הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה
בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

האם נגמרו הקלות החל"ת? האוצר עוד לא החליט

גם מתווה הפיצויים לעסקים בדצמבר עדיין לא נקבע
עמית בר | (10)
נושאים בכתבה הראל ויזל חל"ת

אנחנו בדצמבר והאוצר עדיין לא החליט לגבי המשך הקלות על החל"ת (חופשה ללא תשלום). כזכור באוצר ניסו להימנע ממתן הקלות לקבלת אבטלה בתקופת החל"ת. הם ראו מה קרה בתקופת הקורונה ואיך הסבסוד של החל"ת בעצם גרם לחברות רבות, מוטות כוח עבודה, לרבות פוקס להרוויח בשעת המשבר.   

אז בשלב הראשון הם לא הסכימו להקלות בקבלת כספים בחל"ת, אבל אז הראל ויזל מפוקס הפעיל לחץ גדול - הוא פשוט הוציא אלפי עובדים לחל"ת בלי הקלות, והמשמעות היא שהעובדים האלו וכמובן שעובדים נוספים בהוצאו לחל"ת, לא יקבלו כספים בתקופה הזו. 

הראל ויזל, הבעלים של פוקס ניצח את בצלאל סמוטריץ, שר האוצר, והאחרון מיד סיפק הקלות לחל"ת כדי שהעובדים יקבלו כספים בתקופת המלחמה. בפועל, לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופה שבין 07.10.2023 ל-30.11.2023 יושמו הקלות בתנאים שעיקרה תקופת חל"ת קצרה משמעותית כדי לעמוד בתנאים של קבלת כספים - שבועיים בלבד.  בנוסף קוצרה תקופת האכשרה, בוטל הצורך לנצל לפני החל"ת ימי חופש ועוד.

כך בעצם העובדים שיצאו לחל"ת קיבלו דמי אבטלה. לא בכל המקרים זה בדומה למה שקיבלו בעבר, עובד עם בונוסים ועובד לפי שעות נפגע מהמהלך, אבל לפחות יש שכר מסוים. 

 

הקלות החל"ת הסתיימו - מה יקרה בדצמבר

הקלות החל"ת הסתיימו אתמול ולא ידוע אם יוארכו. באוצר יעדיפו שלא להאריך את ההקלות ויטענו ובצדק, נכון לעכשיו - שיש התאוששות במשק. אבל כם הם יודעים שהכל עלול להשתנות בכל רגע נתון כתלות של הלחימה בדרום והתקדמות בלחימה בצפון.

על רקע זה, ובהינתן שהנפגעים הם העובדים ולא החברות, האוצר חייב לטפל בסוגיה הזו במהירות. דמיינו שמוציאים עובדים לחל"ת והם לא יודעים אם יקבלו כספים בחודש דצמבר ובהמשך. אם הם היו יודעים זאת, הם היו יכולים לדרוש את התפטרותם - שכן הוצאה לחל"ת היא פגיעה בתנאים ועשויה להיחשב כפיטורים תחת תנאים של פיצויים ואבטלה. 

בשבועות האחרונים קצב המפוטרים והיוצאים לחל"ת ירד ממעל 6,000 ביום למתחת ל-3,000 ביום. אך עד כה יצאו פוטרו ובעיקר יצאו לחל"ת קרוב ל-200 אלף איש. כך או כך, על פי ההערכות הדחייה בהחלטה נוחה לאוצר. הוא יכול בכל שלב לאשר את הזכאות לחל"ת בדצמבר, אך הוא רוצה לבחון את השטח וכל יום שעובר ובו יש סימנים של שיפור כלכלי, מחזקים אותו ביכולת לבטל את ההקלות, לפחות את חלקן.

קיראו עוד ב"קריירה"

מדריך - חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת

 

מתווה הפיצוי לעסקים בדצמבר - עדיין אין דבר כזה

החל"ת הוא הקלה שמתגלגלת לעובדים, אבל באוצר עדיין לא התייחסו לפיצויים שיינתנו בדצמבר לעסקים. כזכור באוצר קבעו מנגנונים שמתייחסים למיקום העסק, כאשר התמיכה בעוטף תהיה מוחלטת ומלאה וכך גם בישובים שקרובים לגבול. אלא שבמסגרת המתווה ניתן פיצוי לכל העסקים בארץ באם המלחמה פגעה בהם בהכנסות במעל 25%. המתווה מתייחס לתמיכה משני סוגים - תמיכה בהוצאות השכר ותמיכה בהוצאות הקבועות. 

באוצר בנו נוסחה שלפיה ככל שהפגיעה גדולה יותר כך הפיצוי משמעותי יותר. התמיכה הזו קריטית לרבבות רבות של עסקים, אלא שהיא מתייחסת כאמור לחודשים אוקטובר ונובמבר. 

גם כאן, לאוצר במובן מסוים עדיף להתקדם ולראות "מה יוליד יום?", אלא שזה מגביר את תחושת האי וודאות של העסקים שגם כך נמצאים בתקופת אי וודאות. אנחנו כבר ב-1 בדצמבר, בשלב זה אין תמיכה מממשלתית בדצמבר. בשבוע הבא, מנהלי החברות והעסקים יצטרכו לדעת מה מצבם - האם יש תמיכה של המדינה או לא? כי אם לא, הם יכולים לנקוט בפעולות כמו למשל פיטורי עובדים, הוצאה לחל"ת ועוד. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הזוייים 03/12/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    אצל כץ זה לא היה קורה
  • 7.
    תומס 02/12/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שהם לא נותנים לנו הקלות. אנשים בתחום התעופה בנתב״ג לא יקבלו עזרה מהמדינה זה מזכיר לי כמו את התקופה של הקורונה. אני ועוד רבים לא נקבל עזרה על החלת נעזוב את מקום העבודה שלנו והתמונות של אחרי הקורונה יחזורו שוב לנתב"ג. לכן עדיף להם לעזור לנו לעובדים הפשוטים ולא לעסקים הגדולים
  • 6.
    רחל 02/12/2023 14:03
    הגב לתגובה זו
    היקר בשביל סמוטריצי,שהוא,רו"מ והממשלה מקבלים משכורות שמאנות מאות,למרות שחצי מי השרים והמשרדים שלהם לא עושים כלום,והחצי השני,סמוטריץ ונתניהו,הורסים את העם והמדינה.העם זה לא חשוב לו.
  • 5.
    יורם 01/12/2023 22:26
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה חברות שעצרו לגמריי פעילות ופתחו חברות חדשות אליהן העבירו את כל הפעילות של החברה המושבתת כדיי שיקבלו אליה את מלוא הפיצוי.
  • 4.
    יוסי 01/12/2023 19:43
    הגב לתגובה זו
    כספים שהיית אמור להישתמש בעבור המילחמה שמרת לאינטרסים שלך. אבל לגבי פיצוי לעצמאים בדצמבר אתה עדיין חושב פשוט בושה
  • 3.
    בנימין 01/12/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    כיצד אמורים בעלי חברות לנהוג , אם אין להם מושג מה קורה עם מתוה הפיצויים בדצמבר הזוי !!!
  • 2.
    יניב בן מוחא 01/12/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ זה רק אחד מהאנשים הקטנים בממשלת ה..חורבן של מר נתניהו
  • 1.
    יותם 01/12/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
  • המגיב 03/12/2023 02:09
    הגב לתגובה זו
    יחד עם חבריהם ב"הבימה", שבכל שנה מקבלת מיליונים לכיסוי חובות, וכך גם האוניברסיטאות.
  • המגיב 03/12/2023 00:06
    הגב לתגובה זו
    ולהשיבם לחילונים
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

להמשך הכתבה לחץ כאן