העלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"
אנחנו כבר יודעים שהעלות של מלחמת חרבות ברזל תהיה גבוהה וכבדה על המשק הישראלי - רק אתמול דיווח האוצר על כך שהגירעון החודשי זינק ב-19.8 מיליארד שקל לעומת השנה שעברה - היום בנק ישראל מפרסם ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר לגבי החלק של היעדרויות מהעבודה בהשפעה על הכלכלה הישראלית.
על סמך הנחות ועיבודים ראשוניים, בבנק ישראל מניחים שהעלות השבועית הכוללת של היעדרויות מהעבודה בנקודת הזמן הנוכחית היא כ-2.3 מיליארד שקל לשבוע (המהווים כ-6% מהתוצר השבועי) – כחצי מיליארד שקל בגין גיוס נרחב של חיילי מילואים, כ-590 מיליון בגין היעדרות של כ-144 אלף תושבים ביישובים שהושפעו ישירות מהלחימה (בצפון ובדרום), וכ-1.25 מיליארד בגין סגירה מלאה של מערכת החינוך, כפי שהיה בשבועיים הראשונים של המלחמה (היעדרות של כ-310 אלף הורים עובדים ועבודה ביעילות מופחתת של 210 אלף הורים עובדים נוספים). פתיחתה החלקית של מערכת החינוך עשויה להפחית מעלות זו. הסכום הכולל מתקבל לאחר קיזוז כפילויות.
חיילי המילואים
על פי דיווחים בתקשורת, ב-10.10.2023 אישרה הממשלה לצה"ל לגייס עד 360 אלף חיילי מילואים. לצורך החישובים ומתוך שמרנות, בבנק ישראל מניחים כי לא כל המכסה גויסה בפועל עד שלב זה, וכן שחלק מאנשי המילואים שגויסו יכולים להמשיך לקיים פעילות כלכלית גם בעת הגיוס (עבודה מרחוק, קשר עם המשרד, סבבי התרעננות וכדומה). בהתאם לכך בנק ישראל יוצא מנקודת הנחה כי מספר אנשי המילואים האפקטיביים הוא כ-50% עד 60% ממספר האמור. להערכת בנק ישראל, כאמור, העלות השבועית של היעדרות חיילי מילואים מעבודתם היא כחצי מיליארד שקל.היעדרויות של תושבי קו העימות שפונו או התפנו מבתיהם
תושבי האזורים הנפגעים, כ-144 אלף עובדים, נעדרים מעבודתם. העלות הכלכלית השבועית בגין היעדרות זו היא כ-590 מיליון ש"ח.
החישוב מתבסס על נתוני היישובים, בצפון ובדרום, שבהם פונו או התפנו יותר מ-10% מהתושבים, על פי נתונים ליום 25/10/2023. במרבית היישובים האמורים שיעור הפינוי מטעם פיקוד העורף היה גבוה מ-80%. בחלק מהיישובים, ובפרט בערים, ישנם תושבים נוספים, שמצאו חלופות פינוי אחרות. על כן בבנק ישראל מניחים כי למעשה כל התושבים ייעדרו מעבודתם, נוסף על מחצית מתושבי העיר אשקלון.
כמו כן בבנק ישראל מניחים שמי שיכול לעבוד מרחוק אכן עושה זאת ואינו נעדר מהעבודה למרות הפינוי. משמע שבנק ישראל מחשב את מספר הנעדרים מתוך אלו שאינם יכולים לעבוד מהבית. ואולם על פי התרחיש הפסימי בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מרחוק של תושבי האזור בתנאים הקיימים היא 50% מיעילותם הרגילה.סך העלות השבועית בתרחיש הפסימי היא כ-590 מיליוני שקל - כ-550 מיליון בגין היעדרות של 144 אלף עובדים וכ-40 מיליון בגין אובדן יעילות כתוצאה מעבודה מרחוק.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל בחן תרחיש נוסף, אופטימי, שבו היעדרות העובדים מצומצמת יותר. בתרחיש זה אנו מניחים שרק 70% מתושבי הדרום ייעדרו מעבודתם, וכן 50% מתושבי היישובים בצפון ו-40% מתושבי העיר אשקלון. בתרחיש זה בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מהבית היא 80% מהיעילות הרגילה. בהנחות אלו העלות השבועית היא כ-360 מיליוני שקל - 345 מיליון בגין היעדרות של 91 אלף עובדים וכ-15 מיליון בגין אובדן יעילות בעבודה מרחוק. במצב הנוכחי התרחיש האופטימי נראה סביר פחות. ואולם, אם ימצאו פתרונות פינוי קרובים יותר למקומות העבודה, תגדל הסבירות שחלק מהתושבים המפונים יוכלו לשוב לעבודה עוד לפני תום המלחמה, או לפני שיפור משמעותי במצב הביטחוני.
היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכות חינוך
עלות השכר המקושרת עם השגחה על ילדים בשל סגירת מערכת החינוך היא כ-1.25 מיליארד שקל. העלות נובעת מהיעדרות הורים (כ-310 אלף עובדים) או עבודה מהבית, ביעילות מופחתת, תוך כדי השגחה על הילדים.
הערכת עלות זו מתאימה למצב שבו מרבית מוסדות החינוך סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת מאוד, אשר אינה מאפשרת להורים לעזוב את הבית לשעות ארוכות ולעבוד באופן סדיר. סביר שפתיחתה החלקית של מערכת החינוך צמצמה את העלות. אולם ניתן להניח כי הירידה בעלות אינה פרופורציונאלית לחלוטין, משום שיש מתאם בין פתיחת מוסדות החינוך לבין המצב הביטחוני ברשות המקומית שבה הם פועלים: סביר להניח שמוסדות החינוך נפתחים קודם כול ביישובים שבהם הסכנה הביטחונית נמוכה יותר, ובאלה יש להורים חלופות רבות יותר להשגחה על הילדים.
בבנק ישראל מניחים כי בעת סגירת מוסדות החינוך, בכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד יישאר בבית. משקי הבית הרלוונטיים לניתוח שלנו הם משקי בית שבהם יש זוג הורים ששניהם עובדים, וכן משקי בית שבהם הורה יחיד, והוא עובד.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
