כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

קניות לחג - הישראלים הוציאו ב-10% יותר מאשר בשנה שעברה

האטה כלכלית, משבר דיור, עלייה ביוקר המחיה ועדיין - אנחנו מוציאים יותר
נושאים בכתבה כרטיס אשראי שבא

נתונים מעניינים מחברת שבא שסולקת את פעולות כרטיסי האשראי שלנו. מסתבר שנרשמה הבוקר עלייה של יותר כ-10% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד. מהחברה נמסר כי נרשמת פעילות עסקית נרחבת בהיקף העסקאות והרכישות בכרטיסי אשראי בכל רחבי ישראל.

הנתונים שנבדקו הם הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 ביחס לערב החג בשנה שעברה. על פי הנתונים היקף הרכישות עמד על היקף העולה על 385.61 מיליון שקל, לעומת 350.81 מיליון שקל באותן שעות בתקופה המקבילה אשתקד. לפני שנתיים היו ההוצאות בכרטיסי האשראי באותן השעות 297.09 מיליון שקל. משבא נמסר כי במהלך שעות הבוקר היקף העסקאות באשראי חצה מספר פעמים את ה-14,500 עסקאות בדקה. הדקה העמוסה ביותר היתה 10:53 שבמהלכה עברו עסקאות בסכום כולל של 3.12 מיליון שקל עם כמות של 14,900 עסקאות.

לפני כשבוע פרוסמו הנתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט. גם אז נשבר שיא. ההוצאות באשראי חצו רף של 42 מיליארד ועמדו על 42.266 מיליארד שקל - עליה של 8.3% לעומת אשתקד. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה באוגוסט לשיא חדש של 1.363 מיליארד שקל. הרכישות בעסקאות פיזיות הגיעו לשיא חדש עם יותר מ-18.831 מיליארד שקל.

סמנכ"לית שבא טלי הולנברג אמרה אז - ״חודש אוגוסט היה עמוס בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי וראינו עליה בהוצאות בענפי הצריכה המרכזיים כמו מזון, תרבות ופנאי, תיירות וגם הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. היקף ההוצאות בעסקאות פיזיות, שהגיע לשיא חדש במהלך החודש, הוא מאפיין מרכזי של תקופת החופש הגדול שבמהלכו הישראלים יוצאים לבלות, לחופשות ולטיולים".

עוד עולה מהנתונים כי סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט שעמד על 1.363 מיליארד שקל, היה גבוה בשיעור של 2.6% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביולי שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. הנתון של אוגוסט גבוה גם ב-2.4% מסכום השיא הקודם בהוצאה היומית הממוצעת באשראי שנרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני שבא שבאוגוסט נרשמה עליה של 10.75% בהוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.435 מיליארד, לעומת סכום של 21.794 מיליארד שקל באוגוסט 2022. 

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה באוגוסט 2023 רק ב-0.06% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באוגוסט השנה הגיעו לסכום של 6.043 מיליארד שקל, מדובר על עליה אפסית לעומת אוגוסט 2022.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד אחד 17/09/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    זה המוטו במדינה הזאת
  • 7.
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוק 15/09/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוקר המחיה . ובגדים אנשים לא קונים בכלל . אז תחליטו מה אתם מפרסמים !!!! כל הזמן חוסר יציבות והכל הפוך
  • 6.
    א-ב 15/09/2023 16:28
    הגב לתגובה זו
    משיכת מזומנים השוואתית מראה על גידול אפסי. השוואת היקף הקניות מראה על גידול. זה בגלל עליית המחירים וזו האינפלציה האמיתית מעל 10%. אנשים קונים פחות ומוציאים יותר. רכיב משמעותי יותר להבין היכן אנו נמצאים הוא פדיון חסכונות וזה עבר את 40 מיליארד השקלים מתחילת השנה שהם 4000 שקל לנפש בערך. נכון שחלק לא מבוטל מזה הלך לפדיון הלוואות משכנתא ואחרות אבל עדיין נראה שמצב הצרכן הישראלי בנסיגה.
  • יש עליה של 7 אחוזים בגלל האינפלציה. (ל"ת)
    אסולין 15/09/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רונן 15/09/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    הישראלים לא הוציאו יותר ואולי אף רכשו פחות אבל הכל ייתייקר ב15% ומעלה ולכן העלייה בסכום בהוצאות האשראי
  • המגיב 15/09/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    אבל קיבלו פחות בתמורה. זה העקרון של אינפלציה.
  • 4.
    חברות האופנה יזנקו יום שני (ל"ת)
    דני 15/09/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 15/09/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    נגיד למלמ
  • 2.
    משלמים לעובדים בסקטור הציבורי יותר מדי (ל"ת)
    זליג 15/09/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים היום הם הטובים ביותר שהיו פה מזה 2,000 שנה.. (ל"ת)
    החיים שלנו תותים???? 15/09/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).