המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
בגדול, אפשר לחלק את ההשקעות לשני סוגים: השקעות בהון פיזי, והשקעות בהון אנושי. השקעות בהון פיזי, נעשות על ידי פירמות. אלו השקעות במבנים, בציוד ובמלאי. אנשים פרטיים אינם "משקיעים" בהון פיזי. לכל היותר, הם מעבירים כספי חיסכון לפירמות, באמצעות רכישה של אג"ח, מניות, וכדומה. הפירמות משתמשות בכסף כדי להשקיע. אם ההשקעה מוצלחת, האנשים שהעבירו את החסכונות שלהם לפירמות מרוויחים את הדיבידנדים.
אבל אנשים פרטיים כן משקיעים בהון אנושי. הון אנושי מוגדר כמכלול התכונות שיש לאדם ושהן שימושיות בתהליך הייצור. ההון האנושי כולל ידע, כישורים, בריאות, השכלה, וכן תכונות כמו יכולת לשתף פעולה, מנהיגות, וכדומה. גם ליופי יש פרמיה, והיא לא קטנה בכלל.
חלק מהתכונות האלו הוא במידה רבה קבוע. אבל את חלקן אפשר לשפר בעזרת השקעה מתאימה. רוב המחקר שנערך על ההשפעה של הון אנושי התמקד בהשפעה של שינויים בהשכלה על שני משתנים עיקריים. חלק גדול מהמחקר ניסה לבדוק כיצד משפיעה השכלה על ההכנסות של בן אדם. השאלה המרכזית במחקר מהסוג הזה היא האם כדאי לאדם להשקיע בצבירת השכלה. החלק האחר מהמחקר ניסה להבין האם להשכלה יש השפעות סביבתיות. כלומר האם העובדה שאנשים צוברים השכלה, משפיעה באופן כלשהו על ההכנסות של אנשים אחרים.
ממחקרים רבים שנערכו, ברור שיש מתאם חיובי וחזק בין השכלה לבין שכר. בשנות ה-1990 וה-2000, התשואה הממוצעת על השכלה על-תיכונית בארה"ב הייתה בערך 10% לשנת לימודים במוסד על-תיכוני. התשואה הזאת מחושבת אחרי שלוקחים בחשבון את ההוצאה (הגדולה) על לימודים במוסד אקדמי בארה"ב, פלוס את העובדה שבזמן הלימודים מוותרים על הכנסות מעבודה. כלומר, המסקנה היא שעבור הסטודנט הממוצע (וגם עבור הסטודנט החציוני), התשואה להשקעה בהשכלה גבוהה יותר מאשר התשואה להשקעה בשוק המניות (שהייתה בתקופה הזאת, בממוצע, כ-7%).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצאים האלו מעלים שתי שאלות מעניינות. השאלה הראשונה היא מה הסיבה שמביאה לכך שהשכלה אקדמית מתואמת עם עלייה בשכר. השערה אחת היא שזה נובע מכך שהסטודנטים לומדים חומר שהוא רלוונטי להמשך חייהם, או לחילופין, שהם לומדים כישורי למידה שהם חשובים להמשך החיים. השערה שנייה היא שהאוניברסיטה היא בעצם רק עוד מבחן אחד בדרך אל החיים. כלומר, הסיבה שיש אוניברסיטאות היא שמעסיקים רוצים לבחור את העובדים שהכי מתאימים להם. מכיוון שאין למעסיקים דרך לדעת לאילו עובדים יש את הכישורים הטובים ביותר, הם מסתכלים על תעודה מאוניברסיטה כמדד ליכולת של המועמד להתמודד עם קשיים. לפי ההשערה השנייה, באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו; האוניברסיטה היא פשוט מבחן לכישורי הלמידה, החריצות, וההתמדה של סטודנטים.
ייתכן כמובן שהאמת נמצאת אי שם באמצע בין שתי התיאוריות האלו. אבל כנראה שהתשובה יותר קרובה להשערה השנייה מאשר לראשונה.
השאלה השנייה היא איך זה יכול להיות שהתשואה להשכלה נשארת כל-כך גבוהה לאורך כל-כך הרבה זמן. אם מסתכלים על ההיסטוריה, רואים שאחרי מלחמת העולם השנייה התשואה להשכלה לא הייתה כל-כך גדולה. בהתאם, גם שיעור ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה היה די נמוך. במהלך שנות ה-1970, ועוד יותר מכך, במהלך שנות ה-1980 חלה עלייה גדולה בתשואה להשכלה. במקביל, חל גם גידול גדול בביקוש להשכלה גבוהה. הגידול בתשואה להשכלה גבוהה נמשך גם בשנות ה-1990, ונשאר באותה רמה (אולי גם המשיך קצת לגדול) במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.
קשה להסביר איך התשואה להשכלה יכולה להישאר כל-כך גבוהה למרות הגידול הגדול במספר האנשים המשכילים. הרי אם ההיצע של בעלי ההשכלה גדל, לכאורה, השכר שהם מקבלים אמור להתחיל לרדת. הטענה היא שזה קורה בגלל ההשפעות החיצוניות של השכלה גבוהה. ככל שיש יותר בעלי השכלה גבוהה, יש להם יותר עם מי לעבוד. בנוסף, מבין בעלי ההשכלה הגבוהה יש אחוז מסוים שמצליח לייצר טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיות החדשות זמינות רק למי שיש לו את הידע המתאים כדי להשתמש בהם. כך נוצר "מנוע שמניע את עצמו" ויוצר עוד ביקוש ועוד תשואה להשכלה גבוהה. מהסיבה הזאת, התשואה להשכלה גבוהה הוא גבוה בסביבה שבה יש עוד הרבה בעלי השכלה גבוהה, והרבה יותר נמוך בסביבה שענייה בהשכלה.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
ההסבר הזה נשמע טוב. אבל אני תמיד חושב שההשראה אליו היא הסיפור על ארתור ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה שמוצא את עצמו בכוכב שמאוכלס על ידי אנשים שחיים בעידן האבן. כל ההשכלה שלו היא חסרת שימוש שם, אבל הוא הופך לאדם חשוב, כי הוא יודע ללמד אותם להכין כריכים. גם אם הטענה הזאת נכונה, צריך לזכור שלא ברור האם המעגל הזה של השכלה-גידול בהשכלה-גידול בתשואה יכול להמשיך לנצח. בנוסף, ברור גם שאפילו אם בממוצע (ובחציון) השכלה גבוהה היא רווחית, יש גם לא מעט אנשים שמרוויחים פחות מהחציון והרבה יותר אנשים שמרוויחים פחות מהממוצע.
אביחי שניר,
- 19.גדעון 29/08/2023 17:14הגב לתגובה זווזה דבר חשוב הדוחף אותך קדימה בכל תחומי החיים. נוסיף את הביטחון העצמי שתואר מספק, ונבין את גודל המקפצה.
- 18.אזרח 24/08/2023 08:33הגב לתגובה זוהמוח. בישראל אין אין אין חושב חשעבה אקדמאי כל סטודנט יודע שאם הוא לא מדיע דעות לצד הנכון הוא ינודה יוחרם ויפגעו לו הציונים בדיוק כמו שסטודנט בסוריה או צפון קוריאה לא יביע התנגדות למשטר
- 17.בב 23/08/2023 10:16הגב לתגובה זוישנן חברות מובילות, שמעדיפות הכשרה מקצועית פנימית על פני תואר. מעבר לזה, יד היום מגוון אפשרויות להכשרה מקצועית ממוקדת שעדיפה על לימודים לא מעשיים לתואר.
- 16.נחמד. אהבתי. (ל"ת)אני 22/08/2023 22:29הגב לתגובה זו
- 15.אורי 22/08/2023 20:50הגב לתגובה זואין מתאם בין השכלה להכנסה. המתאם הוא בין תואר להכנסה. יש מחקר שהוכיח את זה.
- 14.תואר וכשרון 22/08/2023 13:52הגב לתגובה זוהרבה אוניברסיטאות הן מקור להעסקת מקורבים.נפוטיזם גלוי תל אביב כמשל
- 13.זליג 22/08/2023 13:52הגב לתגובה זוהבטלנים (לא כולל טייסים וצוללים) מגרבצים 27 שנים, מקבלים רנטה/דיבידנדים 40 שנה.
- 12.שלומי 22/08/2023 12:48הגב לתגובה זוחבל על האמירות השגויות שעלולות לטעת רושם מוטעה. חבל שזאת הרגשתך לגבי האקדמיה. כנראה בחרת נתיב רדוד וביזבזת שנים טובות בלי להתקדם ולהבין יותר. חבל שאת הלקח האישי שאינו מייצג דעתם של רבים וטובים אתה מנסה לשרבט לכתבה.
- 11.יוני 22/08/2023 12:22הגב לתגובה זונושא לא מעניין
- 10.לרון 22/08/2023 11:42הגב לתגובה זואתה כותב יפה וגבוה אך לאנשים הנמצאים בנמוך,לא חבל על הזמן??!!
- 9.קוקו 22/08/2023 10:55הגב לתגובה זוהאנשים מסביבך יהיו תוך כמה שנים אנשי מפתח בארגונים ויכניסו אותך. המרצים שלך הם כנראה אוטוריטה בתחומם, והתעשיה עולה אליהם לרגל, ומילה טובה שלהם תפתח דלתות. ואם אתה יזם - היכרות באקדמיה היא דרך טובה לבחור שותפים.
- 8.דרומי 22/08/2023 10:27הגב לתגובה זוהשכלה מקדמת את הלומד , התשואה היא שאתה לא תעבוד בשכר מינימום , נכון יש הפסד ראשוני על אי השתכרות , לדוגמא מהנדס , 5500*4*12=264000 ₪, הפסד , אחרי עשור את מרוויח יותר לפחות פי 3 ,
- 7.sylvester stallone 22/08/2023 10:17הגב לתגובה זוThe whole point of a college degree is to show a potential employer that you showed up someplace four years in a row, completed a series of tasks reasonably well, and on time.
- 6.אחד המקרים שהעבר לא מעיד על ההווה (ל"ת)היום זה לא ככה 22/08/2023 10:10הגב לתגובה זו
- 5.אזרח 22/08/2023 10:03הגב לתגובה זוכל בעל עסק עצמאי יודע שנפוטיזם זה הדרך לשמור על הכסף גם אם אין כישורים מתאימים
- 4.משה ראשל"צ 22/08/2023 10:02הגב לתגובה זולהבדיל מאובף קורסים אקראיים
- 3.ליאור 22/08/2023 09:59הגב לתגובה זועל מנת לקבל תשואה מההשכלה הגבוהה צריך לעבוד וקשה…. בשוק המניות רק שמים את הכסף. לכאורה אם כן ההשקעה בשוק המניות עדיפה כי הפער בינה לבין ההשכלה הגבוהה לא גדול יחסית, ובמקרה של שוק המניות לא עובדים בכלל, כמובן שזה עניין של העדפה אבל לדעתי הקונצנזוס יעדיף את שוק המניות בהנחה שזו המשמעות היחידה להשכלה הגבוהה
- 2.חחח 22/08/2023 09:56הגב לתגובה זומלמדים עובדלוגיה))) לא מלמדים להיות יזמים מלמדים להיות שכירים במקרה הטוב טובים עם תעודה))) ישנם סרטים טובים מאוד שמדברים על זה!
- אוניברסיטה זה לימוד כלים מעבר לכך יש את היכולת האישית (ל"ת)משה ראשל"צ 22/08/2023 10:03הגב לתגובה זו
- 1.אנשים עם תואר מרוויחים,7000/6000 מדינה אוכלת יושביה... (ל"ת)Zubi 22/08/2023 09:45הגב לתגובה זו
- כלכלן 22/08/2023 11:19הגב לתגובה זווסתם עושים בשביל ה"נשמה". שזה נהדר - אבל זה מותרות.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
