שיעור תעסוקת החרדים עלה ב-3.4% - איזו קבוצת גיל עובדת הכי הרבה?
תעסוקת החרדים במחצית הראשונה של 2023 עלתה בכ-3.4%, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד העבודה.
במשבר הקורונה שיעור התעסוקה נפגע אך במחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו ב-2019. מאז שיעור התעסוקה המשיך לעלות, ובמחצית הראשונה של 2023 שיעור התעסוקה היה גבוה ב-2.5% משיעורו ב-2022 וב-3.5% משיעורו ב-2019, טרום הקורונה. חשוב להדגיש כי נתונים חצי שנתיים יכולים להיות תנודתיים, אך ייתכן והגידול מצביע על נקודת מפנה והתחלת מגמה של עלייה בתעסוקה בקרב הגברים, לראשונה זה כמעט עשור.
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
העלייה בשיעור התעסוקה לוותה בגידול בשיעור המועסקים חלקית, שעמד על 40% במחצית הראשונה של 2023 לעומת 37% ב-2022. כלומר נראה שמי שנכנסו לתעסוקה נכנסו במשרות חלקיות, ובמקביל לא חל גידול יחסי בשיעורי המשרה של מי שכבר היו בשוק העבודה באופן שיפצה על כך. שיעור הגברים החרדים המועסקים חלקית דומה לשיעור בקרב נשים ערביות (41%), נמוך משיעור הנשים החרדיות שמועסקות חלקית (51%) וגבוה משמעותית מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים - 16%. השיעור הגבוה של הגברים המועסקים חלקית יכול לשקף העדפה לשמירה על איזון בין עבודה למחויבויות דתיות.
העלייה בשיעור התעסוקה לא שינתה את תמהיל המועסקים החרדים בין המגזר הפרטי והציבורי. כך, שיעור הגברים החרדים שעובדים בענף הציבורי עמד על 25.6% במחצית הראשונה של 2023, לעומת 25.4% ב-2022 ו-27.8% ב-2021. כלומר חרדים נקלטו לעבודה במגזר הפרטי באותו אופן כמו המגזר הציבורי.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור תעסוקה לפי גיל, גברים חרדים
שיעור התעסוקה לא השתנה באופן אחיד בקבוצות הגיל השונות: ביחס ל-2022, שיעור התעסוקה במחצית הראשונה של 2023 עלה בקרב הצעירים ביותר (25-34) ב-3.4%, והגידול המשמעותי ביותר היה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת – 55-66 – גידול של 10%. בקבוצות האמצע שהם גילי העבודה העיקריים, שיעור התעסוקה כמעט ולא עלה או אף ירד. עם זאת חשוב לציין שביחס לשנת 2019, טרום הקורונה, שיעור התעסוקה בגילי 35-44 עלה משמעותית, ואילו שיעור התעסוקה בגילי 25-34 וגם 45-54 כמעט ולא השתנה.
בסה"כ, ביחס ל-2019, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב-3.4%. פירוק התרומה של קבוצות הגיל השונות לעלייה בתעסוקה מראה כי מעל למחצית מהעלייה נגרמה בגלל הגידול בתעסוקת בני 55-66, ו-1.1% מהגידול נגרם מהגידול בגילי 35-44. העלייה בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר הייתה נמוכה ותרמה 0.2% בלבד מהגידול.
לסיכום, השינויים האחרונים בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים מסמנים נקודת מפנה פוטנציאלית אחרי תקופה ממושכת של קיפאון. עם זאת, העלייה עודנה קטנה, והשונות בעלייה לפי גיל מעלה שאלות על האם מדובר בתחילת במגמה או עלייה חד פעמית.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 4.תביאו נתון של כמה מס הם משלמים בשקלים. (ל"ת)אני 29/08/2023 20:24הגב לתגובה זו
- המגיב 30/08/2023 19:10הגב לתגובה זו(אפס) כמה מס משלמים כל המוכרים החנויות הבגדים/סופר/צרכי משרד ? (אפס) כמה מס משלמים המלצרים ? (אפס) כי כל אלו לא מגיעים לשכר מינימאלי לצורך תשלום מס.
- 3.יותם 29/08/2023 19:20הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- בן 30/08/2023 08:31הגב לתגובה זואתה מוזמן להצטרף לחברה שירדו לברלין
- 2.סבבה 29/08/2023 17:17הגב לתגובה זואם יש יותר משגיחי כשרות או רבנים על הנייר תיהיה עלייה בעבודה אצל חרדים אבל אלו מקצועות שחוץ מהם אף אחד לא צריך בטח שלא הציבור החילוני והם עובדי מדינה ככה שהציבור החילוני משלם להם את המשכורת.
- 1.בני 29/08/2023 16:18הגב לתגובה זואלו נתונים חסרי משמעות כל עוד לא מנתחים את הענף שבו הייתה עלייה בתעסוקה. אם למשל הייתה עלייה בענף שתורם למשק - אחלה, אבל אם מדובר על הוספת כמה אלפי תקנים למקצועות כמו משגיחי כשרות וכדומה שניתנו למקורבים פוליטיים - אז לא רק שלא הרווחנו מהעלייה הזו, אלא אפילו הפסדנו כי זה על חשבון הציבור וללא תרומה למשק. כמו כן היה אפשר לבדוק מה הייתה אמורה להיות העלייה בתעסוקה לולא הממשלה הנוכחית הוסיפה עשרות מיליארדים לתקצוב עודף לאנשים שלא עובדים. אם למשל באופן טבעי הייתה יכולה להיות עלייה של 20% בתעסוקה, ובעקבות צעדי הממשלה יש עלייה של 3.4% בלבד - זה לא הישג אלא קטסטרופה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
