וסטו יניב ברטלה
צילום: יחצ

בית המשפט הטיל עיקולים של 120 מיליון שקל על בכירי וסטו לשעבר

החברה פרסמה כי לבקשתה הוטלו עיקולים זמניים על נכסי המנכ"ל לשעבר יניב ברטלה, הסמנכ"ל לשעבר, ובכירים נוספים. בית המשפט הכיר באופן חריג בהליכים המתקיימים בארצות הברית 

נחמן שפירא | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל עיקולים זמניים של כ-120 מיליון שקל על בכירי חברת וסטו לשעבר. העיקולים בסכום של 90 מיליון שקל הוטלו על נכסיהם של יניב ברטלה המנכ"ל לשעבר ועל אלון ליפשיץ, סמנכ"ל החברה לשעבר. כמו כן הטיל בית המשפט על אודי גינתי וג'וש רורקה בכירים לשעבר בחברה, ועל טל עוזר שנתן שירותים לחברה, עיקולים של 28 מיליון שקל. העיקולים הוטלו לבקשת החברה במסגרת הליך לא רגיל בו בית המשפט בישראל הכיר בהליך חדלות פירעון שמתנהל בארצות הברית, ומתייחס אליו כהליך משפטי משני, שמכוחו ניתן לתת סעדים מכוח חוק חדלות פירעון. יניב ברטלה מנכל וסטו לשעבר  צילום יחצ יניב ברטלה מנכל וסטו לשעבר  צילום יחצ

דורשים להשיב את הכסף לחברה

החברה הגישה לבית המשפט המחוזי ביום חמישי האחרון בקשה להטלת עיקולים זמניים על חשבונות הבנק של הבכירים, וכן על נכסי מקרקעין, מניות וכן צו שיאסור על אחד הבכירים להעביר כספים מחשבונו בז'נבה שבשווייץ. בווסטו טענו כי העיקולים נדרשים כדי  שניתן יהיה ניתן להשיב את הכספים לחברה. בנוסף הגישה החברה בקשה למתן הוראות בו היא דורשת מהבכירים לשעבר את השבתם של מאות מיליוני שקלים לחברה. לפני חודשיים התפוצצה פרשת ההונאה בווסטו (Vesttoo), לאחר שעלה החשד שהוצגו מסמכי ערבויות מזויפים. חברת האינשורטק שיושבת במגדל לוינשטיין בתל אביב, בדקה האם מסמכי ערבויות זויפו במטרה להוציא הסכמים לפועל. חברי הדירקטוריון מינו משרד עורכי דין על מנת שיבצע חקירה מקיפה. לפני שבועיים הגיש דירקטוריון החברה לבית המשפט בארצות הברית את דוח החקירה. "מהממצאים של החקירה עולה שמספר בכירים לשעבר בווסטו, יניב ברטלה המנכ"ל ואחד המייסדים, אלון ליפשיץ, ושני בכירים נוספים, אודי גינתי וג'וש רורקה, היו מעורבים ישירות ביצירת מסמכים מזויפים ובזיוף זהויות. "מספר צדדים שלישיים היו מעורבים גם בתוכנית זו, לרבות עובדי בנק של בנק הבנייה הסיני (China Construction Bank) ובנקים אחרים ואנשים הקשורים למשקיע הגדול ביותר של החברה, חברה הידועה בשם Yu Po Finance Ltd. בעוד שהחברה ציינה בתחילה כי מקור ההונאה הוא חיצוני, הראיות שנמצאו מראות שהאנשים שצוינו לעיל כיוונו, יזמו ועסקו ביודעין בפעילויות ההונאה עצמם. אופי והיקף הקונספירציה על ידי ובין העבריינים השונים לבשו צורות שונות". ההונאה בוצעה דרך שיתופי פעולה עם עובדים בבנקים, שרובם מסין. על פי הדוח, כמעט 3.3 מיליארד דולר של מכתבי אשראי בהמתנה (LOC) קשורים לפרשה. 2.8 מיליארד דולר מבנק הבנייה בסין, 362 מיליון דולר מבנק סטנדרט צ'ארטד ו-186 מיליון דולר מסנטנדר. על פי החשד וסטו קיבלה עמלות על כל העסקאות הללו. החברה מעסיקה כיום כ-160 עובדים, רובם בישראל, אבל גם באסיה - בטוקיו, הונג קונג, דובאי וסיאול, בניו יורק שבארה"ב וגם בלונדון. החברה שנוסדה כאמור על ידי יניב ברטלה, בן זיקל ואלון ליפשיץ מחברת בין חברות ביטוח לגופים בשוק ההון. כך יכולים המבטחים לפזר סיכונים. בחברה הושקעו מעל 100 מיליון דולר באמצעות מוסדות פיננסים חזקים מרחבי העולם. סבב ההשקעה של הגופים הגדולים, שיקף בחודש ינואר האחרון שווי של 785 מיליון דולר. בין הגופים שהשקיעו בה היו גם הקרנות הישראליות - הנקו ואקסון. החברה רשמה הכנסות של כ-100 מיליון דולר בשנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עו"ד 04/01/2024 19:21
    הגב לתגובה זו
    ההליכים המיותרים האלה של חדלטת פירעון. מי שחייב מעל 100 אלף שקל- כבר לא יחזיר. כי אין לו מנין. ההליכים נועדו לספק עבודה לעורכי דין מקושרים. בזבוז כסף ציבורי- זמו שיפוטי מתי כי פעם מפרק או מנהצ מיוחד הצליח להחזיר "מיליונים" לנושים???
  • 1.
    גבריאל 09/12/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    החוק בישראל? והשופטים בישראל? צריך דחוף רפורמה. ממש לא את הרפורמה של דבילוין, אלא באמת רפורמה.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.