בשל המלחמה: S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לשלילית; האם זה ישפיע על השוק?
דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. תחזית הצמיחה נחתכה ל-0.5% ב-2024, אך הם צופים צמיחה של 5% ב-2025. עוד ציינו: "נשקול הורדת הדירוג תוך 24 חודשים אם הסכסוך יתרחב מהותית"
חברת דירוג האשראי S&P החליטה להוריד את תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל לשלילית בעקבות המלחמה. דירוג האשראי נותר ללא שינוי, ברמה AA מינוס, אבל הורדת התחזית מצביעה על כך שהוא עשוי לרדת בהמשך ל-A פלוס. הדבר תלוי בין היתר באורך המלחמה וההשלכות הכלכליות שבעקבותיה. "אנו עשויים להוריד את הדירוג אם העימות יתרחב ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים", נכתב בדברי ההסבר של החברה. ראוי לציין כי דירוג האשראי הנוכחי (AA-) גבוה ביחס לאלה שהעניקו מוד'יס ופיץ' (A+) שהחליטו בשבוע שעבר שישראל תיכנס לרשימת מעקב שלילית (זה אומר למעשה שהן שוקלות להוריד דירוג בהמשך).
הורדת תחזית הדירוג היתה צפויה ואם המלחמה תימשך צפוי שתהיה גם הורדת דירוג. עוד לפני המלחמה, הכלכלה הישראלית היתה בדרך למטה כשחברות הדירוג רמזו על הורדת דירוג או הורדת תחזית דירוג עתידית. נזכיר את ההבדל - דירוג הוא הפרמטר החשוב ביותר, אבל לצידו מפרסמות חברות הדירוג תחזית. היא יכולה להיות שלילית, יציבה או חיובית והיא רמז לבאות, היא רמז לדירוג הבא. אם היא חיובית זה אומר שהיא צפויה לעלות בהמשך. אם היא שלילית זה אומר שהיא צפויה לרדת בהמשך. S&P הורידה את תחזית הדירוג לפני מספר חודשים מחיובית ליציבה בעקבות הקרע בעם והחקיקה המשפטית. עכשיו היא עושה צעד נוסף. הצעד הזה חשוב יותר כי הבא בתור זו הורדת דירוג.
הורדת תחזית הדירוג מגולמת באופן מסוים באגרות החוב של המדינה. אחרי הכל, זו החשיבות של הדירוג - לתת מדד למשקיעים באגרות החוב, מה רמת הסיכון של המדינה ובהתאמה מה רמת הסיכון של אגרות החוב שלה. אלא שהשוק חכם יותר מחברות הדירוג וגם מהיר יותר. הורדת הדירוג מגולמת חלקית במחירים, אם כי, צפוי שתהיה להורדת התחזית בפועל השפעה מסוימת נוספת על השוק, בהמשך לירידות מאז המלחמה.
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צמיחה יורדת מ-1.5% ל-0.5%
במקביל נחתכה תחזית הצמיחה ל-1.5% השנה ול-0.5% בשנה הבאה. הערכות חברת הדירוג הן צמיחה שלילית ברבעון האחרון של השנה בכ-5% - כלומר, הכלכלה תתכווץ. בנוסף, הם חוזים כי הגרעון יזנק תוך שנתיים ל-5.3%, אחרי שעמד עד כה על 2.3%. חשוב לציין שהתחזית הזו נראית הרבה יותר ריאלית מהתחזית של בנק ישראל שהציג לפני יומיים תחזית במקביל להודעת הריבית. בבנק ישראל סבורים שהצמיחה תהיה 2.3% בשנה הבאה ואפילו 2.8% השנה. זו צמיחה אופטימית מדי.
את הירידה בתוצר מסבירים ב-S&P בצורה פשוטה: הפחתת הפעילות העסקית בעקבות המלחמה, גיוס רב של אנשי מילואים והשבתת ענף התיירות, כולל תיירות החוץ.
מה יקרה בהמשך? זה תלוי בהתפתחות המלחמה. ב-S&P מניחים שהמלחמה תתרכז בעזה ולא תתפתח לכיוונים נוספים וכי היא תימשך בין שלושה לשישה חודשים. בדברי ההסבר נכתב: "נוריד את הדירוג אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים. נשקול להוריד את הדירוג ב-12-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, מצבה הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל יהיו משמעותיים יותר מכפי שאנו משערים". יחד עם זאת, בסוכנות ציינו כי הם צופים שהכלכלה תחזור לצמוח ב-2024 ותחזור לרמות התוצר של לפני המלחמה. היא מצפה כי תחזית הצמיחה תחזור ל-5% ב-2025. אבל, 2025 זה טווח ארוך, השאלה מה יקרה בחודשים הקרובים וזה יכול להשפיע על הדירוגים.
מוד'יס עדיין לא הורידה את תחזית הדירוג - העבירה את הדירוג ל"רשימת מעקב"
חברת הדירוג מוד'יס פרסמה בשבוע שעבר כי היא דוחה את ההחלטה על דירוג האשראי של ישראל על רקע המלחמה. ההערכות המוקדמות היו שיש סיכוי סביר להורדת דירוג או להורדת תחזית הדירוג, אבל בינתיים ועד הפרסום הבא (עוד כחצי שנה) נותר הדירוג ללא שינוי - A1 עם אופק יציב. במוד'יס הסבירו כי השפעת המלחמה בין ישראל לחמאס על דירוג האשראי, תלויה במספר גורמים לרבות משך הלחימה וההשפעה על האזור כולו. ההחלטה של מוד'יס נראית כמו מהלך תדמיתי ופחות החלטה מקצועית. מוד'יס העדיפה שלא לפגוע בישראל בתקופה הקשה שלה, אבל "רשימת מעקב" היא סוג של הולד ידוע מראש. מדובר על הורדת תחזית דירוג ואפילו דירוג, רק בלי להגיד את האמת החוצה. בכל מקרה, בשוק כאמור יודעים לתרגם מהר יותר את מצב הלחימה והמצב הכלכלי לתשואות האג"ח.- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ההחלטה של מוד'יס מראה שאין באמת משמעות אמיתית לדירוגים של חברות הדירוג, כשבסופו של דבר השוק עצמו מבטא את הסיכונים דרך התשואות. הדירוג של ישראל ירד או שתחזית הדירוג ירדה, זה מופיע שחור על גבי לבן בעליית התשואות - מאז הלחימה, אבל גם בשנה האחרונה. זה לא משנה מה מוד'יס אומרת וכותבת. זה כן חשוב בהיבט אחד - זה מחזק את הגיוסים העתידיים, אם ישראל תגייס בשוק הבינלאומי היא כנראה תזכה לריבית סבירה בהינתן מצבה האמיתי. גם זה לא בטוח - כי בפועל הגיוסים נעשים בהינתן הריביות והתשואות של אגרות החוב בשוק.
הדירוג של הבנקים תחת "מעקב שלילי"
אתמול, העבירה מוד'יס כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שפיץ' בחרה בשבוע שעבר במהלך דומה. נראה שהשוק כבר תמחר את הודעה הזו. בכל מקרה, מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2. התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.
מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים.
מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".
- 28.סמוטריץ 25/10/2023 13:31הגב לתגובה זואינו דובר אנגלית,הגרנדמיעזר הפיננסי העלה את הדרוג בעיני המשקיעים המעלים את הבורסה,או שאני לא מבין UNDERSTAND
- 27.נכהצ 25/10/2023 12:44הגב לתגובה זוממשלת הביזה החריבה את המדינה!
- 26.אין כמו הבנקים שלנו . יעברו לירוק (ל"ת)אפי שלא יפרסמו 25/10/2023 11:46הגב לתגובה זו
- 25.ליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. בי 25/10/2023 11:27הגב לתגובה זוליברמן כשר אוצר השאיר להם בקופה 40 מליארד עודף. ביבי ,חבריו החילונים וחבריו החרדים בזזו את הקופה בצורה דומה לבזיזת הרכוש בגוש קטיף עי רוצחי עזה. הרסו מדינה ב 8 חודשים. המדינה לא תתאושש לא נפשית ולא כלכלית ממה שקרה כאן בשנה האחרונה. לא הייתי קונה מניות כאן למרות המחיר הנמוך. עצוב
- 24.כמו שכתבתי בול "לא יעזור הבנקים יעלו" עולים (ל"ת)שמשון 25/10/2023 11:26הגב לתגובה זו
- 23.החכמים קונים הירידות.הטיפדים מוכרים (ל"ת)מיכה 25/10/2023 11:25הגב לתגובה זו
- 22.קנינו יחד עם חבר 750 אלף בנקים.,10 א רווח (ל"ת)מיכה 25/10/2023 11:24הגב לתגובה זו
- 21.קניתי בנקים ב מינוס 2 כמעט ב 400 אלף (ל"ת)אפריים נווה 25/10/2023 11:20הגב לתגובה זו
- 20.הדר 25/10/2023 10:15הגב לתגובה זומצמצם את המרחק ממשמיד מס. 1 , ביביהו....
- 19.יגרפו מחר מאות מיליונים (ל"ת)שחקני מעו"ף 25/10/2023 10:10הגב לתגובה זו
- 18.אם לא הורידו למה לכתוב בכותרת שהורידו? (ל"ת)דירוג אשראי 25/10/2023 10:04הגב לתגובה זו
- 17.למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)טומר 25/10/2023 09:58הגב לתגובה זו
- 16.אני מאמין בפועלים דיסקונט קנייה מעולה (ל"ת)איתמר כהן 25/10/2023 09:57הגב לתגובה זו
- 15.למרות זאת בנקים בנקים בנקים הכי טובים (ל"ת)טומר 25/10/2023 09:57הגב לתגובה זו
- 14.העיקר שהכסף ממשיך לזרום לעבדים של גפני (ל"ת)יהודי 25/10/2023 09:46הגב לתגובה זו
- 13.קניתי אתמול בה320 אלף בנקים וכיל ובק (ל"ת)יעל שוורץ 25/10/2023 09:42הגב לתגובה זו
- 12.בזק טבע מזרחי (ל"ת)יעל שוורץ 25/10/2023 09:42הגב לתגובה זו
- 11.לנו יש פועלים לאומי דיסקונט מצויינות ושערים טובים (ל"ת)צדי 25/10/2023 09:42הגב לתגובה זו
- 10.לא יעזור הבנקים יעלו. רשמתם? אני קניתי (ל"ת)שמשון 25/10/2023 09:41הגב לתגובה זו
- 9.כה אמרה שרה: "אם אין עגבניות תאכלו גזרים" (ל"ת)זליג 25/10/2023 09:30הגב לתגובה זו
- 8.וכאיזון 25/10/2023 09:23הגב לתגובה זועם אוזן מחוץ ואוזן בפנים זו המשוואה
- 7.מאז 25/10/2023 09:22הגב לתגובה זוכדי להיראות "גבר גבר" הרי זה מעיד על "בעייה בעייה"
- 6.אנחנו בדרך לאבדון בזכות נתניהו. (ל"ת)מני 25/10/2023 09:02הגב לתגובה זו
- 5.לוי 25/10/2023 08:45הגב לתגובה זוארביטראז וחוזים עתידיים. דבר הכי הזוי שיש כי בשני הדברים מתבצעת מניפולציה כדי להשפיע על המסחר כאן. יש עשרות צילומי מסך שמעידים על תופעה מוזרה שמתרחשת במסחר בחוזים. גם פער הארביטראז כמעט תמיד שלילי. אפילו כשבארה"ב יש עליות חדות והדולר טס, עדיין מישהו דואג לפער שלילי. יום יבוא וכל זה יחקר. השאלה תהיה איפה היתה התקשורת בזמן אמת.
- לאדון לוי 25/10/2023 09:15הגב לתגובה זוולא נעליים,מה שציינת הוא ספקולטיבי ונטו על חשבון האידיוטים וההדיוטים אשר משקיעים
- 4.ביטחון העם והמדינה חשוב לפני ויותר מכל דרוג. (ל"ת)אא 25/10/2023 08:44הגב לתגובה זו
- 3.ימני בדעותיי 25/10/2023 08:35הגב לתגובה זוישראל מדינה מושלמת כלכלית
- נו באמת 25/10/2023 09:19הגב לתגובה זוהצרה הזו והוא עדיין לא שם את המפתחות,לו אני ביידן שכ"כ "אוהב" את נתניהו הייתי מציב אולטימטום עזרה=כשאתה נעלם
- 2.לא ייאמן מה קורה במדינה הזאת טרלול (ל"ת)אורי 25/10/2023 08:34הגב לתגובה זו
- 1.בובובו 25/10/2023 08:10הגב לתגובה זוקופה הייתה מלאה בכסף ומנהיגים שלנו השתדלו מאוד לרקן אותה ב- 5 מערכות בחירות ומימון מפלגות. כמה כסף זה ? אף אחד לא מזכיר את זה. הציבור כבר שכח את זה. כנראה שלקח הציבור לא ילמד כמו תמיד. עכשיו גם זה לא הזמן. אבל יכול להיות אם הכסף היה הולך למקומות נכונים לא היינו צריכים אזרע אמריקאית עכשיו.....
- זה נקרא 25/10/2023 09:20הגב לתגובה זוהפנתרים השחורים =הליכוד ועזה די דומה לא?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
