ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

תושב גבעתיים הסתיר בביתו 800 אלף שקל במזומן ועשרות ק"ג של סמים

בלשי משטרת גבעתיים עצרו חשוד בסחר בסמים לאחר שמצאו בביתו מעל 22 קילו קנאביס, 5 קילו עוגיות חשיש, עוד מספר סוגי סמים וכן כמעט מיליון שקל במזומן
נחמן שפירא | (4)

פעילות שגרתית של בלשי תחנת גבעתיים במשטרה הניבה להם שלל אותו לא ציפו למצוא. במסגרת הפעילות עצרו השוטרים חשוד בסחר בסמים שנתפס בביתו בגבעתיים עם כמות גדולה ומגוונת של חומרים החשודים כסם וכסף מזומן בסכום של 807,000 שקל.

במסגרת הפעילות ערכו בלשי תחנת גבעתיים בשיתוף צוות מג"ב תל אביב חיפוש בדירה בגבעתיים.

תפיסת הכסף צילום דוברות המשטרה

תפיסת הכסף צילום דוברות המשטרה

הבלשים נדהמו לגלות במהלך החיפוש מגוון רחב של חומרים החשודים כסם: 22 ק"ג קנאביס, 5 ק"ג עוגיות חשיש, 2.7 ק"ג חשיש, 2.6 ק"ג קנאביס נוזלי, 415 גרם שמן חשיש, 210 גרם קריסטל, 34 גרם דובוני גומי מסוג קנאביס. 

השוטאים איתרו בזמן החיפושים מאות אלפי שקלים במזומן שהוסתרו במקומות שונים בבית החשוד. לאחר שמצאו את כל הכספים שהוסתרו גם מתחת למיטה ובארונות נמצא כי החשוד הסליק בביתו מעל ל-807 אלף  שקל במזומן.

הבלשים תפסו את כלל החומרים החשודים כסם ואת הכסף המזומן ועצרו את החשוד, בן 38 מגבעתיים, הוא הועבר לחקירה בתחנה שבסיומה נכלא. החשוד הובא לדיון בבית המשפט השלום בתל אביב בבקשה להאריך את מעצרו. מהמשטרה נמסר כי החקירה נמשכת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אז מה ? 07/09/2023 14:43
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחח
  • 3.
    ספק הסמים הראשי של מחאת קפלן נגד הממשלה (ל"ת)
    כוח קפלן 07/09/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ספק הסמים של הפגנות קפלן. מה נעשה עכשיו? (ל"ת)
    כוח קפלן 07/09/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יקבל שבועיים על תנאי וקנס של 5 אלף. הפשע משתלם (ל"ת)
    אפק 07/09/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.