אינטל תוסיף 15 מיליארד דולר להשקעה במפעל בקריית גת
אינטל INTEL CORPORATION מגדילה את ההשקעה במפעל בקריית גת ומודיעה כי תשקיע 15 מיליארד דולר נוספים. כבר בשנת 2019 הודיעה ענקית הטכנולוגיה שתקים מפעל לייצור שבבים בעיר הדרומית, בו היא צפויה להעסיק אלפי עובדים בשכר גבוה מהממוצע בענף העיבוד השבבים. בנוסף, בהסכם הראשוני הוסכם גם להגדיל משמעותית את שיעור המס שתשלם החברה למדינה מ-5% כיום ל-7.5% - ועדיין, מדובר בהטבה משמעותית לעומת מס החברות שעומד על 23%. אינטל בעצם מיישרת קו עם הממשלה שכבר הודיעה על ההשקעה הנוספת הזו לפני כחצי שנה.
המפעל צפוי להתחיל לפעול בשנת 2027 כאשר אינטל תפעיל אותו עד שנת 2035 לפחות. במסגרת הסיכומים ניתנה הסכמה עקרונית לתת לחברה מענק לביצוע ההשקעה מתוקף החוק לעידוד השקעות הון בהיקף של 12.8% מגובה ההשקעה. התחייבויות החברה לעמידה ביעדים מהוות תנאי לצורך קבלת המענק. לאחר ההסכמה העקרונית יחל הליך האישור הפורמלי שצפוי להיערך מספר שבועות.
"דווקא עכשיו, דווקא בישראל", ציין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳. "בחירתה של חברת אינטל העולמית לאשר את השקעה חסרת תקדים בהיקף של 25 מיליארד דולר ולהקים את המפעל החדש שלה דווקא כאן, בישראל, היא חשובה ומשמעותית. השקעה כזו, בזמן שישראל ניצבת במלחמה היא השקעה בערכים הנכונים והצודקים שמקדמים את האנושות".
"ההשקעה האדירה של אינטל בישראל תקדם תעסוקה איכותית בשכר גבוה בדרום הארץ ומהווה הוכחה נוספת לחוסנה של הכלכלה הישראלית", הוסיף מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר.
תוצאות טובות בתקופה האחרונה
יצרנית השבבים דיווחה על תוצאות טובות מהצפוי לרבעון השלישי ורשמה רווח מתואם של 41 סנט על הכנסות של 14.2 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 21 סנט על הכנסות של 13.54 מיליארד דולר.- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם התחזית לרבעון הרביעי הייתה טובה מהציפיות - החברה צופה כי ההכנסות לרבעון הרביעי יהיו בטווח של 14.6 מיליארד ל-15.6 מיליארד דולר. צפי האנליסטים הוא ל-14.8 מיליארד דולר. בנוסף, אינטל מתכננת לקצץ כ-3 מיליארד דולר מהוצאותיה. "התוצאות שלנו עלו על הציפיות ברבעון השלישי ברציפות, עם הכנסות מעל הקצה העליון של התחזית שלנו ורווח למניה שנהנה ממינוף תפעולי חזק וממשמעת הוצאות", אמר סמנכ"ל הכספים דיוויד זינסנר. "כפי שהוכח מהפעולות האחרונות בפורטפליו שלנו, אנחנו מתמקדים מאוד בלהקצות הון וליצור ערך לבעלי המניות".
בעוד החברה מציגה תוצאות טובות בתקופה האחרונה, האנליסטים דווקא פחות מתרשמים כאשר רק 9 מתוך 42 האנליסטים שמסקרים את החברה המליצו על קנייה. אינטל צפויה לראות עלייה הדרגתית בהכנסות עם התאוששות שוק המחשבים האישיים, שנמצא בהאטה מאז תקופת הקורונה. המעבדים של אינטל נמצאים כמעט בכל מחשב אישי ולכן זהו שוק משמעותי מאוד עבורה.
מניית אינטל נסחרת במחיר של 48 דולר למנייה ושווי שוק של 202.36 מיליאד דולר. מתחילת השנה עלתה המנייה ב-80%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
