אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן, יחצ

אלקטריאון בתהליכים להיכנס לשוק הסיני עם חברת SITEC

בין החברות הוסכם כי הפרויקט ישמש כמודל שעל בסיסו ישיגו הצדדים את כל הרישיונות והאישורים הנדרשים לצורך שימוש, הפצה והטמעה של הטכנולוגיה של החברה בסין, בהיקף משמעותי ולמטרות מסחריות
עדן ספיר | (5)
נושאים בכתבה אלקטריאון סין

חברת אלקטריאון וירלס אלקטריאון -0.37% מדווחת כי חתמה על מזכר הבנות מחייב מול חברת SITEC, זרוע החדשנות והיזמות הטכנולוגית בקבוצת חברות, ואשר ממלאת תפקיד מרכזי במגזרים תעשייתיים שונים במחוז שאנדונג – הוא המחוז השני בגודלו בסין ומרכז הייצור העולמי של רכבים חשמליים - לרבות בנייה ותפעול של כבישים מהירים, רכבות ונמלים.

במסגרת ההסכם, התחייבו הצדדים לפעול כדי להכניס את מוצרי החברה לשוק הסיני במחוז שאנדונג, כאשר יריית הפתיחה לשיתוף פעולה אסטרטגי זה תהיה הקמתו של כביש חשמלי בפארק התעשייה של SITEC בעיר ג'ינאן במחוז שאנדונג, אשר יכלול מקטע של טעינה דינאמית ומתחם של טעינה סטטית, וישמש כמסלול הנסיעה של שאטל להסעת עובדים ברחבי פארק התעשייה. ההכנסה הצפויה לחברה במידה ותצליח בפרויקט עומדת על כ-2.15 מיליון שקל.

הצדדים סיכמו כי הפרויקט יכלול אינטגרציה מלאה של מערכת הטעינה האלחוטית של החברה עם אוטובוסים של יצרנית אוטובוסים חשמליים מובילה בסין, וכן, כי הפרויקט ישמש כמודל שעל בסיסו ישיגו הצדדים את כל הרישיונות והאישורים הנדרשים לצורך שימוש, הפצה והטמעה של הטכנולוגיה של החברה בסין, בהיקף משמעותי ולמטרות מסחריות. נוסף על האמור לעיל, הפרויקט ישמש כ"אתר הדגמה" עבור לקוחות מפתח פוטנציאלים, שותפים מהסקטור הפרטי והציבורי ובעלי עניין אחרים, כאשר הצדדים יפעלו ביחד על מנת לייצר הזדמנויות עסקיות למוצרי החברה במחוז שאנדונג. 

בנוסף על התחייבות הצדדים להוציא לפועל את הפרויקט, כולל מזכר ההבנות התייחסות לשיתוף הפעולה האסטרטגי העתידי בין הצדדים, לאחר קבלת האישורים הנדרשים. שיתוף הפעולה העתידי צפוי להתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון תרכוש SITEC את מוצרי החברה לצורך שימוש בקנה מידה מסחרי, לרבות לצורך פריסה של עשרות קילומטרים של מערכת הטעינה הדינמית, התקנה של מאות יחידות של ערכת הטעינה הסטטית, והתקנה של מערכת הטעינה האלחוטית על מאות אוטובוסים חשמליים עירוניים הפועלים בעיר מרכזית במחוז שאנדונג.

בשלב השני צפויה החברה להרחיב את יכולות האינטגרציה של מוצריה עם מגוון כלי רכש חשמליים הפועלים והמיוצרים במחוז, פריסה של מערכת כבישים חשמליים בכל רחבי המחוז, פיתוח פרוייקטים משותפים אשר יעניק מענה למגוון רחב של ציי רכב, ואופני פעילות משותפים נוספים בהתאם להחלטת הצדדים. החברה תפרסם דיווחים פומביים נוספים, לכשיבשילו הפרטים וההסכמות המחייבות בנוגע לשיתוף הפעולה העתידי. 

יו"ר SITEC, מר שאנג מין: "SITEC מחויבת לטפח חדשנות ולקדם פתרונות תחבורה ברי קיימא הן מקומית והן בינלאומית. אנו מאמינים שלטכנולוגיית Electric Road האלחוטית של Electreon יש פוטנציאל לחולל מהפכה בטעינת תשתית הרכבים החשמליים בסין. שותפות זו מתיישבת בצורה מושלמת עם המשימה שלנו של חדשנות וקיימות, ואנו להוטים לעבוד לצד אלקטריאון כדי להפוך את החזון הזה למציאות במחוז שאנדונג ומחוצה לו". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פסטיבל מספרי סיפורים כל שיתוף פעולה זה חארטה גדולה (ל"ת)
    אלי 11/09/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אז הנייר הולך ל 100 דולר . שם את המכרז של השבדים ב 11/09/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
    אז הנייר הולך ל 100 דולר . שם את המכרז של השבדים בכיס הקטן של הג׳ינס
  • 2.
    2 מיליון שקל 10/09/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    יגיבו המגיבים ויגידו שזה פותח שוק... אף אחד מהפיילוטים של אלקטריאון לא פתח שום שוק
  • 1.
    כינור גדול 10/09/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    גם ייצור, גם פיתוח משותף - בסוף הסינים לוקחים את התוכניות, בונים מוצר מקביל, מוכרים במחירים זולים יותר עם הטבות של הממשל הסיני על שיווק בסין ועידוד בשאר העולם, והמפעל המקורי נשאר עם כלום ושום דבר. זה קרה בתעשיות הרכב, בתעשיות התקשורת, בתעשיות תחנות כוח רוח ויקרה גם בתשתיות הטענה חשמליות אם זה הכיוון של אלקטיראון מקווה שעזרתי יום טוב.
  • כרמוני 10/09/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    יש לי הרגשה שפשוט אין פה מה לגנוב
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?