כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

כמה ירדו ההוצאות בכרטיסי אשראי מאז תחילת הלחימה?

חברת שבא, המפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי מפרסמת נתונים על היקפי ההוצאות באשראי של הישראלים מאז תחילת הלחימה; כמה השפיעה המלחמה על המשק?
רוי שיינמן | (2)

זו לא הפתעה שבזמן המלחמה האזרחים מבזבזים פחות - חלק גדול סגור במרחבים המוגנים, ומי שלא מרבה לא לצאת מהבית וגם מי שכן יוצא כנראה לא עובד ולכן גם מבזבז פחות. הישראלים מבינים שאנו במצב חירום ולכן מהדקים את החגורה, שכבר הייתה מהודקת גם כך בגלל יוקר המחיה, ומבזבזים פחות.

מנתוני חברת שבא עולה כי ב-5 הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" חלה ירידה של 33% בהיקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת הסכום הממוצע שהישראלים מוציאים בימים אלו מאז חודש יוני 2023. 

בין הימים שבת עד רביעי (ה-7 עד ה-11 באוקטובר 2023) היקף ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הגיעו ללמעלה מ-4.424 מיליארד ש"ח, לעומת סכום ממוצע של למעלה מ-6.592 מיליארד ש"ח בימים ראשון עד רביעי שהוציא הציבור הישראלי מאז תחילת חודש יוני 2023. 

עוד עולה מנתוני חברת שבא כי רק ב-4 ענפים במשק חלה עליה בהוצאות לעומת סכום הרכישות הממוצע בהם בימים ראשון עד רביעי בתקופה האחרונה.  מדובר על עלייה בהוצאות בענף התעופה (84%), רשתות המזון (69%), חנויות ציוד לחיות (23%) ורשתות פארמה ובתי מרקחת (4%). ענפים בולטים בהם נרשמו ירידות חדות בהיקף ההוצאות בהשוואה לממוצע הן ביגוד והנעלה (80% ירידה), חשמל ואלקטרוניקה (-47%), חנויות ספרים וצעצועים (-64) בידור ופנאי (-73%), מסעדות  ובתי קפה (-60%).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המגיב 14/10/2023 21:00
    הגב לתגובה זו
    הרי ביוני מבצעים קניות עבור החופש הגדול המתקרב. צריך להשוות לחודש מאי, או לאוקטובר בשנה שעברה.
  • 1.
    המגיב 12/10/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
    חודש שבו רוב הישראלים מתחילים לקנות ולהזמין דברים שקשורים לחופש הגדול ???? נראה מאוד לא מקצועי. צריך להשוות למאי, או לאוקטובר בשנה שעברה.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.