מה יהיה הרווח של פועלים ברבעון הרביעי וכמה הרוויח ברבעון השלישי?

ההכנסות מריבית נטו עמדו על 4.006 מיליארד לעומת 3.636 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד; הבנק מעריך את העזרה-תמיכה הכלכלית לעסקים בשל המלחמה בעד 420 מיליון שקל וגם - מה קרה להפסדי האשראי והאם הבנק מחלק דיבידנדים?

איציק יצחקי | 16/11/2023 08:02 (2)

נושאים בכתבה דב קוטלר פועלים

הרווח הנקי של בנק הפועלים ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-1.669 מיליארד שקל והתשואה להון - 13.4%, זאת לעומת רווח נקי של 1.785 מיליארד שקל ברבעון המקביל ותשואה להון של 15.9% ברבעון המקביל אשתקד (ו-15.8% ברבעון הקודם). אלו תוצאות משובחות יחסית שמלמדות על החוזק של המערכת הבנקאית.

ברבעון הרביעי, רבעון המלחמה, הרווח צפוי לרדת דרמטית, אבל כבר ברבעון השלישי יש סימנים למלחמה דרך עלייה בהפרשות להפסדי אשראי ל-662 מיליון שקל. ברבעון הבא זה יהיה גבוה יותר ועדיין, הבנק צפוי להרוויח גם בתרחיש קשה. לא בסדר גודל של הרווח הרבעוני הנוכחי, אבל גם אם נתייחס לירידה בהיקף ההלוואות ולירידה בהכנסות הריבית-מימון ולגידול דרמטי בהפרשה, התרחיש הרע הוא רווח של כ-500 מיליון שקל, בהינתן שלא תהיה החמרה במצב וזירות נוספות. בפועל, בתרחיש סביר צפוי שהבנק ירוויח משמעותית יותר מ-500 מיליון שקל ברבעון הרביעי.

ירידה בחלוקת דיבידנד, אבל לא עצירה

הנהלת הבנק מדגישה כי מטעמי זהירות במסגרת ניהול הסיכונים מול אי-הוודאות ובהמשך להבהרות בנק ישראל, הבנק החליט להקטין את הדיבידנד לשיעור של 20% מהרווח הנקי לרבעון השלישי של שנת 2023 שהם כ-334 מיליון שקל.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 13.4% בהשוואה ל-15.8% ברבעון השני של השנה, ול-15.9% ברבעון השלישי בשנת 2022. סך ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ל-5.298 מיליארד שקל בהשוואה ל-4.753 מיליארד שקל ברבעון השלישי של שנת 2022. הגידול בהכנסות נרשם על רקע הצמיחה בפעילות הליבה של הבנק ושינויים בפרמטרים המאקרו-כלכליים.

הפרשה להפסדי אשראי - 662 מיליון שקל, תעלה דרמטית ברבעון הרביעי

עוד נתונים: יחס היעילות (ההוצאות התפעוליות מסך ההכנסות) עמד ברבעון השלישי של שנת 2023 על 38.9% בהשוואה ל-41.5% ברבעון המקביל אשתקד. לגבי הוצאות להפסדי אשראי: ברבעון השלישי הבנק המשיך להגדיל את ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי לאור עליית אי- הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה – כפי שנאמדות נכון למועד פרסום הדוחות. בהתאם, סך ההוצאות להפסדי אשראי הסתכם ברבעון השלישי של השנה ב-662 מיליון שקל בהשוואה ל-45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הבנק עשה זאת "לאור אי הוודאות הגובר ועל רקע השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל – הבנק הגדיל ברבעון השלישי את ההוצאה להפסדי אשראי". כבר בסוף הרבעון השני (ובטרם החלו השפעות המלחמה) - שיעור ההפרשה מסך תיק האשראי עמד על 1.74%, השיעור הגבוה במערכת.

תיק האשראי צמח מתחילת השנה בשיעור של 4% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק. לאור המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. הוא הרחיב את מתווה בנק ישראל כך שעלות הצעדים השונים (המפורטים בהמשך) עשויה להגיע בניצול מלא ל-420 מיליון שקל. כמו כן, הבנק הודיע על תרומה בסך 100 מיליון שקל לשיקום יישובי העוטף.

יו"ר דירקטוריון הבנק, ראובן קרופיק: "סדר יומנו השתנה באורח קיצוני לאחר סגירת הרבעון. לצד האירועים הקשים והבלתי נתפסים, אנו זוכים לראות את שעתה היפה של ישראל. אהבת חינם, רעות וערבות הדדית עומדים ונוכחים לצד האבל הלאומי והכאב האישי. התוצאות וניהול הסיכון המאוזן המשתקפים מנתוני הבנק ברבעון השלישי שאנו מפרסמים היום - עוד יעמדו בעתיד במבחן השלכות המלחמה על הכלכלה הישראלית. אנו מחוזקים באמונתנו כי עוצמות הבנק ועובדיו, האיתנות הפיננסית והניהול העסקי האחראי יתרמו משמעותית להתמודדות עם המשבר הנוכחי ויסייעו בהחזרת המשק לצמיחה ותקווה".

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
מסכים לגבי הרבעון הבא (ל"ת)
מני 16/11/2023 16:06
הגב לתגובה זו
1.
נכון 16/11/2023 09:55
הגב לתגובה זו
למפקידים וגבוהה ללוקחי הלואות. זו כל "החוכמה, של הבנק.

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן