אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יוסי גמזו לטובה

הריבית כנראה תישאר ללא שינוי בשבוע הבא. אבל למה בנק ישראל יכול להפתיע ולהעלות?

לכאורה בנק ישראל לא צריך למהר ולהעלות שוב את הריבית. אבל יש בכל זאת כמה דברים שהוא עשוי לקחת בחשבון; האם בפעם הראשונה מזה שנה וחצי בנק ישראל לא יחקה את מהלכי הפד' האמריקאי? והאם נגיד בנק ישראל צפוי להישאר לקדנציה נוספת (כנראה שלא)
נתנאל אריאל | (37)

החלטת הריבית של פרופ' אמיר ירון בשבוע הבא עשויה להיות מהאחרונות שלו (יש עוד שתיים לפני סיום הכהונה הרשמי שלו ב-24 בדצמבר, בהנחה שהוא לא יוארך, ורוב ההערכות הן שהוא לא ימשיך לכהונה נוספת, בין אם כי הוא לא רוצה או כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רוצה. 

אבל מה בנק ישראל צפוי להחליט? אם תשאלו את הכלכלנים, הם מאמינים שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בהחלטתו ביום שני הקרוב, 4 בספטמבר, וישאיר אותה על 4.75%. הסיבה די ברורה - האינפלציה נמצאת במגמת ירידה כאשר היא אפילו הפתיעה לטובה בנתוני חודש יולי עם 3.3% שפורסמו לפני שבועיים והיא צפויה תוך שנה לחזור לחלק העליון של טווח היעד של בנק ישראל (1-3% בשנה), כאשר הצפי הוא ל-2.6% עד 3%. השיפור בציפיות האינפלציה נותן לבנק ישראל מרווח נשימה כך שלכאורה הוא יכול להמתין ולראות מה קורה במשק.

אמנם בחודש אוגוסט צפוי 'במפר' באינפלציה - עליה באינפלציה חזרה לכיוון ה-4% אבל זה בעיקר טכני. מדד אוגוסט הקודם ירד ב-0.3%, לכן עליה כעת של 0.3-0.4% תעלה זמנית את האינפלציה אבל זה צפוי והשאלה היא איך ייראו החודשים בהמשך השנה. ובכל מקרה - החלטת הריבית של בנק ישראל תתקבל לפני פרסום המדד הבא כך שהוא לא יוכל להסתמך על הנתונים ההם בהחלטתו הקרובה.

מעבר לאינפלציה - אפשר לראות בישראל סימנים להאטה בפעילות הכלכלית במשק. כך, יש ירידה של 0.7% בפדיון של ענפי הכלכלה, ההייטק נעצר וגם הייצור התעשייתי נמצא בירידה. נתוני מאקרו חלשים מסייעים לאינפלציה להיבלם ולכן בתקופה כזו שבה 'רע זה טוב' הם נתונים טובים מבחינת בנק ישראל.

נתון חיובי נוסף מבחינת בנק ישראל הוא שהריבית הריאלית (הריבית פחות האינפלציה הצפויה בעוד שנה) חזרה להיות חיובית, כלומר כאשר חוסכים גם במכשירים סולידיים מצליחים לקבל ריבית שלא רק שומרת על ערך הכסף ומונעת את שחיקתו, אלא גם נותנת תשואה מעבר לאינפלציה.

 

האם בנק ישראל לא יעקוב - הפעם - אחרי הפד' האמריקאי?

צריך לומר - אם בנק ישראל יחליט לא להעלות את הריבית הפעם, זה יהיה חידוש מרענן:  בפעם הראשונה הוא לא יעקוב אחרי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. עד כה, בכל מהלך העלאות הריבית החל מאמצע השנה שעברה בנק ישראל עקב כמעט במדויק אחרי העלאות הריבית של הפד': בנק ישראל העלה את הריבית בכל פעם שהפד' העלה ולא העלה בפעם האחרונה, אחרי שהפד' לא העלה. רק שמאז התקבלה עוד החלטה אחת של הפד' - הוא העלה את הריבית שלו שוב. 

בבנק ישראל ישמחו להפסיק להיות 'האיש הרע', זה שמעלה את הריבית והתקשורת כותבת עליו שהוא פוגע בנוטלי המשכנתאות, שקשה להם יותר ולא מבינים מה קורה. בנק ישראל צודק במהלכים שלו לעצירת האינפלציה, היא סכנה הרבה יותר גדולה למדינה מאשר עלייה בהחזרי המשכנתאות, אבל למי שמשלם כל חודש עוד 1,500 שקל קשה להסביר למה בנק ישראל בעצם עוזר לו (החלשים נפגעים יותר מהאינפלציה מאשר החזקים. ומעבר לכך - הסכנה היא אינפלציה גבוהה מאוד שרק תמשיך לעלות). במילים אחרות - בינתיים כל הכוכבים מסתדרים לבנק ישראל כדי לא להעלות כעת ריבית. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנק ישראל גם יכול להמתין עם העלאת הריבית הפעם מאחר שהחלטת הפד' הבאה תתקבל ב-20 בספטמבר, ועל פי החוזים העתידיים על ריבית הפד' הפעם הוא לא צפוי להעלות את הריבית (בהסתברות של 80%). במילים אחרות, פער הריביות בין ישראל לארה"ב לא צפוי להתרחב בהחלטת הריבית הקרובה של הפד' ולכן בנק ישראל יכול 'להרשות' לעצמו להמתין להחלטה הבאה שלו ב-23 באוקטובר.

 

יש גם סיבות להעלות את הריבית - פער הריביות בין ישראל לארה"ב התרחב, הדולר מתחזק, האבטלה נמוכה

מצד שני, לא הכל מושלם. פער הריביות בין ישראל לארה"ב נפתח בשנה האחרונה. ריבית בנק ישראל אמורה להיות גבוהה מזו של הפד' האמריקאי, שכן במקרה כזה משקיעים רוצים להגיע ולהשקיע יותר בישראל. בשנה האחרונה זה התהפך - וזה חלק מהסיבה שיוצאים כספים מישראל (המשקיעים אומרים לעצמם - למה לקבל 4.75% במדינה יותר מסוכנת כמו ישראל אם אפשר לקבל 5.5% בארה"ב עם סיכון נמוך יותר). אז גם אם הפער לא יתרחב עוד יותר בהחלטת הפד' הקרובה - הוא כבר התרחב עד כה לשלושת רבעי האחוז, וזה לא מעט. זה מוציא מישראל כספי השקעה של משקיעים זרים.

תנועה כזו של הכסף מחוץ לישראל פירושה היחלשות של השקל - וזו אחת הסיבות לכך שהדולר מתחזק בשנה האחרונה (לצד הבלאגן הפוליטי בישראל). היחלשות השקל היא גורם אינפלציוני וכבר אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שיש בישראל כעת אינפלציה עודפת של כ-1% בעקבות התחזקות שער הדולר. ירון גם הוסיף שהוא ימשיך להעלות את הריבית אם יהיה צורך בכך.

היחלשות השקל, שנסחר כעת תמורת 3.81 שקלים, היא משמעותית, אבל הכלכלנים מעריכים שבינתיים לא מספיק כדי לגרום לבנק ישראל להעלות שוב את הריבית. אבל זה יכול לקרות בהמשך.

מעבר לכך - הפד' האמריקאי ככל הנראה כן יעלה את הריבית באחת משתי החלטותיו הקרובות. אמנם 80% נותנים סיכוי לכך שהוא לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה אבל המשקיעים נותנים סיכוי של 60% להעלאה באחת משתי ההחלטות הקרובות. במילים אחרות: אם הריבית לא תעלה בארה"ב בספטמבר היא כנראה כן תעלה בנובמבר. התרחבות נוספת בפער הריביות בין ישראל וארה"ב - תיאלץ כנראה את בנק ישראל להעלות את הריבית בהמשך השנה.

תגובות לכתבה(37):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    כלכלן 04/09/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    והאינפלציה תעלה עוד התחמושת במחסנית עודת להיגמר לו עוד כמה כדורים והמטרה תיפול
  • 12.
    אני 04/09/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    והשיטות בהן משתמשים בכדי להראות אינפלציה נמוכה הן הזויות. לכן אומרים 3-5 אחוז ואנחנו רואים עליה בהוצאות של 20%
  • 11.
    יוני 03/09/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
    הוא גם ככה לא ממשיך והוא לא מחשבן מה יגידו עליו הליצנים במממשלה. הוא חייב להעלות
  • 10.
    כלכלן 03/09/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    מחר הריבית תעלה בוודאות - איך יודע ? יש לנו נגיד כלומניק חקיין שמעתיק הכל מהאמריקאים גם כשאין צורך אמיתי בהעלאת הריבית בישראל (פערי אינפלציה בין ישראל לארה"ה - מה שמותיר ריבית ריאלית די דומה גם בלי העלאה) - וגם כאשר חכול למכור דולרים ובכך למתן אינפלציה , להוריד יתרות מט"ח ולהמנע מכאוס - היי אבל הוא כבר התבטא בדוח בנק ישראל וב CNN - שיהיה בהצלחה לכולנו עד שיעוף הביתה בתום הקדנציה - נכשל כישלון חרוץ
  • 9.
    רואה נולד 03/09/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    המון מילים . מסקנה : יעלה ? יוריד ? או ללא שינוי ?
  • 8.
    רועי 03/09/2023 09:47
    הגב לתגובה זו
    רק ככה נפוצץ את בועת החובות למען עתיד ילדינו מחייבים רק ככה הנדלן יקרוס מחסור הונאת העשור
  • כלכלן 03/09/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
    אבל בלי קשר לכך, אתה אדם די בזוי שמעודד ילדים להיות בטלנים על חשבון ילדים אחרים שכן עבדו ועמלו קשה ורכשו לעצמם דירות באמצעות משכנתא שאתה גם מייחל להם שלא יצליחו להחזיר.
  • 7.
    מומחה גדול 01/09/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    להוריד את הריבית לאפס עגול , ריבית זה עבדות סמויה , לא אינפלציה ולא כלום רגע מה אין מדינה שתנהל את המשאבים , שהבנקים יסתפקו בעמלות מה לא טוב!!! אהה אחר כך לא יהיה מליונים דוונדים לחלק , לא שמתי לב לזה
  • אחי, רמת ההבנה שלך בכלכלה קצת מביכה (ל"ת)
    לא מומחה גדול 04/09/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
  • אני 04/09/2023 11:07
    הגב לתגובה זו
    רוצה בית תשלם עם מה שיש לך. אין ריביות ואין הלוואות.
  • יש לך אפס הבנה בכלכלה. אתה מקשיב לדעות פופוליסיטיות (ל"ת)
    לך תלמד 03/09/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
  • חחח (ל"ת)
    ניביגנךש 03/09/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 01/09/2023 22:52
    הגב לתגובה זו
    אם אין ריבית, ומקבלים כסף בחינם, אפשר להריץ מחירים כלפי מעלה, בלי סוף, ובלי מעצור. כי אם הריבית היא אפס, כולם יקחו עוד ועוד ועוד הלוואות, כל הזמן.
  • 6.
    לילי 01/09/2023 18:25
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית תרסן את עליית הדולר שגורם לאינפלציה ותרסן ביקושים . נכון שיהיו צעקות לפטר את הנגיד . הנגיד כבר פוטר כך שזה לא שיקול .
  • כלכלן 03/09/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    זה מה שמוכרים לציבור - העלאת ריבית תגרום לירידה בכמות רוכשי דירות ומשקיעים - אם כל אותם חסרי דיור לא יבואו לגור אצלך בבית , הם ישכרו דירה - דמי השכירות יעלו כי ההוצאה למשקיע תעלה , התשואה האלטרנטיבית תעלה , וגם הביקוש יעלה - מה שיוביל בהכרח להעלאת שכר הדירה - רבע מהמדד זה דיור ( מחירי שכירויות ליתר דיוק) - אזהאינפלציה תעלה , השכר במשך יעלה כי ידרשו תוספות שכר - זנה מעגל שוטים שמנסים למכור לך - הנגיד נכשל ובמקום למכור דולרים מוכר את המדינה - שיהיה לכולנו בהצלחה
  • 5.
    בנק ישראל יושב על ערמה של מט"ח! למה לא משחרר??? (ל"ת)
    ישראל 31/08/2023 19:40
    הגב לתגובה זו
  • רוני 03/09/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    כשיגיע אירוע חיצוני קשה...והוא יגיע זה עניין של זמןן ..מלחמה קשה ואני לא מדבר על מבצע קיקיוני בעזה...יש פה הרבה אי ודאות והתקופה הקרובה תהיה בעייתית מאוד והוא צריך להיות מוכן ולא לבזבז תחמושת בדולר 3.8-4... כשיתחיל הבלאגן הדולר יעוף ואז הוא ישחרר ..לא אומר שזה יעזור אבל לשם הוא מכוון לדעתי
  • משה ראשל"צ 04/09/2023 07:56
    הזמן משדר שחור שאין כלום
  • יוריד את המחיר. (ל"ת)
    ג'וני 01/09/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
  • א זה לא יעזור ב שמור למקרה חירום (ל"ת)
    לילי 01/09/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
  • כי הוא לא מקצועי (ל"ת)
    אתה צודק 31/08/2023 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אולגה 31/08/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית הארורה סוחטת את נתניהו המושחת, בוזזת את הקופה הציבורית, מסרבת להתחייב ללימודי ליבה ושירות צבאי.
  • שלום 01/09/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    ושימשיכו להעלות את הריבית אנשים פה קורסים ואתה להמשיך להמשיך קל לומר כשלא לקחת משכנתא שחונקת
  • דורי 01/09/2023 21:45
    תחזיר את הקרן אל שתשלם ריבית למה לשלם את הלחם של הילדים שלך ריביות
  • המגיב 01/09/2023 20:12
    מי שלוקח משכנתא ל 30 שנה, אבל מסתכל אחורה רק 10 שנים, ולא מסתכל על ההיסטוריה בכללותה, הבעייה היא שלו. הריבית בשנת 2000 היתה 12 אחוז. כן, כן - 12 אחוזים. לא 4 אחוז. אם לתושבים בישראל היתה אחריות אישית, ומשמעת עצמית, והיו מבינים שהריבית תעלה, ותעלה לרמה נורמאלית של בערך 5 אחוזים, היינו היום במקום אחר. (מחירי הדירות לא היו מגיעים לרמות האלו מלכתחילה)
  • 1929 כאן !!! (ל"ת)
    דן 31/08/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דבורי 31/08/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    הוא לא יעלה את הריבית כי זה ידפוק את הבנקים למשכנתאות שהציבור לא יוכל לעמוד יותר בתשלומים וזו הסיבה האמיתית
  • לאוניד מלניקוב 31/08/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
    בעיקר מה שכתבת זו שטות מוחלטת
  • אזרח 01/09/2023 20:32
    אחוז הכשל בהחזר הלוואות עלה, כצפוי.. יש גם יותר עסקים שפושטים רגל, עזוב משכנתאות. עסק שפושט רגל משחרר עובדים לאבטלה, והבנק מפסיד כסף )או למעשה מרוויח פחות, כי יש יותר פושטי רגל, כך שלהעלות עוד ריבית שיצמם נטילת הלוואות ויגדיל סיכוי לפשיטות רגל, לאו דווקא יגדיל רווחים לבנקים). יש דרישה למרווח בטחון גדול יותר על הלוואות.
  • 2.
    המגיב 31/08/2023 17:50
    הגב לתגובה זו
    כאשר ביולי הפד העלו ריבית, מה שפתח פערי ריבית של אחוז שלם לטובת הדולר לעומת השקל. וכאשר הדולר עולה עולה ? נראה לי לא סביר בעליל שהריבית בישראל תשאר כמו שהיא.
  • הדולר יתחיל לרדת בקרוב (ל"ת)
    גור לך 31/08/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 01/09/2023 20:13
    מכוון שאני לא רואה את זה כך - אודה אם תוכל להסביר מה הסיבות שיובילו לירידה של הדולאר ? (ובנימה היתולית - האם גם הוא יברח מהארץ בגלל השינויים במערכת המשפט ? - יורד = עוזב את הארץ)
  • 1.
    עוד לא הבנת האינפלציה תרד חזק לציבור אין כח קניה ה 31/08/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הבנת האינפלציה תרד חזק לציבור אין כח קניה הריבית סיימה את דרכה עוד חודש תבין
  • אין כוח קניה ?? חגיגת קניית רכבים חשמליים !!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 31/08/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
  • חגיגה של הלוואות התכוונת (ל"ת)
    תומר 04/09/2023 12:49
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי