דה זראסאי רוצה להגיע להסדר חוב של כמיליארד שקל. אלה התנאים
חברת הנדל"ן המניב דה זראסאי, הפועלת בניו יורק ונמצאת בשליטת איש העסקים ג'ואל וינר, דיווחה בסוף השבוע כי דירקטוריון החברה העביר למחזיקי האג"ח בבקשה להגיע להסדר חוב בפריסה, ללא תספורת. החוב של החברה עומד על כ-950 מיליון שקל.
ההסדר יכלול פריסה של פירעונות הקרן, תוך הארכת המח"מ ודחיית מועד הפירעון הסופי, ללא הפחתה בערך ההתחייבותי של האג"ח. בתמורה היא תציע פיצוי על ידי הבעלים ג'ואל וינר. כאמור, הבקשה של החברה לבעלי המניות הוא עבור אג"ח סדרה ג', שנסחרת בהיקף של כמעט מיליארד שקל. מהחברה נמסר: "בהמשך לפרסום הדוחות הכספיים, דירקטוריון החברה דן בהתפתחויות האחרונות שחלו בקשר עם מצב ענייני החברה ובתוכנית האסטרטגית שלה, והגיע למסקנה כי טובת החברה לפנות אל מחזיקי החוב ולקדם מולם הסדר מוסכם, הכולל פריסה של הפרעונות תוך הארכת המח"מ ודחיית מועד הפירעון הסופי (ללא הפחתה בערך ההתחייבותי של האג"ח) ומנגד - מתן פיצוי על ידי בעל השליטה".
הבקשה של דה זראסאי היא רק חלק מהקשיים של חברות הנדל"ן האמריקאיות. לאחרונה התברר שגם מצבן של חברות אחרות שנפיקו אג"ח, ונסחרות בתל אביב, מדאיג והן נתקלות בקשיים בהחזרי החוב. בהתאם לכך, שונה הדירוג של נובל אסטס, דלשה קפיטל ומויניאן לימיטד. בעבר, מספר חברות אמריקאיות אחרות שגייסו חוב בבורסה בתל אביב קרסו. כיום, מעל 50 סדרות אג"ח מונפקות על ידי חברות אמריקאיות בתל אביב. חלקן מהאג"ח האלה נסחרות במסגרת מדד תל בונד גלובל, שהתשואה הגלומה בו, כעשרה אחוז, גבוה בהרבה, פי 4 ליתר דיוק, מאשר בתל בונד 20, מדד שכולל את סדרות האג"ח הקונצרני. כזכור, לאחרונה עלתה לכותרות גם חברת הרץ פרופרטיז, שהאג"ח שלה נסחר בתשואה של 120%.
- 2.לילי 03/09/2023 12:08הגב לתגובה זונראה שהמוסדיים אוהבים את ההצעה של דה זרסאי . ביטחונות + העלאת ריבית . הסדרה תושווה לאג"ח ד' ו ה' . לכן המחיר צפוי לעלות ל 85 אג לפחות .
- 1.ג'וני 03/09/2023 11:00הגב לתגובה זונדל''ן מסוכן בארץ וגם בעולם בייחוד בארה"ב מערכת המשפט בישראל לא ערוכה להתמודד מול החברות מחו"ל. ראו הוזהרתם לגבי העתיד

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.