022 נרשמה עלייה קלה לעומת שנת 2021 – מ-50.8% ל-52.3%, בהתאמה.

קיראו עוד ב"בארץ"

במעורבות אזרחית וממשל: שיעור הערבים במגזר הציבורי ב-2022 עמד על 11.2% והיה הגבוה ביותר מאז שנת 2019.

בתחום הסביבה מדדו חשיפה למזהמי אוויר. בשנים 2022-2015, ירד היחס בין ממוצע החריגות לערך היעד בחשיפה לחלקיקים מ-419 ל-340 ובחשיפה לחנקן דו-חמצני - מ-151 ל-114, ואילו היחס בחריגות באוזון עלה מ-165 ל-182.

בתחום רווחה אישית וחברתית ישנה תחושת אפליה: בשיעור בני 20 ומעלה החשים אפליה נרשמה ירידה – מ-26.3% בשנת 2021 ל-21.4% בשנת 2022, והוא היה הנמוך ביותר מאז שנת 2016.רמת חיים חומרית.

לגבי שביעות רצון מהמצב הכלכלי: ב-2022 63.0% מבני 20 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי, ירידה מ-66.8% ב-2021.

בנושא פנאי תרבות וקהילה: אי-השתתפות בפעילויות פנאי – חסמים כלכליים: בשנת 2022 36.1% מבני 20 ומעלה לא השתתפו בפעילויות פנאי עקב קשיים כלכליים, עלייה לעומת שנת 2021 – 27.3%.

בנוגע לטכנולוגיות המידע: מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT): מספר המועסקים בתחום ה-ICT בשנת 2022 עמד על 295.0 אלף, עלייה של 13.0% לעומת 2021 (261.0 אלף ב-2021) – זהו השינוי הגבוה ביותר מאז שנת 2013.

מדד איכות חיים בתעסוקה (למ

מדד איכות התעסוקה (למ"ס)

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסקר הזה שווה כמו מדדי הלמ"ס= בקושי לנגב תתחת (ל"ת)
    מדינה פח הכי יקרה 27/12/2023 15:41
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי