עוד לפני המלחמה - ההכנסות ממסים קטנו ב-6% בעקבות משבר הנדל"ן; הגירעון: 4.5 מיליארד
המדינה הכניסה 34.1 מיליארד שקל, מעט יותר מהשפל באוגוסט. הגירעון בספטמבר: 27.4 מיליארד שקל. ירידה של 13% בגביה מעצמאים; הגירעון 1.5%, אבל המלחמה תגדיל את הגירעון להרבה יותר
הכנסות המדינה ממסים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-34.1 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שמפרסם משרד האוצר. מדובר בעליה לעומת נתוני חודש אוגוסט - 33.7 מיליארד שקל בלבד - המספר הנמוך זה שנתיים. הנתונים לאוקטובר צפויים להיות גבוהים בצורה דרסטית עקב תוצאות הלחימה שנכון לרגע זה עדיין מתמשכת.
במונחים ריאליים, ירדו הכנסות המדינה ממסים לעומת ספטמבר אשתקד ב-6%. הגביה ממסים ישירים ירדה ב-4%, ממסים עקיפים ב-12% ומאגרות עלתה ב-42%. הירידה בהכנסות ממסים ישירים נבעה מירידה חדה בהכנסות ממיסי מקרקעין. בהמשך לירידה בחודשים ינואר-אוגוסט, נרשמה ירידה בהכנסות ממס הכנסה ועליה משמעותית בהחזרי מס. ב-9 החודשים של שנת 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-320.2 מיליארד שקל לעומת 333.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
מס הכנסה מעצמאים וחברות (ברוטו) בספטמבר הסתכם ב-7.9 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. בגביה מעצמאים נרשמה ירידה של 13% ומחברות נרשמה ירידה של 7%. בחודש ספטמבר נרשמה גביה ברוטו של 600 מיליון שקל ממסים בשוק ההון לעומת 300 מיליון שקל בספטמבר אשתקד, עליה של מעל 100%. צוין שההכנסות משוק ההון בחודש ספטמבר היו גבוהות מהרגיל.
ההכנסות ממיסוי מקרקעים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-800 מיליון שקל לעומת 1.8 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד, ירידה של 54%. הירידה נובעת מהירידה בגביה ממס שבח בשיעור של 50% וממס רכישה בשיעור של 57%. במצטבר מתחילת השנה ירדו ההכנסות ממיסי מקרקעים ב-39%.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש ספטמבר מס הכנסה שילם החזרים וניכויים בסך 1.4 מיליארד שקל לעומת מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.
משרד האוצר גם פרסם את הנתונים על הגירעון הממשלתי, שבחודש ספטמבר הסתכם ב-4.5 מיליארד שקל (בהשוואה לספטמבר אשתקד בו הגירעון החודשי עמד על 200 מיליון שקל) והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 27.4 מיליארד שקל. בחודש ספטמבר עברה הממשלה לראשונה השנה מעודף לגירעון מצטבר. הגירעון מסתכם ב-1.5% וזה עוד לפני המלחמה שתגדיל את הגירעון בכמה אחוזים טובים.
- 3.איכפת 13/10/2023 23:27הגב לתגובה זומסכן השר הממונה על הקופה עכשיו לא יהיה לו כסף לחלק לדוסים
- המגיב 14/10/2023 20:54הגב לתגובה זויהיה גם יהיה.
- 2.אחד! וגם אחד! 12/10/2023 14:50הגב לתגובה זואפשר לעשות רפורמה בפנסיות התקציביות ותשלומי הביטוח הלאומי לבדואים. וכמובן... לדחוף להורדת מחירי הנדל"ן שיחזיר עסקאות לשוק.
- 1.צדיק 12/10/2023 13:58הגב לתגובה זוושל החברים שלה וכל שודדי הקופה הציבורית. אם לא עכשיו אימתי ???????????????????? וכל לשפר את הוצאות המדינה בגדול
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
