ירון סילש מנכל ברנד
צילום: יפעת יוגב
ראיון

שיפור בתוצאות ברנד - "אנחנו עובדים קשה. לודן ואנחנו חולקים אותו DNA."

ירון סילש, מנכ"ל ברנד: "מאז הכניסה שלנו באפריל 2021 אנחנו במגמה חיובית, אנחנו מחפשים עסקאות עם חברות שחולקות את אותו חזון וערכים כמו שלנו. אנחנו עוקבים כבר שנתיים אחרי לודן ושמחים שהעסקה הבשילה" 
רוי שיינמן | (2)

חברת ברנד -3.64% עוסקת בתכנון והקמת תשתיות ומערכות חשמל ואנרגיה. הפעילות שלה פרוסה על גבי תחומים שונים כמו הקמת תשתיות אנרגיה וחשמל, עבודה והשקעה בחברות בתחום האנרגיה המתחדשת וגם פרוקיטים של תחבורה כמו הקווים הסגול והירוק של הרכבת הקלה בגוש דן.

ברנד רשמה ברבעון השני של השנה רווח נקי של 4.5 מיליון שקל על הכנסות של 79 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להכנסות של 72.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 9.4% בהכנסות. הרווח התפעולי זינק ב-43.7% ל-8.8 מיליון שקל לעומת 6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

"מאז הכניסה שלנו לחברה ב-2021 והמעבר שלנו מהפסדים לרווחים, אנחנו ממשיכים בקו החיובי והדו"ח האחרון הוא חלק מזה", אמר לנו בראיון ירון סילש, מנכ"ל החברה. "הרווחיות והרווח הגולמי שלנו נשמרים תוך הגדלת המחזורים, וזאת בדגש לסביבה המאתגרת שאנו מצויים בה, כלכלית וגם חברתית. אנחנו מראים צמיחה בהגדלת היקפי הלקוחות שלנו והקמת מפעלי תעשייה נוספים."

"יש לנו 300 עובדים ישירים ומלוכדים שעובדים קשה. המטרה שלנו היא להיות קבוצת תשתיות מובילה בארץ ובחו"ל בתחום תשתיות האנרגיה והתחבורה." החברה משקיעה גם בחברות זרות המשקיעות העוסקות בתחומים דומים, החברה השקיעה למשל בחברה בריטית שמשקיעה באנרגיה מתחדשת: "אנחנו מקווים שהתחום הזה יניב לנו רווחים והכנסות. לא השלמנו את כל הרכישות שלנו, תכננו להביא לידי מימוש את ההשקעות שלנו בבריטניה, פולין ואיטליה ב-2024 אבל עכשיו אנחנו מסתכלים על 2025."

בתחילת החודש ברנד רכשה 20% ממניות לודן והפכה לבעלת השליטה בה, לודן מציעה פתרונות בתחומי ההנדסה, התוכנה, בקרת תהליך, טכנולוגיות סביבה, אנרגיה ועוד: "לודן ואנחנו חולקים אותם ערכים ואותה תרבות ארגונית. גם הם כמונו לקחו חלק מהותי בבניהה התעשייה בארץ." סיפר לנו סילש, "לודן זאת אבן דרך מהותית בחזון שלנו להיות מובילים ואנחנו שמחים שהעסקה הבשילה אחרי שנתיים שאנחנו עוקבים אחריה."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני 27/08/2023 03:01
    הגב לתגובה זו
    חברה פגז לודן...תעלה עשרות אחוזים עד סוף השנה לדעתי. לא ממליץ
  • 1.
    דב 25/08/2023 22:16
    הגב לתגובה זו
    חברה אמינה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?