מפעל עוף טוב
צילום: ינון ורדי

אושרה שורת הקלות וסיוע לתעשייה ולעסקים באזור העוטף

בהחלטה נכללים היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול. רשימת ההטבות בפנים
איציק יצחקי |

משרד הכלכלה והתעשייה אישר הבוקר נהלי הקלות המיועדים לעסקים בתחומי שדרות ויישובי עוטף עזה, להם תכניות השקעה מאושרות או מבוקשות במסלולי מענקים והון אנושי. בהחלטה נכללים היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה לרבות אזורי תעשייה) אשר קיבלו כתבי אישור במסלולים השונים.

ההקלות מיועדות להקל על העסקים, לעודד המשך השקעות ולאפשר ביצוע התוכניות המאושרות. הנהלים יחולו בהוראת שעה למשך שנתיים מיום אישורן על ידי המנהלה/ועדות, ולאחר מכן תיבחן המשכיותן.  

מה אומרים מסלולי המענקים וההטבות?

תשלום מלוא המענק למפעלים כנגד עמידה ב-50% מתכנית הביצוע, במקום דרישה לעמידה ב-80% מתכנית הביצוע כיום ;הגדלת שיעור המענק הראשוני שניתן למפעלים הזכאים לכדי 90% מהמענק, במקום תשלום ראשוני של 65% כיום. היתרה תשולם לאחר בחינת עמידה ביעדי התכנית; עדכון אמות המידה בכללים להקצאת תקציב לצורך תעדוף בקשות, כך שיינתן ניקוד גבוה יותר לבקשות מפעלים ביישובי עוטף עזה; אפשרות למתן מענק מוגדל במדרגה אחת מדרגת גודל החברה, כך לדוגמה חברה קטנה (הכנסות בין 10-75 מיליון שקל) תהיה זכאית לתקרת השקעה של חברה בינונית, קרי השקעה של עד 50 מיליון שקל במקום עד 20 מיליון שקל; הגדלת יחס השקעות במבנים לעומת ציוד בתוכניות חדשות כך שהשקעות במבנים יהוו עד 60% מסך ההשקעה שאושרה בתכנית, במקום 50% כיום, במטרה לאפשר השקעה בשיקום ומיגון מבנים; אישור שינויים מתחייבים בכתבי אישור כתוצאה מפגיעה במצבת כח האדם בעקבות המלחמה בעת בחינת עמידה ביעדי תכנית; מתן ארכה להגשת דוח ביצוע סופי תוך 6 חודשים מסיום ביצוע השקעות, במקום 3 חודשים כיום.

בנוסף, עוד בהנחיית שר הכלכלה ניר ברקת, ניתנה סמכות לרשות להקפיא טיפול בדוח ביצוע סופי לשנתיים, במקום שנה כיום, וכך לסייע למפעלים לעמוד ביעדי התכנית המאושרת. כמו כן, ניתנה ארכה למועד ביצוע בכתבי אישור פעילים או בתוכניות חדשות בשנה אחת נוספת, מה שיאפשר למפעלים תקופה נוספת להשלמת ההשקעות ועמידה ביעדיה. במקביל, נרשם קיטון בשיעור הדרישה להחזר מענק מצד המפעל במקרה של ביטול תכנית.

שלמה אטיאס, מנהל הרשות להשקעות: "התעשייה הישראלית הינה מנוע צמיחה עיקרי בכלכלה במדינת ישראל וככזו, עלינו לספק לה את התנאים המיטביים לעבוד, בשגרה, בוודאי בעת מלחמה. לשם כך יזמנו הקלות עבור התעשייה והעסקים בשדרות ועוטף עזה שיסייעו לשיקום הנדרש ויעודדו המשך ביצוע השקעות. נמשיך להיות קשובים לשטח ולספק פתרונות מיידים לצרכים שיעלו".                                                         

בנוסף, הרשות אישרה מספר הקלות במסגרת תכניות הון אנושי. ההקלות הם למעסיקים להם תכנית פעילה באחר ממסלולי התעסוקה וכן על הבקשות שיאושרו עד סוף השנה.

הארכת תקופת הקמה: חברות להן אושר מענק יוכלו להגיש בקשה להארכת תקופת ההקמה. חברות הנמצאות בתהליך אישור יזכו לתקופת הקמה מקסימלית וזאת על מנת לעמוד ביעדים ולמקסם את אפשרותם לזכות במלוא המענק שאושר להן.

קיראו עוד ב"בארץ"

הקפאת התכנית: עסקים אשר נמצאים כבר בתוך תקופת התכנית, וכתוצאה מהמצב שנוצר נפגעה עמידתם בתנאי התכנית יוכלו לבקש את הקפאת התכנית ולהמשיכה במועד עתידי כך שיוכלו לממש את מלוא המענקים שאושרו להן.

חילוט ערבויות והחזר מענקים: חברות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה אשר יבחרו שלא להמשיך בתכנית, תושב להן ערבות הביצוע.

שינויים בכתבי אישור: יאושרו שינויים מתחייבים בכתבי אישור כתוצאה מפגיעה במצבת כח האדם בעקבות המלחמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).