300 כלכלנים בכירים מזהירים: "ההתנהלות הנוכחית פוגעת בכלכלת ישראל"
כ-300 כלכלנים בכירים פנו הבוקר (שני) במכתב לנתניהו וסמוטריץ' והבהירו: "אתם לא מבינים את גודל המשבר הכלכלי, עליכם לפעול בדרך אחרת".
המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק", נמסר מהמכתב שנערך על ידי בכירים בכלכלה, שחלקם כיהן בראש תפקידים בכירים במשק בעבר. "להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך. שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן. צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים".
עוד הם הוסיפו כי "אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לעבור בהקדם על כלל סעיפי ההוצאות בתקציב 2023, ולבטל לאלתר את כל ההוצאות התקציביות שאינן חיוניות בשעה קשה זו. במקביל, יש לפתוח את התקציב של שנת 2024, ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
מי שחתום על המכתב הם רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים והחשב הכללי, יאיר אבידן לשעבר המפקח על הבנקים, פרופסור יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופסור אלחנן הלפמן, אוניברסיטת הרווארד, חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' ג'וש אנגריסט חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021, פרופסור יוג'ין קנדל לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' איתן ששינסקי, האוניברסיטה העברית, פרופ' ליאו ליידרמן, אונ' תל אביב.
- 19.מבין2 30/10/2023 18:50הגב לתגובה זוסמוטריץ' צריך לקצץ להם בפנסיה התקציבית בראש ובראשונה.
- 18."בראש ובראשונה - הפנסיות התקציביות" - 20 מיליארד כל שנה (ל"ת)המגיב 30/10/2023 17:23הגב לתגובה זו
- 17.דב 30/10/2023 16:59הגב לתגובה זוחבורה הזוייה שהזדהתה עם פורעי קפלן? אותם קשקשנים שהוציאו הודעות שרק פוליטיקה אנטי יהודית במוקד שלהם? מוטב לזרוק את הנייר שלהם לפח האשפה. יש להם שוב בברור מטרות פוליטיות, ולא לטובת היהודים.
- 16.הכתום 30/10/2023 15:24הגב לתגובה זוכל הכשלונרים בביטחון ובכלכלה יוצאים מהחוריםבושה בוש. בושה
- 15.שלמה 30/10/2023 15:14הגב לתגובה זולעבור לכל התקציבים של כל מי שלא מוקיע טרור , לפטר חכ"ים שלא יצהירו רישמית שחמאס ארגון טרור ואחראי לרצח חפים מפשע יש הרבה מאוד שומן במקומות האלו , לקצץ שכר של שופטים פנסיות תקצביות של המגזר הציבורי , הכספים הקואלציונים הם פינטס
- 14.אלכס 30/10/2023 15:01הגב לתגובה זומבין כל החותמים אני מזהה כמה שהם לא העיפרון הכי מחודד אבל ה מקושרים טוב ועוד אני מזהה איזה פרופסור שביקר בחנות יוקרה לבגדים ונפס יוצא עם בגד שהוא לא ממש שילם עליו ועשה לנו פדיחות בכל העולם
- 13.רוב הכבשים מפחדות מהזאב כשהן צריכות לפחד יותר מהרועה (ל"ת)מנהיגות כושלת 30/10/2023 13:38הגב לתגובה זו
- 12.יונתן ררז 30/10/2023 13:25הגב לתגובה זוהוא וחבורתו
- 11.מי זה פורום הכלכלנים?? שלשה שמאלנים עם שם מפוצץ. (ל"ת)יאאללה 30/10/2023 12:59הגב לתגובה זו
- לא. מתייעצים רק במומחים עם שם עולמי- שרה ויאיר נתניהו (ל"ת)חס וחלילה 30/10/2023 13:19הגב לתגובה זו
- 10.מאייר 30/10/2023 12:52הגב לתגובה זוזה טוב שבכירי הכלכלנים מתריעים על תרחישים קשים ,אבל זה רע מאוד שזה מתפרסם כי אז זה לא משרת את המטרה אלא את הגורמים העוינים לנו ,ויש רבים מסביב ,ולפעמים אני תוהה איך אנשים כל כך חכמים יכולים להיות כל כך טיפשים
- 9.שלמה גרינברג 30/10/2023 12:38הגב לתגובה זולפי השמות שמופיעים בכתבה יכלו האנשים האלו לפנות אישית לנתניהו או לסמוטריץ', להסביר מה בדיוק הם מציעים. אבל זה כמובן לא יקרה ומסיבות ברורות
- 8.יובל 30/10/2023 12:35הגב לתגובה זובכל המשרדים.
- 7.שמואל 30/10/2023 12:14הגב לתגובה זוזה אותו מכתב של ה- 300 הספרטנים מלפני מספר חודשים, בתקופת הסירוב הכללי, רק שינו את התאריך. אם כל כך דואגים שיתרמו את השכר השנתי שלהם לטובת המצב הבטחוני. אבל הם לא יעשו את זה.
- 6.אזרח 30/10/2023 11:36הגב לתגובה זותאגיד השידור לסגור, במילא פועל כנגד העם, גלי צהל לסגור במילא פועל כנגד החיילים, פנסיות תקציביות מעל 20 אש"ח נטו (הם נטל של כעשרה מיליארד כל שנה) צריך למסות במס של 80 אחוז, להוריד את הריבית ולהגדיל תקציב למפעלים ולסבסד העסקת ישראלים בחקלאות ובבניה, בתשתיות, הכשרת נהגי תובלה (להפחית תלות בכאלה שלא נאמנים למדינה)
- 5.מה שווים 300 כלכלנים בחירים לעומת כלכלת בעזרת השם.... (ל"ת)אדם 30/10/2023 11:31הגב לתגובה זו
- 4.עיתון הארץ לכו לאלף אלפי עז....עז...ל !! (ל"ת)איתי 30/10/2023 11:17הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 30/10/2023 10:53הגב לתגובה זוכשהתותתחים רועמים - תשתקו !! חלאס עם פוליטיקה קטנה
- התכוונת 30,000 המומחים שהתריעו נגד הרפורמה.התריעו וצדקו (ל"ת)זכרון קצר? 30/10/2023 13:44הגב לתגובה זו
- 2.ראינו כבר מה הם מבינים (ל"ת)ישראלי 30/10/2023 10:19הגב לתגובה זו
- 1.מני 30/10/2023 10:10הגב לתגובה זועם כל הכבוד למפונים ולחיילים, הם חושבים על היום שאחרי
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
