ידיעות אחרונות
צילום: אייס

בידיעות אחרונות מציעים: או פיטורין או פרישה מרצון; בוועד מתנגדים

בהנהלה מאיימים כי ההצעה תהיה תקפה רק עד אוקטובר וכי לאחר מכן תוכנית הפיטורין של 115 העובדים בקבוצה תמשיך כמתוכנן.  בוועד דוחים את התוכנית ומתנגדים. "למרות השיפור הקל, התוכנית לא מספקת"
 

נחמן שפירא | (8)

לאחר החרפת מאבק העובדים בהנהלה בקבוצת ידיעות אחרונות, בעקבות הכוונה לצמצם משמעותית את מספר העובדים ולפטר 115 עובדים בקבוצה, על רקע איחוד המערכות והמצב הכלכלי הקשה של ידיעות אחרונות, פנתה ההנהלה לעובדים והודיעה על התחלת תוכנית פרישה מרצון. ההצעה הגיעה לאחר ישיבה עם וועד העובדים בה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות. בוועד עובדי הקבוצה מתנגדים לתוכנית וטוענים כי התנאים אינם מספקים.

כזכור לפני שבועיים וחצי לאחר ההודעה על הפיטורים הצפויים בקבוצת ידיעות אחרונות 150 עיתונאים ועיתונאיות מידיעות אחרונות, וינט, כלכליסט ולאשה השתתפו באסיפת חירום בבית ידיעות בראשון לציון.

 

אסיפת חירום נערכה ביוזמת ארגון העיתונאים והעיתונאיות וועד עיתונאי ידיעות אחרונות, כלכליסט, לאשה ו-YNET והייתה בסימן: "נוני, אל תפגע במשפחות של ידיעות".

הודעת ההנהלה לעובדים הגיעה לידי ביזפורטל, ובה כותבת הנהלת הקבוצה לעובדים כי "לאחר דיאלוג ממושך עם נציגות העובדים, החלה ההנהלה ביישומה של תכנית איחוד המערכות (ידיעות ו-ynet), כפי שזו הוצגה לנציגות העובדים במהלך מספר פגישות היוועצות. בעקבות הצמצום הנגזר מאיחוד המערכות, הוצג לנציגות מתווה פרישה מרצון המיועד לעיתונאי מערכת ידיעות אחרונות ומערכת ynet".

בהנהלה כותבים כי "בהתאם למתווה, החל מהיום יפתח חלון הזדמנויות לפרישה מרצון, במסגרתו באפשרותכם להגיש בקשה לפרוש מרצון בתנאים מיטיבים, מעבר לקבוע בחוק".

בהנהלה גם קוצבים את הזמן בו הם יאפשרו לעובדים לפרוש במסגרת התוכנית ולא להיות מפוטרים. "תכנית הפרישה מרצון תעמוד בתוקפה עד ליום 8.10.2023". 

 או פרישה או פיטורין

בהנהלה טוענים בפנייתם לעובדים כי לאחר תום האופציה להיכנס לתוכנית הפרישה הם ימשיכו בתוכנית הפיטורין וצמצום המערכות בקבוצה וכי אז יהיה כבר מאוחר מדי בשביל לקבל את התנאים המוצעים לעובדים שיסכימו לפרוש. "אנו מבקשים להביא לידיעתכם, כי בתום חלון הפרישה מרצון, בכוונת ההנהלה לפעול לשם מימוש תכנית האיחוד וביצוע הצמצומים הנגזרים ממנה. יודגש, כי מועמדים לפיטורים שלא יבקשו להיכלל בתוכנית הפרישה, לא יוכלו לקבל את תנאיה לאחר סגירת חלון ההזדמנויות לפרישה מרצון".

קיראו עוד ב"בארץ"

בהנהלה קוראים לעובדים לקיים פגישה עימם בכדי לשמוע פרטים על התנאים. "עיתונאים המעוניינים במידע נוסף, מוזמנים לתאם פגישה אישית עם אנשי הקשר הרלוונטיים באגף משאבי אנוש".

בהנהלה מדגישים גם כי כל הסכם שייערך עם אחד העובדים על תנאי פרישה יחייב את אישור ההנהלה. כאשר עיתונאי אשר פרישתו תאושר, יהיה זכאי לקבלת מענק וזאת בכפוף לחתימה על כתב ויתור.  

 ארגון העיתונאים וועד עובדי ידיעות אחרונות

כנס עובדי ידיעות אחרונות לפני שבועיים. צילום ארגון העיתונאים וועד עובדי ידיעות אחרונות

 

וועד העובדים מתנגד

בוועדי עיתונאי ידיעות אחרונות, כלכליסט, לאשה ו-Ynet, דוחים את תוכנית הפרישה של ההנהלה וטוענים כי הם מתנגדים לכך . לדבריהם ההצעה לא מספקת.

בהודעה ששלחו לעובדים כתבו בוועד כי "בהמשך להודעת ההנהלה על פתיחת תוכנית פרישה מרצון, חשוב להדגיש: ראשית, אנו מתנגדים עקרונית לכל מהלך חד-צדדי. שנית - אף שהתוכנית המוצעת כוללת שיפור קל לעומת ההצעה הראשונית, לדעתנו היא לא מספקת.

בוועד העובדים לא תוקפים את העובדים שיסכימו להצעת ההנהלה וטוענים כי "עם זאת, מי שיבחרו להיענות עכשיו להצעת ההנהלה לא צפויים להיפגע: אנחנו מתכוונים להמשיך להיאבק על שיפור תנאי הפרישה והפיטורין, ואם אלה אכן ישופרו, נעמוד על כך שגם הפורשים עכשיו יזכו להשלמת המענק על-פי ההסדר שייקבע". 

בוועד הסבירו כי הם פועלים לצמצום משמעותי במספר המפוטרים, ולהסדרת תנאי תעסוקה הולמים לעובדים הנותרים בידיעות אחרונות וב-Ynet.

כזכור לפני שבועיים וחצי לאחר ההודעה על הפיטורים הצפויים בקבוצת ידיעות אחרונות 150 עיתונאים ועיתונאיות מידיעות אחרונות, וינט, כלכליסט ולאשה השתתפו באסיפת חירום בבית ידיעות בראשון לציון. במהלך האסיפה הוצגו לעובדים תוכניות ההנהלה לאיחוד מערכות ופיטורים. העובדים הצביעו בעד הכרזה על סכסוך עבודה בקבוצת ידיעות. בעקבות כך, הודיע ארגון העיתונאים והעיתונאיות להנהלת קבוצת ידיעות כי הוכרז סכסוך עבודה בידיעות אחרונות וב-Ynet.

 

זעזוע אחר זעזוע

 

בית ידיעות אחרונות בראשון לציון צילום אייס

 בית ידיעות אחרונות בראשון לציון צילום אייס

כזכור לפני חודש, לאחר תקופה ארוכה של שמועות על גל פיטורים גדול שהולך להתרחש בקבוצה ולאחר איחוד המערכות והחלפת העורך הודיעה ההנהלה כי הם מתכוונים לפטר כרבע מעיתונאי הקבוצה. 

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הזוייים 31/08/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    או שזורקים אותך , או שאומרים לך לזרוק את עמצך - רק אני לא רואה ההבדל ? או שנדמה לי
  • 6.
    כלכלן 31/08/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שאתם עובדים בארגון שמוטה בדיווחים שלו לצד אחד , מדיר הצד האחר - בסוף התפוצה יורדת , ההכנסות קטנות ומגיעים פיטורים וצמצומים - הצעה - שימרו על עיתונאות חופשית - לקח לבאות
  • המגיב 31/08/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
    עיתונות חופשית זה משהו אחר.
  • 5.
    סמי 31/08/2023 11:49
    הגב לתגובה זו
    יש בקבוצת ידיעות עיתונאים בעלי ידע וניסיון חלקם מבוגרים. כיוון ששוק העיתונות במשבר המבוגרים יתקשו למצוא עבודה בשכר סביר. על כך יש להצטער כיוון שמדובר בעובדים עם משפחות.
  • 4.
    אבנר 31/08/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    העיתונאי שמאל ממשיכים לעבוד שם ולהתחנן לעבודת פייק
  • 3.
    חצי שנה הבעירו אנרכיה במדינה - עכשיו כולם לפח, וחסל (ל"ת)
    לפח, ומיד 31/08/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עיתון שיקרי מגמתי ומוטה עדיף שיסגר לחלוטין (ל"ת)
    שלמה 31/08/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתי ק. 31/08/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שמאפיונר התקשורת נוני מוזס יסתלק מניסיונות ההשפעה על חיינו. הכוח הרב שריכז בידיו בצורת שליטה על אמצעי תקשורת רבים, עלה לו לראש במקום שיתרוקן בשירותים...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).