דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?

החל מיום שישי השקל מתחזק. מדוע זה קורה, האם תכנית בנק ישראל מצליחה ומה לגבי תרחישי האימים של מודי'ס?
יוסי פרנק | (13)

לאחר שכבר הגיע ל-4.085 ביום שישי האחרון, החל הדולר דולר שקל רציף -0.52% להיחלש והבוקר כבר שבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר. אחרי שבדקתי היטב באתרים שעדיין לא פרץ שלום, אנסה להסביר מדוע, למרות הכניסה לעזה, שפרשנים רבים הציגו אותה כטריגר לפריצה נוספת לכיוון 4.20, שינה הדולר כיוון (אני בכוונה מתייחס לדולר למרות שאנו מסתכלים כמובן על השקל בבואנו לבחון שינויי מגמה עקב המלחמה והמצב הפוליטי). השאלה המרכזית: האם אפשר לדבר על שינוי מגמה בשוק והאם אפשר לומר שתכנית בנק ישראל נוחלת הצלחה? ראשית אקדים ואומר כי אין כאן שינוי מגמה בשלב זה, הדולר אכן יכול להגיע ל-4.20, עקב פתיחת חזית צפונית, יכול להגיע ל-4.50 עם כניסת הגדה וערביי ישראל למערכה, יכול להגיע ל-5 שקלים עם כניסת איראן וגם ל-6 שקלים אם תפרוץ מלחמת עולם. ועכשיו נחזור למציאות (ואני לא מזלזל, אחרי ה-7/10 אסור לזלזל בכלום). אז מה בכל זאת קרה? אני סבור שמי שראה בכניסה לעזה טריגר לפריצה נוספת, טעה. הכניסה לעזה, כולל תרחישי הסתבכות, כבר מגולמת בשווקים. אף אחד לא חושב שלא נצא מהמערכה בעזה, ארוכה ככל שתהיה, כמנצחים. אי לכך, למרות שההשפעה על השווקים הייתה שונה ממבצעים אחרים ברצועה שכלל לא השפיעו מעבר לכמה שעות, היא לא התארכה מעבר למספר ימים כי השווקים מסתכלים קדימה ומנסים להעריך מה יקרה לאחר מכן. להזכירכם, הדבר הכי קרוב למלחמה בעזה הייתה מלחמת לבנון השנייה. גם שם עלה הדולר בימי הלחימה הראשונים, אולם לאחר כמה ימים השתנתה המגמה למרות שהלחימה נמשכה מן רב כי השווקים מסתכלים קדימה. זה בדיוק מה שקורה השבוע. לא הייתי קורא לזה בינתיים שינוי מגמה, בטח לא עד שנשמע מה שיש לנסראללה להגיד בסוף השבוע, אולם ככל שהשווקים יקטינו את ההסתברות שלבנון תיכנס למערכה , ניתן יהיה לדבר ברמת סבירות גבוהה יותר על שינוי מגמה. בינתיים, יש שחקנים שניתחו את הסיטואציה והחליטו שמבחינתם הגענו לשיא ועל כן כדאי לקנות שקלים. זה כל הסיפור. האם תכנית בנק ישראל הצליחה לעצור את הסחף? לדעתי ממש לא, נהפוך הוא וממש אינני מבין את מערך השיקולים של הבנק ותסלחו לי שאני לא קונה מנטרות כמו "לא בוחנים תכנית לאחר מספר ימים", "אנחנו לא באים לשנות מגמה" ו"מתערבים ככל שרואים לנכון". בנק ישראל הפתיע את השווקים כשהפר את מדיניות העמימות שלו ויצא בתכנית מצוינת. מי שחושב שנשק של 45 מיליארד דולר (30 מיליארד בהמרות, 15 בעסקות החלף), לא יכול להביא לשינוי מגמה במטבע כמו שקל, פשוט לא מבין מה זה שוק מט"ח. בל נשכח שמדובר רק ב-15% מהיתרות כך שיש לבנק עוד המון תחמושת ויש לו עוד כלי נשק רבים בהם יכול להשתמש בעת הצורך. השוק הגיב מידית והדולר ירד ל-3.99 שקל, אולם כמה שעות לאחר מכן, אתגרו השחקנים את הבנק והעלו בחזרה את השערים תוך ניצול מחזורי המסחר הנמוכים בשעות אחר הצהרים והערב. כשראו שהבנק אינו מגיב, הבינו שהבנק ממשיך להתערב כפי שהתערב בשנים האחרונות ועם זה היה קל להם להתמודד. כשיתפרסמו נתוני ההתערבות בעוד מספר ימים, תיווכחו שהבנק המיר סכומים מאד נמוכים ביחס לתכנית שפרסם. לטעמי זו טעות קריטית מכמה היבטים. ראשית-אמינות. אתה לא יכול לצאת בתכנית ולתת לשחקנים להמשיך לעשות בשוק ככל העולה על רוחם מבלי להגיב. המשחקים ממשיכים- דולר מתחזק בעולם ומיד הוא מתחזק כאן, אבל כשהוא נחלש זה לא בא לידי ביטוי. בורסות יורדות הדולר מתחזק אוטומטית אבל כשהן עולות לא קורה כלום. זו פעילות ספקולטיבית ועל הבנק להשתמש בכלים פשוטים על מנת להכשיל אותה. אם השווקים לא מאמינים לבנק זה צריך להדליק אצלו את כל נורות האזהרה. בנוסף, אנו צופים כאן בשערי שיא של למעלה מעשור. עשור במהלכו צבר הבנק יתרות שיא בשערים נמוכים מאד. זו הזדמנות פז להמיר כמות גדולה של יתרות ברווח שיא, לנקות את מאזני הבנק מהפסדים ולהעביר למדינה הון רב לו היא זקוקה בימים אלו כמו אוויר לנשימה. למה לא לעשות את זה ? לטעמי הבנק מפספס כאן הזדמנות פז שספק אם תחזור בשנים הקרובות. אחד הטיעונים המרכזיים של הבנק בצבירת ההיקף העצום של היתרות היה ההסבר הגיאופוליטי ועתות חירום. האם אנחנו לא בעת חירום? בסוף, בנק ישראל אינו יכול לחשוב כמו פוליטיקאי. הוא צריך לראות מה יקרה ביום שאחרי. בהנחה סבירה שננצח ונישאר מדינה והנחה נוספת שהמצב הפוליטי שגרם לפיחות משמעותי עוד לפני המלחמה, ישתנה ואפילו דרמטית, השקל צפוי לחזור להתחזק משמעותית ואם הוא שוב ירד מתחת לשוויו ההוגן כפי שבנק ישראל בעצמו הכריז עליו (3.4-3.5), מן הראוי שלבנק ישראל תהיה מספיק תחמושת להתמודד. הדרך הנכונה היא להקטין משמעותית את היקף היתרות בשערי השיא על מנת שניתן יהיה להגדילן בשערי שפל. מילה אחרונה לגבי תרחישי האימים. יש אינטרסנטים רבים שמפזרים תרחישים שונים ומשונים (עיין ערך הפחתת ריבית עד 1% לפני שבועיים). בהקשר זה אציין את תרחיש האימים של מודי'ס שפורסם לפני יומיים. או שהאנשים שם מנותקים מהמציאות, או שיכולת הניתוח שלהם מעלה סימני שאלה רבים. מדינת ישראל תצא מהשבת השחורה הזאת הרבה יותר חזקה ומלוכדת, הסיוע האמריקאי ,יחד עם גיוסי כספים מיהדות העולם(בונדס ואחרים) יסייעו מידית לייצוב הכלכלה והשינויים הפוליטיים הצפויים יחזירו את המשקיעים שכרגע יושבים על הגדר. מי שחושב אחרת לדעתי טועה ובגדול.   יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. מייל לתגובות:  [email protected].   * החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.    

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא השתנתה, כרגע, כל עוד אלה התנאים, מדובר בתיקון בריא (ל"ת)
    ראה הכל 02/11/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יורו 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    תלוי גם מה הדולר עושה בעולם . ולפי ההצהרות של האמריקאים הם יזרימו סיוע ליזראל ( $ ) . ויש עוד פרמטרים בשקלול .
  • 6.
    בעשור האחרון טעית (ל"ת)
    שחרזדה 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זליג 02/11/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הדולר יגיע ל 5 ש"ח תקנו בוכטות תרוויחו בגדול.
  • 4.
    גולדפינגר 02/11/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה יוסי, לפתע פתאום יתרות המט"ח של ישראל הם דבר טוב בעיינך?הם כרית ביטחון של הכלכלה הישראלית?
  • 3.
    הנגיד 02/11/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    לאורך התקופה הקרובה יהיה קשה לעצור את העליה של הדולר לכן ריאלי שהדולר ינוע מעל 4 דולר ועד לכיוון של 4.5 דולר
  • 2.
    העורב 02/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רכישת הדולרים עלתה לבנק בגרעון של כמעט מאה מיליארד ש"ח (ראו במאזן הבנק) שמרחיק את היום שבו יעבור לרווחים ויעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו כל בנק מרכזי. הבנק גם מושקע בנירות ערך שקנה בשיא ובאירו שקנה במחירי שיא. הסכום 200 מיליארד דולר שבקופת הבנק יספיק ביום הדין לשבועיים לכל היותר, וגם זה , רק כדי למתן את הפיחות ולא יותר מזה. פרנק למד מהנסיון והתחיל לשאול את הקוראים שאלות במקום לתת תשובות. כך הוא מכסה את כל האפשרויות בכתבה - שהדולר יעלה ל-6 וגם שירד בחדות. בשביל זה יש את מסעודה משדרות. מקווה שהוא לא גובה מכם תשלום על גיבובי השטויות.
  • לפטר 50% מעובדי בנק ישראל לקצץ להם בשכר ב 40% (ל"ת)
    זליג 02/11/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האיש מדבר מפוזיציה !!!!! תזהרו !!!!! (ל"ת)
    גקי 02/11/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
  • שרון 02/11/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    שהתחלפה לפני כשנה בערך, לאחר 10 שנים של "דאגה לייצוא"
  • האיש תמיד דיבר מפוזיציה! (ל"ת)
    בטיטו 02/11/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
  • העורב 02/11/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שהוא למד מהנסיון והפסיק לתת תחזיות , והוא שואל אותנו בכותרות של ה"מאמרים" : "האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?"
  • משה 02/11/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא הפעם
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.