רם דרורי מנועי בית שמש
צילום: יח"צ

מנועי בית שמש: עוד הזמנה של 14 מיליון דולר, המניה במכפיל 20-21

מתחילת השנה קיבלה החברה הזמנה מהלקוח בהיקף של 50 מיליון דולר ל-3 שנים לייצור מנועי סילון. המניה זינקה מתחילת השנה ב-43%
נתנאל אריאל | (1)

מניית מנועי בית שמש  בית שמש 2.51%  זינקה מתחילת השנה ב-43%, כולל 13% אחרי הדוחות האחרונים ובעיקר הודעתה על חלוקת דיבידנד ענק של 180 מיליון שקל והיא נסחרת לפי שווי של 826 מיליון שקל. המניה נסחרת כעת במכפיל 20-21 והשאלה היא האם יש עוד סיכוי לאפסייד או שהיא הפכה ליקרה.

היום היא מדווחת על קבלת הזמנה של 14 מיליון דולר מלקוח, לצורך ייצור מנועי סילון במגזר המנועים של החברה. מתחילת השנה הלקוח הזמין מהחברה בהיקף של 50 מיליון שקל לתקופה של 3 שנים, כלומר עוד 16.7 מיליון דולר בשנה. המעניין הוא שבמנועי בית שמש טורחים לציין כי "להערכת החברה מדובר בהזמנות משמעותיות בעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה." האם היא מקווה להמשך הזמנות? לחברה יש הסכמי מסגרת של 1.7 מיליארד דולר, ירידה מול 2.1 מיליארד דולר בסוף השנה שעברה. הסיבה היא הערכתה שאצל שניים מהלקוחות הגדולים שלה תהיה ירידה של 400 מיליון דולר בהזמנות העתידיות, אך לא מדובר בביטול של הזמנות קיימות.

לאחר דוחותיה האחרונים החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 180 מיליון שקל, שתאריך התשלום שלו הוא היום, ה-12 בספטמבר, וזאת לאחר השלמת העסקאות למכירת הקרקע הסמוכה למפעל בבית שמש בתמורה ל-320 מיליון שקל עם צפי לרווח הון של 180 מיליון שקל. מדובר על מכירת 149 דונם של קרקע בבית שמש לחברת הביטוח מגדל ומגדל מקפת (עסקה ראשית) וכן חברת אלקיים תעשיות מתכת (עסקה משנית).

בדוחות האחרונים החברה דיווחה על הכנסות של 51.6 מיליון דולר, עליה של 33.7% לעומת 38.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עלה ל-3 מיליון דולר. 

עם פרסום הדוחות אמר רם דרורי, מנכ"ל מנועי בית שמש, מסר: "אנו ממשיכים במגמת הגידול בהיקפי הפעילות כאשר ברבעון זה הצגנו הכנסות שיא, ואף מעבר להיקף הפעילות טרום משבר הקורונה, עם שיפור משמעותי ברווחיות ובמדדים הפיננסיים לעומת רבעונים קודמים. בתחום התעופה האזרחית אנו מזהים ביקוש גובר, אך הענף ממשיך להתמודד עם צווארי בקבוק בשרשרת האספקה והתארכות של זמני האספקה, שמשפיעה על פעילות מגזר החלקים ואנו פועלים למיתון ההשפעה במקביל לאיתור הזדמנויות שמציאות זו מייצרת. במגזר המנועים בכלל ובשוק הצבאי בפרט אנו מזהים עלייה חדה בביקושים, שמשתקפת גם בתוצאות, בין היתר בעקבות המשך הלחימה באוקראינה ושינויים גיאו פוליטיים בעולם, שכבר באים לידי ביטוי עם כניסה לפרויקטי עוגן משמעותיים".

למידע נוסף על מניית מנועי בית שמש לחצו כאן:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניל 13/09/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    אין בזה המלצה כלשהי
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?