חרדים
צילום: ישראל ויסוצקי, Pixabay

שיעור תעסוקת החרדים עלה ב-3.4% - איזו קבוצת גיל עובדת הכי הרבה?

למרות העלייה הטובה, לאור העובדה כי עדיין מדובר בעלייה קטנה קשה לדעת האם מדובר מתחילת מגמה או עלייה חד פעמית
דור עצמון | (6)

תעסוקת החרדים במחצית הראשונה של 2023 עלתה בכ-3.4%, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד העבודה.

במשבר הקורונה שיעור התעסוקה נפגע אך במחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו ב-2019. מאז שיעור התעסוקה המשיך לעלות, ובמחצית הראשונה של 2023 שיעור התעסוקה היה גבוה ב-2.5% משיעורו ב-2022 וב-3.5% משיעורו ב-2019, טרום הקורונה. חשוב להדגיש כי נתונים חצי שנתיים יכולים להיות תנודתיים, אך ייתכן והגידול מצביע על נקודת מפנה והתחלת מגמה של עלייה בתעסוקה בקרב הגברים, לראשונה זה כמעט עשור.

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

העלייה בשיעור התעסוקה לוותה בגידול בשיעור המועסקים חלקית, שעמד על 40% במחצית הראשונה של 2023 לעומת 37% ב-2022. כלומר נראה שמי שנכנסו לתעסוקה נכנסו במשרות חלקיות, ובמקביל לא חל גידול יחסי בשיעורי המשרה של מי שכבר היו בשוק העבודה באופן שיפצה על כך. שיעור הגברים החרדים המועסקים חלקית דומה לשיעור בקרב נשים ערביות (41%), נמוך משיעור הנשים החרדיות שמועסקות חלקית (51%) וגבוה משמעותית מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים - 16%. השיעור הגבוה של הגברים המועסקים חלקית יכול לשקף העדפה לשמירה על איזון בין עבודה למחויבויות דתיות.

העלייה בשיעור התעסוקה לא שינתה את תמהיל המועסקים החרדים בין המגזר הפרטי והציבורי. כך, שיעור הגברים החרדים שעובדים בענף הציבורי עמד על 25.6% במחצית הראשונה של 2023, לעומת 25.4% ב-2022 ו-27.8% ב-2021. כלומר חרדים נקלטו לעבודה במגזר הפרטי באותו אופן כמו המגזר הציבורי.

שיעור תעסוקה לפי גיל, גברים חרדים

שיעור התעסוקה לא השתנה באופן אחיד בקבוצות הגיל השונות: ביחס ל-2022, שיעור התעסוקה במחצית הראשונה של 2023 עלה בקרב הצעירים ביותר (25-34) ב-3.4%, והגידול המשמעותי ביותר היה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת – 55-66 – גידול של 10%. בקבוצות האמצע שהם גילי העבודה העיקריים, שיעור התעסוקה כמעט ולא עלה או אף ירד. עם זאת חשוב לציין שביחס לשנת 2019, טרום הקורונה, שיעור התעסוקה בגילי 35-44 עלה משמעותית, ואילו שיעור התעסוקה בגילי 25-34 וגם 45-54 כמעט ולא השתנה.

בסה"כ, ביחס ל-2019, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב-3.4%. פירוק התרומה של קבוצות הגיל השונות לעלייה בתעסוקה מראה כי מעל למחצית מהעלייה נגרמה בגלל הגידול בתעסוקת בני 55-66, ו-1.1% מהגידול נגרם מהגידול בגילי 35-44. העלייה בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר הייתה נמוכה ותרמה 0.2% בלבד מהגידול.

לסיכום, השינויים האחרונים בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים מסמנים נקודת מפנה פוטנציאלית אחרי תקופה ממושכת של קיפאון. עם זאת, העלייה עודנה קטנה, והשונות בעלייה לפי גיל מעלה שאלות על האם מדובר בתחילת במגמה או עלייה חד פעמית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תביאו נתון של כמה מס הם משלמים בשקלים. (ל"ת)
    אני 29/08/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 30/08/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
    (אפס) כמה מס משלמים כל המוכרים החנויות הבגדים/סופר/צרכי משרד ? (אפס) כמה מס משלמים המלצרים ? (אפס) כי כל אלו לא מגיעים לשכר מינימאלי לצורך תשלום מס.
  • 3.
    יותם 29/08/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
  • בן 30/08/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    אתה מוזמן להצטרף לחברה שירדו לברלין
  • 2.
    סבבה 29/08/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אם יש יותר משגיחי כשרות או רבנים על הנייר תיהיה עלייה בעבודה אצל חרדים אבל אלו מקצועות שחוץ מהם אף אחד לא צריך בטח שלא הציבור החילוני והם עובדי מדינה ככה שהציבור החילוני משלם להם את המשכורת.
  • 1.
    בני 29/08/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    אלו נתונים חסרי משמעות כל עוד לא מנתחים את הענף שבו הייתה עלייה בתעסוקה. אם למשל הייתה עלייה בענף שתורם למשק - אחלה, אבל אם מדובר על הוספת כמה אלפי תקנים למקצועות כמו משגיחי כשרות וכדומה שניתנו למקורבים פוליטיים - אז לא רק שלא הרווחנו מהעלייה הזו, אלא אפילו הפסדנו כי זה על חשבון הציבור וללא תרומה למשק. כמו כן היה אפשר לבדוק מה הייתה אמורה להיות העלייה בתעסוקה לולא הממשלה הנוכחית הוסיפה עשרות מיליארדים לתקצוב עודף לאנשים שלא עובדים. אם למשל באופן טבעי הייתה יכולה להיות עלייה של 20% בתעסוקה, ובעקבות צעדי הממשלה יש עלייה של 3.4% בלבד - זה לא הישג אלא קטסטרופה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.