הרשות לניירות ערך: דגשים למתן גילוי בדוחות על השלכות מלחמת חרבות ברזל
המסמך שפרסמה הרשות מדגיש את החשיבות במתן גילוי מקיף ושימושי למשקיעים על השפעות המלחמה על המצב העסקי של התאגידים במסגרת הדוחות לרבעון השלישי לשנת 2023 ובמסגרת דיווחים מידיים .
לפי הרשות, מסמך זה יסייע לתאגידים להתמקד בנושאים שלגביהם נדרש לתת לציבור המשקיעים מידע שימושי, מדויק ובזמן אמת על השלכות מצב המלחמה, יספק ודאות גדולה יותר למידע אותו מצופה שיימסר למשקיעים – הן במישור הדיווחים המיידיים והן במישור המידע הענפי והמצב העסקי מימוני שעתיד להתפרסם במסגרת הדוח לרבעון השלישי לשנת 2023.
המסמך כולל דגשים בשני תחומים: דגשים ביחס לדיווחים מיידים ודגשים ביחס לגילוי במסגרת הדוחות לרבעון השלישי לשנת 2023.
במסגרת הדגשים בנוגע לדיווחים מיידיים מפרסמת הרשות הבהרות באשר לחשיבות לפרסם דיווחים לגבי השלכות מצב המלחמה על פעילותם העסקית של תאגידים מדווחים, על תאגידים שפעילותם העסקית מושפעת או עלולה להיות מושפעת מכך בצורה מהותית. במסגרת זו על התאגידים להקפיד שיינתן למשקיעים מידע אינפורמטיבי ועדכני המשלב מידע כמותי לצד ניתוח איכותי של ההשלכות המרכזיות של אירועי המלחמה על פעילותו העסקית ומידת ההשפעה על הרציפות התפעולית והמצב המימוני.
בנוסף ולקראת פרסום דוח לרבעון השלישי לשנת 2023 הרשות מבקשת מהתאגידים לבחון את הצורך לכלול התייחסות בדוחות הכספיים ובדוח הדירקטוריון לאירועי המלחמה להם יש השפעה מהותית על המצב הכספי, הנכסים, תוצאות הפעילות, יכולת השמירה על רציפות תפעולית ותפקודית, מצבת העובדים ועוד. את הניתוח מבקשת הרשות לבצע בהתאם למגזרי הפעילות בהם פועל התאגיד.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן הרשות מבקשת מהתאגידים שיינתן בדוחות מידע כמותי ואיכותי בנוגע לאירועי המלחמה להם יש השפעה מהותית על פעילות התאגיד בהתאם לענף בו התאגיד פועל. כאשר על המידע לכלול הסברים על המגמות המתפתחות והצפויות להערכת התאגיד וכן על תכניות ופעולות שהתאגיד נקט או שבכוונתו לנקוט כדי להתמודד עם ההשלכות. הרשות מספקת במסמך מספר דוגמאות לגילוי המתבקש בהתאם לענפים המרכזיים: נדל"ן יזמי, מלונאות, תשתיות וקבלנות ביצוע, תעופה, תיירות, קמעונאות, אשראי חוץ בנקאי ועוד.
בנוסף מבקשת הרשות מהתאגידים לכלול במסגרת דוח הדירקטוריון גילוי איכותי וכמותי אשר יאפשר ניתוח מקיף של מצבו הפיננסי של התאגיד, הנזילות, האיתנות הפיננסית, מקורות המימון העומדים לרשותו ויכולתו לעמוד בפירעון התחייבויותיו. במסגרת זו יש לפרט את עיקרי הנחות המפתח, שיקול הדעת שהופעל, ואת התרחישים השונים שהובאו בחשבון, אשר עומדים בבסיס הערכות התאגיד לגבי יכולת הפרעון.
בנוסף, מציינת הרשות כי בעת בחינת הנחת העסק החי ומצב פיננסי של תאגיד בהתאם לתקני ה- IFRS, תאגיד נדרש לבחון את יכולתו לעמוד בפירעון התחייבויותיו ולהמשיך ולפעול כעסק חי ולכלול במידת הצורך גילוי מפורט במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים (ביאור ראשון בדרך כלל) בנוגע להערכתו ולהנחות העומדות בבסיס הערכות אלה. בחינה זו מקבלת משנה תוקף נוכח השפעת המלחמה על הפעילות העסקית של תאגידים רבים וככל שאירועי המלחמה ימשיכו לתת אותותיהם ולהשפיע באופן מהותי.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
