צילום: מירי שמעונוביץ לעמ

בשל המלחמה: S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לשלילית; האם זה ישפיע על השוק?

דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. תחזית הצמיחה נחתכה ל-0.5% ב-2024, אך הם צופים צמיחה של 5% ב-2025. עוד ציינו: "נשקול הורדת הדירוג תוך 24 חודשים אם הסכסוך יתרחב מהותית"

איציק יצחקי | 25/10/2023 07:36 (31)

נושאים בכתבה S&P דירוג אשראי הנמכת תחזית תחזית

חברת דירוג האשראי S&P החליטה להוריד את תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל לשלילית בעקבות המלחמה. דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. הדבר תלוי בין היתר באורך המלחמה וההשלכות הכלכליות שבעקבותיה. "אנו עשויים להוריד את הדירוג אם העימות יתרחב ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים", נכתב בדברי ההסבר של החברה. ראוי לציין כי דירוג האשראי הנוכחי (AA-) גבוה ביחס לאלה שהעניקו מוד'יס ופיץ' (A+) שהחליטו בשבוע שעבר שישראל תיכנס לרשימת מעקב שלילית (זה אומר למעשה שהן שוקלות להוריד דירוג בהמשך).

שר האוצר בצלאל סמוטריץ

הורדת תחזית הדירוג היתה צפויה ואם המלחמה תימשך צפוי שתהיה גם הורדת דירוג. עוד לפני המלחמה, הכלכלה הישראלית היתה בדרך למטה כשחברות הדירוג רמזו על הורדת דירוג או הורדת תחזית דירוג עתידית. נזכיר את ההבדל - דירוג הוא הפרמטר החשוב ביותר, אבל לצידו מפרסמות חברות הדירוג תחזית. היא יכולה להיות שלילית, יציבה או חיובית והיא רמז לבאות, היא רמז לדירוג הבא. אם היא חיובית זה אומר שהיא צפויה לעלות בהמשך. אם היא שלילית זה אומר שהיא צפויה לרדת בהמשך. S&P הורידה את תחזית הדירוג לפני מספר חודשים מחיובית ליציבה בעקבות הקרע בעם והחקיקה המשפטית. עכשיו היא עושה צעד נוסף. הצעד הזה חשוב יותר כי הבא בתור זו הורדת דירוג.

הורדת תחזית הדירוג מגולמת באופן מסוים באגרות החוב של המדינה. אחרי הכל, זו החשיבות של הדירוג - לתת מדד למשקיעים באגרות החוב, מה רמת הסיכון של המדינה ובהתאמה מה רמת הסיכון של אגרות החוב שלה. אלא שהשוק חכם יותר מחברות הדירוג וגם מהיר יותר. הורדת הדירוג מגולמת חלקית במחירים, אם כי, צפוי שתהיה להורדת התחזית בפועל השפעה מסוימת נוספת על השוק, בהמשך לירידות מאז המלחמה.

צמיחה יורדת מ-1.5% ל-0.5%

במקביל נחתכה תחזית הצמיחה ל-1.5% השנה ול-0.5% בשנה הבאה. הערכות חברת הדירוג הן צמיחה שלילית ברבעון האחרון של השנה בכ-5% - כלומר, הכלכלה תתכווץ. בנוסף, הם חוזים כי הגרעון יזנק תוך שנתיים ל-5.3%, אחרי שעמד עד כה על 2.3%. חשוב לציין שהתחזית הזו נראית הרבה יותר ריאלית מהתחזית של בנק ישראל שהציג לפני יומיים תחזית במקביל להודעת הריבית. בבנק ישראל סבורים שהצמיחה תהיה 2.3% בשנה הבאה ואפילו 2.8% השנה. זו צמיחה אופטימית מדי.

את הירידה בתוצר מסבירים ב-S&P בצורה פשוטה: הפחתת הפעילות העסקית בעקבות המלחמה, גיוס רב של אנשי מילואים והשבתת ענף התיירות, כולל תיירות החוץ.

מה יקרה בהמשך? זה תלוי בהתפתחות המלחמה. ב-S&P מניחים שהמלחמה תתרכז בעזה ולא תתפתח לכיוונים נוספים וכי היא תימשך בין שלושה לשישה חודשים. בדברי ההסבר נכתב: "נוריד את הדירוג אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים. נשקול להוריד את הדירוג ב-12-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, מצבה הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל יהיו משמעותיים יותר מכפי שאנו משערים". יחד עם זאת, בסוכנות ציינו כי הם צופים שהכלכלה תחזור לצמוח ב-2024 ותחזור לרמות התוצר של לפני המלחמה. היא מצפה כי תחזית הצמיחה תחזור ל-5% ב-2025. אבל, 2025 זה טווח ארוך, השאלה מה יקרה בחודשים הקרובים וזה יכול להשפיע על הדירוגים.

מוד'יס עדיין לא הורידה את תחזית הדירוג - העבירה את הדירוג ל"רשימת מעקב"

חברת הדירוג מוד'יס פרסמה בשבוע שעבר כי היא דוחה את ההחלטה על דירוג האשראי של ישראל על רקע המלחמה. ההערכות המוקדמות היו שיש סיכוי סביר להורדת דירוג או להורדת תחזית הדירוג, אבל בינתיים ועד הפרסום הבא (עוד כחצי שנה) נותר הדירוג ללא שינוי - A1 עם אופק יציב. במוד'יס הסבירו כי השפעת המלחמה בין ישראל לחמאס על דירוג האשראי, תלויה במספר גורמים לרבות משך הלחימה וההשפעה על האזור כולו. ההחלטה של מוד'יס נראית כמו מהלך תדמיתי ופחות החלטה מקצועית. מוד'יס העדיפה שלא לפגוע בישראל בתקופה הקשה שלה, אבל "רשימת מעקב" היא סוג של הולד ידוע מראש. מדובר על הורדת תחזית דירוג ואפילו דירוג, רק בלי להגיד את האמת החוצה. בכל מקרה, בשוק כאמור יודעים לתרגם מהר יותר את מצב הלחימה והמצב הכלכלי לתשואות האג"ח.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההחלטה של מוד'יס מראה שאין באמת משמעות אמיתית לדירוגים של חברות הדירוג, כשבסופו של דבר השוק עצמו מבטא את הסיכונים דרך התשואות. הדירוג של ישראל ירד או שתחזית הדירוג ירדה, זה מופיע שחור על גבי לבן בעליית התשואות - מאז הלחימה, אבל גם בשנה האחרונה. זה לא משנה מה מוד'יס אומרת וכותבת. זה כן חשוב בהיבט אחד - זה מחזק את הגיוסים העתידיים, אם ישראל תגייס בשוק הבינלאומי היא כנראה תזכה לריבית סבירה בהינתן מצבה האמיתי. גם זה לא בטוח - כי בפועל הגיוסים נעשים בהינתן הריביות והתשואות של אגרות החוב בשוק.

הדירוג של הבנקים תחת "מעקב שלילי"

אתמול, העבירה מוד'יס כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שפיץ' בחרה בשבוע שעבר במהלך דומה. נראה שהשוק כבר תמחר את הודעה הזו. בכל מקרה, מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2. התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.

מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים. מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

28.
סמוטריץ 25/10/2023 13:31
הגב לתגובה זו
אינו דובר אנגלית,הגרנדמיעזר הפיננסי העלה את הדרוג בעיני המשקיעים המעלים את הבורסה,או שאני לא מבין UNDERSTAND
27.
נכהצ 25/10/2023 12:44
הגב לתגובה זו
ממשלת הביזה החריבה את המדינה!
26.
אין כמו הבנקים שלנו . יעברו לירוק (ל"ת)
אפי שלא יפרסמו 25/10/2023 11:46
הגב לתגובה זו
25.
ליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. בי 25/10/2023 11:27
הגב לתגובה זו
ליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. ביבי ,חבריו החילונים וחבריו החרדים בזזו את הקופה בצורה דומה לבזיזת הרכוש בגוש קטיף עי רוצחי עזה. הרסו מדינה ב 8 חודשים. המדינה לא תתאושש לא נפשית ולא כלכלית ממה שקרה כאן בשנה האחרונה. לא הייתי קונה מניות כאן למרות המחיר הנמוך. עצוב
24.
כמו שכתבתי בול "לא יעזור הבנקים יעלו" עולים (ל"ת)
שמשון 25/10/2023 11:26
הגב לתגובה זו
23.
החכמים קונים הירידות.הטיפדים מוכרים (ל"ת)
מיכה 25/10/2023 11:25
הגב לתגובה זו
22.
קנינו יחד עם חבר 750 אלף בנקים.,10 א רווח (ל"ת)
מיכה 25/10/2023 11:24
הגב לתגובה זו
21.
קניתי בנקים ב מינוס 2 כמעט ב 400 אלף (ל"ת)
אפריים נווה 25/10/2023 11:20
הגב לתגובה זו
20.
הדר 25/10/2023 10:15
הגב לתגובה זו
מצמצם את המרחק ממשמיד מס. 1 , ביביהו....
19.
יגרפו מחר מאות מיליונים (ל"ת)
שחקני מעו"ף 25/10/2023 10:10
הגב לתגובה זו
18.
אם לא הורידו למה לכתוב בכותרת שהורידו? (ל"ת)
דירוג אשראי 25/10/2023 10:04
הגב לתגובה זו
17.
למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)
טומר 25/10/2023 09:58
הגב לתגובה זו
16.
אני מאמין בפועלים דיסקונט קנייה מעולה (ל"ת)
איתמר כהן 25/10/2023 09:57
הגב לתגובה זו
15.
למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)
טומר 25/10/2023 09:57
הגב לתגובה זו
14.
העיקר שהכסף ממשיך לזרום לעבדים של גפני (ל"ת)
יהודי 25/10/2023 09:46
הגב לתגובה זו
13.
קניתי אתמול בה320 אלף בנקים וכיל ובק (ל"ת)
יעל שוורץ 25/10/2023 09:42
הגב לתגובה זו
12.
בזק טבע מזרחי (ל"ת)
יעל שוורץ 25/10/2023 09:42
הגב לתגובה זו
11.
לנו יש פועלים לאומי דיסקונט מצויינות ושערים טובים (ל"ת)
צדי 25/10/2023 09:42
הגב לתגובה זו
10.
לא יעזור הבנקים יעלו. רשמתם? אני קניתי (ל"ת)
שמשון 25/10/2023 09:41
הגב לתגובה זו
9.
כה אמרה שרה: "אם אין עגבניות תאכלו גזרים" (ל"ת)
זליג 25/10/2023 09:30
הגב לתגובה זו
8.
וכאיזון 25/10/2023 09:23
הגב לתגובה זו
עם אוזן מחוץ ואוזן בפנים זו המשוואה
7.
מאז 25/10/2023 09:22
הגב לתגובה זו
כדי להיראות "גבר גבר" הרי זה מעיד על "בעייה בעייה"
6.
אנחנו בדרך לאבדון בזכות נתניהו. (ל"ת)
מני 25/10/2023 09:02
הגב לתגובה זו
5.
לוי 25/10/2023 08:45
הגב לתגובה זו
ארביטראז וחוזים עתידיים. דבר הכי הזוי שיש כי בשני הדברים מתבצעת מניפולציה כדי להשפיע על המסחר כאן. יש עשרות צילומי מסך שמעידים על תופעה מוזרה שמתרחשת במסחר בחוזים. גם פער הארביטראז כמעט תמיד שלילי. אפילו כשבארה"ב יש עליות חדות והדולר טס, עדיין מישהו דואג לפער שלילי. יום יבוא וכל זה יחקר. השאלה תהיה איפה היתה התקשורת בזמן אמת.
לאדון לוי 25/10/2023 09:15
הגב לתגובה זו
ולא נעליים,מה שציינת הוא ספקולטיבי ונטו על חשבון האידיוטים וההדיוטים אשר משקיעים
4.
ביטחון העם והמדינה חשוב לפני ויותר מכל דרוג. (ל"ת)
אא 25/10/2023 08:44
הגב לתגובה זו
3.
ימני בדעותיי 25/10/2023 08:35
הגב לתגובה זו
ישראל מדינה מושלמת כלכלית
נו באמת 25/10/2023 09:19
הגב לתגובה זו
הצרה הזו והוא עדיין לא שם את המפתחות,לו אני ביידן שכ"כ "אוהב" את נתניהו הייתי מציב אולטימטום עזרה=כשאתה נעלם
2.
לא ייאמן מה קורה במדינה הזאת טרלול (ל"ת)
אורי 25/10/2023 08:34
הגב לתגובה זו
1.
בובובו 25/10/2023 08:10
הגב לתגובה זו
קופה הייתה מלאה בכסף ומנהיגים שלנו השתדלו מאוד לרקן אותה ב- 5 מערכות בחירות ומימון מפלגות. כמה כסף זה ? אף אחד לא מזכיר את זה. הציבור כבר שכח את זה. כנראה שלקח הציבור לא ילמד כמו תמיד. עכשיו גם זה לא הזמן. אבל יכול להיות אם הכסף היה הולך למקומות נכונים לא היינו צריכים אזרע אמריקאית עכשיו.....
זה נקרא 25/10/2023 09:20
הגב לתגובה זו
הפנתרים השחורים =הליכוד ועזה די דומה לא?

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?

רן קידר | 05/11/2025 10:22

נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן