בית המשפט הטיל עיקולים של 120 מיליון שקל על בכירי וסטו לשעבר
החברה פרסמה כי לבקשתה הוטלו עיקולים זמניים על נכסי המנכ"ל לשעבר יניב ברטלה, הסמנכ"ל לשעבר, ובכירים נוספים. בית המשפט הכיר באופן חריג בהליכים המתקיימים בארצות הברית
בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל עיקולים זמניים של כ-120 מיליון שקל על בכירי חברת וסטו לשעבר. העיקולים בסכום של 90 מיליון שקל הוטלו על נכסיהם של יניב ברטלה המנכ"ל לשעבר ועל אלון ליפשיץ, סמנכ"ל החברה לשעבר. כמו כן הטיל בית המשפט על אודי גינתי וג'וש רורקה בכירים לשעבר בחברה, ועל טל עוזר שנתן שירותים לחברה, עיקולים של 28 מיליון שקל.
העיקולים הוטלו לבקשת החברה במסגרת הליך לא רגיל בו בית המשפט בישראל הכיר בהליך חדלות פירעון שמתנהל בארצות הברית, ומתייחס אליו כהליך משפטי משני, שמכוחו ניתן לתת סעדים מכוח חוק חדלות פירעון.
יניב ברטלה מנכל וסטו לשעבר צילום יחצ
דורשים להשיב את הכסף לחברה
החברה הגישה לבית המשפט המחוזי ביום חמישי האחרון בקשה להטלת עיקולים זמניים על חשבונות הבנק של הבכירים, וכן על נכסי מקרקעין, מניות וכן צו שיאסור על אחד הבכירים להעביר כספים מחשבונו בז'נבה שבשווייץ. בווסטו טענו כי העיקולים נדרשים כדי שניתן יהיה ניתן להשיב את הכספים לחברה. בנוסף הגישה החברה בקשה למתן הוראות בו היא דורשת מהבכירים לשעבר את השבתם של מאות מיליוני שקלים לחברה. לפני חודשיים התפוצצה פרשת ההונאה בווסטו (Vesttoo), לאחר שעלה החשד שהוצגו מסמכי ערבויות מזויפים. חברת האינשורטק שיושבת במגדל לוינשטיין בתל אביב, בדקה האם מסמכי ערבויות זויפו במטרה להוציא הסכמים לפועל. חברי הדירקטוריון מינו משרד עורכי דין על מנת שיבצע חקירה מקיפה. לפני שבועיים הגיש דירקטוריון החברה לבית המשפט בארצות הברית את דוח החקירה. "מהממצאים של החקירה עולה שמספר בכירים לשעבר בווסטו, יניב ברטלה המנכ"ל ואחד המייסדים, אלון ליפשיץ, ושני בכירים נוספים, אודי גינתי וג'וש רורקה, היו מעורבים ישירות ביצירת מסמכים מזויפים ובזיוף זהויות. "מספר צדדים שלישיים היו מעורבים גם בתוכנית זו, לרבות עובדי בנק של בנק הבנייה הסיני (China Construction Bank) ובנקים אחרים ואנשים הקשורים למשקיע הגדול ביותר של החברה, חברה הידועה בשם Yu Po Finance Ltd. בעוד שהחברה ציינה בתחילה כי מקור ההונאה הוא חיצוני, הראיות שנמצאו מראות שהאנשים שצוינו לעיל כיוונו, יזמו ועסקו ביודעין בפעילויות ההונאה עצמם. אופי והיקף הקונספירציה על ידי ובין העבריינים השונים לבשו צורות שונות". ההונאה בוצעה דרך שיתופי פעולה עם עובדים בבנקים, שרובם מסין. על פי הדוח, כמעט 3.3 מיליארד דולר של מכתבי אשראי בהמתנה (LOC) קשורים לפרשה. 2.8 מיליארד דולר מבנק הבנייה בסין, 362 מיליון דולר מבנק סטנדרט צ'ארטד ו-186 מיליון דולר מסנטנדר. על פי החשד וסטו קיבלה עמלות על כל העסקאות הללו. החברה מעסיקה כיום כ-160 עובדים, רובם בישראל, אבל גם באסיה - בטוקיו, הונג קונג, דובאי וסיאול, בניו יורק שבארה"ב וגם בלונדון. החברה שנוסדה כאמור על ידי יניב ברטלה, בן זיקל ואלון ליפשיץ מחברת בין חברות ביטוח לגופים בשוק ההון. כך יכולים המבטחים לפזר סיכונים. בחברה הושקעו מעל 100 מיליון דולר באמצעות מוסדות פיננסים חזקים מרחבי העולם. סבב ההשקעה של הגופים הגדולים, שיקף בחודש ינואר האחרון שווי של 785 מיליון דולר. בין הגופים שהשקיעו בה היו גם הקרנות הישראליות - הנקו ואקסון. החברה רשמה הכנסות של כ-100 מיליון דולר בשנה.
- 2.עו"ד 04/01/2024 19:21הגב לתגובה זוההליכים המיותרים האלה של חדלטת פירעון. מי שחייב מעל 100 אלף שקל- כבר לא יחזיר. כי אין לו מנין. ההליכים נועדו לספק עבודה לעורכי דין מקושרים. בזבוז כסף ציבורי- זמו שיפוטי מתי כי פעם מפרק או מנהצ מיוחד הצליח להחזיר "מיליונים" לנושים???
- 1.גבריאל 09/12/2023 12:48הגב לתגובה זוהחוק בישראל? והשופטים בישראל? צריך דחוף רפורמה. ממש לא את הרפורמה של דבילוין, אלא באמת רפורמה.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
