בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף

מענק של עד 20 אלף שקל לעובדים חדשים בבנייה וחקלאות

איציק יצחקי | (7)
נושאים בכתבה מענק פועל בניין

המוסד לביטוח לאומי ישלם מענק תמרוץ למי שעובד בחקלאות ובנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל. מי שיעבוד בתקופה זו בבנייה או חקלאות ולא עבד בתחומים לפני כן, יהיה זכאי למענק של עד 6 אלף שקל בכל אחד משני החודשים הראשונים ועד 8 אלף שקל בחודש השלישי.

מדובר על מענק מצרפי של עד 20 אלף שקל בשלושה חודשים, אך ברוב המקומות מדובר במענק של 10 אלף שקל.  למעשה, בהינתן השכר בתחום הבנייה שהוא 13-15 אלף שקל בחודש למתחילים, הרי שמדובר בתוספת שכר שמביאה את השכר בתחום הבנייה להיות מאוד גבוה. בחקלאות השכר הבסיסי הוא כ-8-9  אלף שקל, ובהינתן המענק זה סכום נאה, אבל לא כמו בתחום הבנייה.

הסיבה למענק ברורה. הרצון והצורך לעזור לענף הבנייה והחקלאות שחסר בהם ידיים עובדות על רקע המלחמה. בחקלאות אין עובדים כי העובדים הזרים עזבו, בבנייה אין עובדים כי התחום התבסס על עובדי הרצועה ואיו"ש. הפעילות בבנייה עולה בהדרגה כשעובדים מערביי ארץ ישראל חרו לעבודה בחודש שעבר, וכן נראה שהממשלה תאפשר כניסת עובדים מאיו"ש.

ועדיין יש מחסור של רבבות עובדים והממשלה מנסה לקבל עובדים זרים ממדינות שונות בעולם. בינתייםצ מציעים את המענק האמור. התנאי לקבלת המענק הוא שמדובר בתושב ישראל שהחל לעבוד בענפי החקלאות או הבנייה במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 31.12.23.

תנאים נוספים - עבודה פיזית ומינימום של 11 ימי עבודה. ניתן לקבל מענק עבור 3 חודשי עבודה לכל היותר, בתקופה שמ-1.11.23 עד 31.3.24. 

 

סכום המענק 

אם מקום העבודה נמצא באזור שאינו מפונה, המענק עבור החודש הראשון יהיה 3,000 שקל, עבור חודש העבודה השני ברצף – 3,000 שקל, עבור חודש העבודה השלישי ברצף – 4,000 שקל.

אם מקום העבודה נמצא באזור מפונה, אזי עבור החודש הראשון התשלום יהיה 6,000 שקל, עבור חודש העבודה השני ברצף – 6,000 שקל,  עבור חודש העבודה השלישי ברצף – 8,000 שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שוב גונבים כסף מהמבוטחים לטובת מושחתי הנדל"ן (ל"ת)
    אורן 09/12/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ששש 09/12/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    הענף רווי בתאונות מוות
  • 2.
    היכן נרשמים. כל הכתבה הזאת ואין למי לפנות (ל"ת)
    שוקו 09/12/2023 01:08
    הגב לתגובה זו
  • זה לא מודיעין 144 כא 11/12/2023 01:25
    הגב לתגובה זו
    זה לא מודיעין כאן
  • 1.
    יובל 08/12/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    וואלה אני בהייטק, אם אומרים לי בלי מס נוסף אני עושה כל שישי חקלאות אם זה מגיע אליי נטו. הבנתם? אני גם ככה נקרע תחת נטל המס הפרוגרסיבי - אבל אם אומרים לי שאפשר לעבוד 4 ימים בחודש כל יום שישי ואני מקבל את זה נטו כי זה מועדף על ידי המדינה, אני אעבוד את היום שישי הזה ואעזור להניע את הכלכלה. אין לי שום אינטרס לעבוד בתחומים האלה במשרה שנייה אם אני הולך לשלם את כל הכסף של התיאום מס למדינה. כי חקלאות וציונות זה לנפש ולכיס. לא למדינה. אם מישהו יקדם את הדבר הזה אני אומר לכם שזה יהיה פריצת דרך לכל העולם. עובדים מהמשרד 5 ימים בשבוע במשרה א'. הולכים ביום שישי לעשות חצי יום חקלאות בשכר נטו. מה רע? יעזור ליוקר המחיה כי הכל עולה לי גם ככה יקר כדי לגור ליד העבודה. מה רע? יעזור לכלכלה כי אני אבזבז את הכסף ואניע את הכלכלה.
  • ליובל 09/12/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
    אז רק שתדע מס הכנסה זה מס חברתי ומס צודק ,כי למי שייש לוקחים ממנו קצת יותר ,הבעיה שחבורת עבריינים כמו ביבי ותנועת הליכוד לוקחים את הכסף ומשלמים בו שוחד לחבורת חרדים בטלנים ,אני מוכן לשלם 1 מיליון % מס הכנסה כל חודש אבל גם לדעת שהכסף הולך לחינוך ,בריאות ,וכד' זו סיבה שצריך להעלים את תנועת הפשע ששצה ליכוד מעל פני האדמה. לגבי מס אחר כמו מע"מ זה מס שאינו צודק כי לוקחים מס של 17% גם ממי שייש לו וגם ממי שאין לו. הממשלה החדשה לכשתוקם צריכה דבר ראשון לפרק ולסגור את כל בתי הספר של כל המפלגות ,זה התחלת הרע במדינה ,חינוך צריך להיות של ומטעם המדינה ,כולם צריכים ללכת לצבא , לא תהייה ברירה ,הצבא קטן מדי ויצטרכו להקים עוד 2 אוגדות סדירות ובן 2 חטיבות טמקים חדישים,2 חטיבות חי"ר ו אגדי תותחנים/טילים ,יש 60,000 בחורי ישיבה בגיל 18-21 ,צריך לגייס אותם להעביר אותם אימונים צבאיים ברמה של רובאי 5 לפחות ואלו יעזרו לשמור על הגבולות אחרי שהמלחמה תסתיים ,יש עוד עשרות אלפים בישיבות ואלו צריכים ללכת לעבוד גם בבניין
  • יובל 09/12/2023 15:07
    אני מדבר על כל יושבי המשרדים שמוכנים יהיו לעשות יום בשבוע בעבודת פרך מיוזמתם אם זה יגיע אליהם לנטו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.