עסקת אוטוטוקס-קוואלקום מעסיקה את הרגולטורים; האם היא בדרך ליפול?
הרגולטור האמריקאי מצטרף למקבילו האירופאי, וצפוי להודיע היום כי בכוונתו לבחון את עסקת מכירת חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית ליצרנית השבבים האמריקאית קוואלקום QUALCOMM INC -1.33% , תמורת 350 מיליון דולר, כך על פי דיווח באתר פוליטיקו (Politico) האמריקאי.
על פי הדיווח, ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית (FTC) צפויה לפתוח היום בבדיקה מעמיקה של העסקה, בשל החשש מפני הפגיעה בתחרותיות בתחום השבבים לרכב. זאת לאחר שבסוף השבוע הודיעה הנציבות האירופית, כי בכוונתה לבחון את הנושא, לאחר ש-15 מדינות באיחוד האירופי, כולל צרפת, אירלנד, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ושוודיה ביקשו זאת ממנה. בחברה סירבו להגיב לדברים, אך גורמים המעורים בפרטים סיפרו לביזפורטל, כי הודעת האיחוד תפסה את החברות לא מוכנות, שכן העסקה במתכונתה הנוכחית מצויה מתחת לסף המחזור אותו הציב הרגולטור האירופי בנוגע לעסקאות מסוג זה, וכן כלל לא פוגעת בתחרותיות בענף.
חשש מפני מעורבות סינית
הדיווחים האחרונים מגיעים לאחר שבשבוע שעבר דיווחה ענקית השבבים אינטל כי החליטה לסגת מעסקת רכישת טאואר, לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר. זאת לאור עיכוב מממושך באישור העסקה מצד הרגולטור הסיני. קשיים רגולטורים מסוג זה, אינם זרים גם לקוואלקום, שנאלצה בשנת 2018 לסגת מעסקת הענק לרכישת חברת השבבים ההולנדית NXP תמורת 44 מיליארד דולר. בדומה לעסקת אינטל-טאוואר, גם במקרה הזה, מי שעמד מאחורי פיצוץ העסקה הוא הרגולטור הסיני. על פי ההערכות, בשני המקרים החברות המעורבות היו קורבנות של המערכה הגיאו-פוליטית, המתנהלת בשנים האחרונות בין סין לארצות הברית, כשהשיקולים שהנחו את הרגולטור הסיני לא בהכרח נבעו מחשש תחרותי.
וכאן נמצא החשש המרכזי בכל הקשור לעסקה בין קוואלקום לאטוטוקס - צעדים אקטיביים מצד הרוגלטור הסיני. מקורבים לחברה הישראלית הביעו עד כה אופטימיות, וטענו כי הרגולטורים האירופאים והאמריקאיים לא צפויים להערים קשיים, ולאשר את העסקה עד סוף שנת 2023. כמו כן, נטען כי שתי החברות רוצות בהשלמת העסקה ופועלות לשם כך, כשברקע החשש המתמיד מפני נטישה של קוואלקום. תמונה דומה ציירו כל הגורמים אליהם פנינו בנושא, ששבו והדגישו שבשלב זה הבדיקות עשויות אך ורק לדחות את מועד השלמת העסקה, אך לא מאיימות על עצם קיומה.
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- גם חברות השבבים על הכוונת: דרישת ייצור מקומי ומכסים על מי שלא יעמוד ביעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, התערבות של הרוגלטור הסיני, כפי שקרה בעסקאות של טאוואר ו-NXP עשויה לשנות את התמונה לחלוטין. ברקע מצויה העובדה שמעל שני שליש מההכנסות של קוואלקום מגיעות מסין, מה שככל הנראה יצריך גם אישור מצד הסינים. מצד אחד, קוואלקום נמצאת ביחסים טובים עם הממשל הסיני, שנמנע עד כה מלהטיל סנקציות על החברה, חרף המתיחות המתמשכת עם האמריקאים בין היתר בכל הקשור לייצור שבבים. מצד שני, הממשל הסיני הוכיח לא פעם שקשה לצפות את צעדיו, ושלעיתים הוא נוהג בניגוד למה שציפו במערב, גם אם הדבר נוגד את ההגיון הכלכלי המערבי. כך למשל, הוא יצא בשנים האחרונות במתקפה חסרת תקדים כנגד חברות הטכנולוגיה במדינה, שהביאה למחיקה של 1.1 טריליון דולר משווין הכולל.
ממה הרגולטור מפחד כל כך?
אוטוקס מייצרת שבבים בטכנולוגיית V2X, המאפשרת למכוניות מסורתיות ואוטונומיות לתקשר עם הסביבה שלהן במטרה למנוע תאונות דרכים, אשר צפויות להשתלב במערך פלטפורמת הרכב המחוברות לענן אותה פיתחה קוואלקום, במידה והעסקה תצא לפועל. עיקר הפעילות של קוואלקום בתחום הייתה עד כה באמצעות הרשת הסלולארית, ואילו אוטוטוקס פעלה לייצר תדר ייעודי במטרה לייצר תקשורת ישירה בין רכבים. על כן, העסקה מעניקה כעת לקוואלקום דריסת רגל בשני התחומים, התקשורת בין הרכבים עצמם ודרך הרשתות הסלולריות.
בהודעת הנציבות האירופאית נכתב, כי "העסקה תשלב שניים מהספקים העיקריים של מוליכים למחצה בתחום ה-V2X ב-EEA (האזור הכלכלי האירופי). טכנולוגיית V2X היא המפתח לשיפור הבטיחות בדרכים, ניהול התנועה והפחתת פליטת פחמן, כמו גם לפריסה של כלי רכב אוטונומיים. לכן חשוב להבטיח שללקוחות כגון יצרני ציוד מקורי או מנהלי תשתית תישמר הגישה לטכנולוגיית V2X במחירים ובתנאים תחרותיים" .
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
מאחורי ההצהרה הזו עומד חשש לא מבוטל מצד הרגולטורים באירופה וארצות הברית מפני השתלטות כמעט מוחלטת של קוואלקום על כל שוק טכנולוגיית התקשורת בין הרכבים (V2X), המוערך נכון לסוף שנת 2022 בכ-2.6 מיליארד דולר, ואשר צפוי לצמוח לשוק של כ-19.5 מיליארד דולר עד שנת 2028. המציאות בה שתיים מהחברות הגדולות בתחום משלבות ידיים יצרה דאגה אצל הרגולטורים אשר מיהרו לפתוח בבדיקה. על פי דיווח באתר Global Competition Review, הבוחן את התחרות בסקטורים שונים, מי שהתריעו על הנושא הן שורה של חברות הפועלות בתחום, שפנו לרגולטורים השונים במטרה שאלו יפתחו בבדיקה, כאשר אחת מהן היא יצרנית השבבים הטאיוואנית MediaTek.
על מנת להתמודד עם החששות לגבי העסקה, קוואלקום הדגישה את התמיכה בעסקה מצד מספר חברות בענף כולל יצרניות הרכב פולקסווגן, ג'נרל מוטורס ורנו, כמו גם יצרנית החלפים קונטיננטל וחברת הרמן של סמסונג (על פניו מתחרות ישירות של אוטוטוקוס). אלא שהודעה זו לא רק שלא הרגיעה את הממונים על התחרות, אלא אף הדליקה אצלן נורות אדומות נוספות. זאת מכיוון שמדובר בשורה של יצרניות רכב שכבר משתפות פעולה עם החברה הישראלית, לצד חברות אשר על פניו היו עשויות להוות תחרות לקוואלקום וכעת מתייצבות לצידה.
עם זאת, אלון עצמון יועץ בכיר לבנק ההשקעות קוקירמן ויו"ר חברת קוגנטה, העוסקת בסימולציות בתחום הרכבים האוטונומיים, סבור דווקא כי "העובדה שלקוחות פוטנציאלים של קוואלקום תומכים בעיסקה, הינה עדות לכך שהעסקה אינה מפריעה להן. מצד אחד, הבעיה העיקרית בטכנולוגיה כמו V2x שיש בה אפקט רשת, היא שהיא דורשת מסה קריטית התחלתית כדי ליצר מומנטום, כך שזהו אינטרס משותף לכל החברות בתחום, שקוואלקום בתור שחקן חזק ייצור מסה קריטית כזו. מצד שני, יש בתחום הזה מספיק שחקנים ומעט חסמי כניסה, כך שהתחזקות של קוואלקום בתחום אינה צפויה להפריע לצמיחתו ואינה צפויה לפגוע מהותית בכוח המיקוח של הלקוחות בתחום".
לבסוף כדאי להזכיר בהקשר הזה, כי ה-FTC ומשרד המשפטים האמריקאי נוקטים בעת האחרונה במדיניות נוקשה בכל הקשור לפיקוח אחר עסקאות מיזוג ורכישה של טכנולוגיות מתפתחות. עם זאת, הסוכנויות הממשלתיות התקשו להתמודד עם הסוגיות הללו בעת שנדרשו להציגן בפני בית המשפט. כך למשל, בחודש שעבר אישר בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו לענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט להתקדם בעסקה לרכשית חברת הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד. זאת על אף טענות ה-FTC, כי העסקה עשויה להעניק למיקרוסופט יתרון לא הוגן בשוק הגיימינג.
עסקה טובה עבור שני הצדדים
אוטוטוקס אשר נוסדה בשנת 2008 מייצרת מוליכים למחצה בטכנולוגיית פאבלס ומפתחת טכנולוגיות לתקשורת V2X (Vehicle-to-everything communication). הטכנולוגיה של החברה נועדה לסייע במניעת תאונות דרכים ושיפור ניידות כלי הרכב. בחברות מקווים, כי העסקה תסייע להם בפיתוח ושכלול טכנולוגיות התקשורת בין רכבים, תוך קיצור זמני הפיתוח וההטמעה של הטכנולוגיה, במטרה לשפר את יעילות תנועתם של הרכבים וסיוע בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך.
העסקה הגיעה לאחר מאבק ממושך בין החברות, כשקוואלקום דחפה שהכל יתנהל באמצעות רשת הסלולר ואילו חברות כמו אוטוטוקס רצו שזה יתנהל דרך התדרים שלהם. לאחר מאבק משפטי ממושך מול הרשויות האמריקאיות, באפריל האחרון הצליחה אוטוטוקס לזכות באופן חלקי בתדר. מה שהביא את קוואלקום לנסות ולרכוש את החברה הישראלית בכדי לחזק את פעילותה בתחום. אוטוטוקס מצדה קיבלה את ההצעה על אף שהייתה נמוכה במעט מהשווי האחרון בו גייסה (במהלך 2021), היות ואילולא העסקה היא הייתה צריכה לפנות לגיוס כספים נוסף, אשר יתבצע בסביבה קשה בהרבה מזו שבה ביצעה את הסבב האחרון שלה.
- 3.איש של פאבלס 23/08/2023 20:24הגב לתגובה זוחברה חזקה מאוד שמביאה בשורה טכנולוגית מרשימה ובעלת צורך אמיתי, מאמין שתצליח עם קואלקום ובלעדיה
- 2.העסקה תצא לפועל (ל"ת)גדעון 23/08/2023 16:38הגב לתגובה זו
- 1.חמור מאוד 23/08/2023 14:53הגב לתגובה זולא מדובר בסינים - זה ניסיון קפלני לחבל בכלכלת ישראל אתם באמת מאמינים שהסינים יכולים לגעת בחברה ישראלית שמוכרים לאמריקאית? לא! מדובר פה בהמשך ישיר של המחאה לסכל כל מכירה של חברה ישראלית וכדי שלא יגיעו מיסים מהרכישות לממשלה הנוכחית.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
