עוד לפני המלחמה - ההכנסות ממסים קטנו ב-6% בעקבות משבר הנדל"ן; הגירעון: 4.5 מיליארד
המדינה הכניסה 34.1 מיליארד שקל, מעט יותר מהשפל באוגוסט. הגירעון בספטמבר: 27.4 מיליארד שקל. ירידה של 13% בגביה מעצמאים; הגירעון 1.5%, אבל המלחמה תגדיל את הגירעון להרבה יותר
הכנסות המדינה ממסים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-34.1 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שמפרסם משרד האוצר. מדובר בעליה לעומת נתוני חודש אוגוסט - 33.7 מיליארד שקל בלבד - המספר הנמוך זה שנתיים. הנתונים לאוקטובר צפויים להיות גבוהים בצורה דרסטית עקב תוצאות הלחימה שנכון לרגע זה עדיין מתמשכת.
במונחים ריאליים, ירדו הכנסות המדינה ממסים לעומת ספטמבר אשתקד ב-6%. הגביה ממסים ישירים ירדה ב-4%, ממסים עקיפים ב-12% ומאגרות עלתה ב-42%. הירידה בהכנסות ממסים ישירים נבעה מירידה חדה בהכנסות ממיסי מקרקעין. בהמשך לירידה בחודשים ינואר-אוגוסט, נרשמה ירידה בהכנסות ממס הכנסה ועליה משמעותית בהחזרי מס. ב-9 החודשים של שנת 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-320.2 מיליארד שקל לעומת 333.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
מס הכנסה מעצמאים וחברות (ברוטו) בספטמבר הסתכם ב-7.9 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. בגביה מעצמאים נרשמה ירידה של 13% ומחברות נרשמה ירידה של 7%. בחודש ספטמבר נרשמה גביה ברוטו של 600 מיליון שקל ממסים בשוק ההון לעומת 300 מיליון שקל בספטמבר אשתקד, עליה של מעל 100%. צוין שההכנסות משוק ההון בחודש ספטמבר היו גבוהות מהרגיל.
ההכנסות ממיסוי מקרקעים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-800 מיליון שקל לעומת 1.8 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד, ירידה של 54%. הירידה נובעת מהירידה בגביה ממס שבח בשיעור של 50% וממס רכישה בשיעור של 57%. במצטבר מתחילת השנה ירדו ההכנסות ממיסי מקרקעים ב-39%.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש ספטמבר מס הכנסה שילם החזרים וניכויים בסך 1.4 מיליארד שקל לעומת מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.
משרד האוצר גם פרסם את הנתונים על הגירעון הממשלתי, שבחודש ספטמבר הסתכם ב-4.5 מיליארד שקל (בהשוואה לספטמבר אשתקד בו הגירעון החודשי עמד על 200 מיליון שקל) והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 27.4 מיליארד שקל. בחודש ספטמבר עברה הממשלה לראשונה השנה מעודף לגירעון מצטבר. הגירעון מסתכם ב-1.5% וזה עוד לפני המלחמה שתגדיל את הגירעון בכמה אחוזים טובים.
- 3.איכפת 13/10/2023 23:27הגב לתגובה זומסכן השר הממונה על הקופה עכשיו לא יהיה לו כסף לחלק לדוסים
- המגיב 14/10/2023 20:54הגב לתגובה זויהיה גם יהיה.
- 2.אחד! וגם אחד! 12/10/2023 14:50הגב לתגובה זואפשר לעשות רפורמה בפנסיות התקציביות ותשלומי הביטוח הלאומי לבדואים. וכמובן... לדחוף להורדת מחירי הנדל"ן שיחזיר עסקאות לשוק.
- 1.צדיק 12/10/2023 13:58הגב לתגובה זוושל החברים שלה וכל שודדי הקופה הציבורית. אם לא עכשיו אימתי ???????????????????? וכל לשפר את הוצאות המדינה בגדול

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.