המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
בגדול, אפשר לחלק את ההשקעות לשני סוגים: השקעות בהון פיזי, והשקעות בהון אנושי. השקעות בהון פיזי, נעשות על ידי פירמות. אלו השקעות במבנים, בציוד ובמלאי. אנשים פרטיים אינם "משקיעים" בהון פיזי. לכל היותר, הם מעבירים כספי חיסכון לפירמות, באמצעות רכישה של אג"ח, מניות, וכדומה. הפירמות משתמשות בכסף כדי להשקיע. אם ההשקעה מוצלחת, האנשים שהעבירו את החסכונות שלהם לפירמות מרוויחים את הדיבידנדים.
אבל אנשים פרטיים כן משקיעים בהון אנושי. הון אנושי מוגדר כמכלול התכונות שיש לאדם ושהן שימושיות בתהליך הייצור. ההון האנושי כולל ידע, כישורים, בריאות, השכלה, וכן תכונות כמו יכולת לשתף פעולה, מנהיגות, וכדומה. גם ליופי יש פרמיה, והיא לא קטנה בכלל.
חלק מהתכונות האלו הוא במידה רבה קבוע. אבל את חלקן אפשר לשפר בעזרת השקעה מתאימה. רוב המחקר שנערך על ההשפעה של הון אנושי התמקד בהשפעה של שינויים בהשכלה על שני משתנים עיקריים. חלק גדול מהמחקר ניסה לבדוק כיצד משפיעה השכלה על ההכנסות של בן אדם. השאלה המרכזית במחקר מהסוג הזה היא האם כדאי לאדם להשקיע בצבירת השכלה. החלק האחר מהמחקר ניסה להבין האם להשכלה יש השפעות סביבתיות. כלומר האם העובדה שאנשים צוברים השכלה, משפיעה באופן כלשהו על ההכנסות של אנשים אחרים.
ממחקרים רבים שנערכו, ברור שיש מתאם חיובי וחזק בין השכלה לבין שכר. בשנות ה-1990 וה-2000, התשואה הממוצעת על השכלה על-תיכונית בארה"ב הייתה בערך 10% לשנת לימודים במוסד על-תיכוני. התשואה הזאת מחושבת אחרי שלוקחים בחשבון את ההוצאה (הגדולה) על לימודים במוסד אקדמי בארה"ב, פלוס את העובדה שבזמן הלימודים מוותרים על הכנסות מעבודה. כלומר, המסקנה היא שעבור הסטודנט הממוצע (וגם עבור הסטודנט החציוני), התשואה להשקעה בהשכלה גבוהה יותר מאשר התשואה להשקעה בשוק המניות (שהייתה בתקופה הזאת, בממוצע, כ-7%).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצאים האלו מעלים שתי שאלות מעניינות. השאלה הראשונה היא מה הסיבה שמביאה לכך שהשכלה אקדמית מתואמת עם עלייה בשכר. השערה אחת היא שזה נובע מכך שהסטודנטים לומדים חומר שהוא רלוונטי להמשך חייהם, או לחילופין, שהם לומדים כישורי למידה שהם חשובים להמשך החיים. השערה שנייה היא שהאוניברסיטה היא בעצם רק עוד מבחן אחד בדרך אל החיים. כלומר, הסיבה שיש אוניברסיטאות היא שמעסיקים רוצים לבחור את העובדים שהכי מתאימים להם. מכיוון שאין למעסיקים דרך לדעת לאילו עובדים יש את הכישורים הטובים ביותר, הם מסתכלים על תעודה מאוניברסיטה כמדד ליכולת של המועמד להתמודד עם קשיים. לפי ההשערה השנייה, באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו; האוניברסיטה היא פשוט מבחן לכישורי הלמידה, החריצות, וההתמדה של סטודנטים.
ייתכן כמובן שהאמת נמצאת אי שם באמצע בין שתי התיאוריות האלו. אבל כנראה שהתשובה יותר קרובה להשערה השנייה מאשר לראשונה.
השאלה השנייה היא איך זה יכול להיות שהתשואה להשכלה נשארת כל-כך גבוהה לאורך כל-כך הרבה זמן. אם מסתכלים על ההיסטוריה, רואים שאחרי מלחמת העולם השנייה התשואה להשכלה לא הייתה כל-כך גדולה. בהתאם, גם שיעור ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה היה די נמוך. במהלך שנות ה-1970, ועוד יותר מכך, במהלך שנות ה-1980 חלה עלייה גדולה בתשואה להשכלה. במקביל, חל גם גידול גדול בביקוש להשכלה גבוהה. הגידול בתשואה להשכלה גבוהה נמשך גם בשנות ה-1990, ונשאר באותה רמה (אולי גם המשיך קצת לגדול) במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.
קשה להסביר איך התשואה להשכלה יכולה להישאר כל-כך גבוהה למרות הגידול הגדול במספר האנשים המשכילים. הרי אם ההיצע של בעלי ההשכלה גדל, לכאורה, השכר שהם מקבלים אמור להתחיל לרדת. הטענה היא שזה קורה בגלל ההשפעות החיצוניות של השכלה גבוהה. ככל שיש יותר בעלי השכלה גבוהה, יש להם יותר עם מי לעבוד. בנוסף, מבין בעלי ההשכלה הגבוהה יש אחוז מסוים שמצליח לייצר טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיות החדשות זמינות רק למי שיש לו את הידע המתאים כדי להשתמש בהם. כך נוצר "מנוע שמניע את עצמו" ויוצר עוד ביקוש ועוד תשואה להשכלה גבוהה. מהסיבה הזאת, התשואה להשכלה גבוהה הוא גבוה בסביבה שבה יש עוד הרבה בעלי השכלה גבוהה, והרבה יותר נמוך בסביבה שענייה בהשכלה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ההסבר הזה נשמע טוב. אבל אני תמיד חושב שההשראה אליו היא הסיפור על ארתור ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה שמוצא את עצמו בכוכב שמאוכלס על ידי אנשים שחיים בעידן האבן. כל ההשכלה שלו היא חסרת שימוש שם, אבל הוא הופך לאדם חשוב, כי הוא יודע ללמד אותם להכין כריכים. גם אם הטענה הזאת נכונה, צריך לזכור שלא ברור האם המעגל הזה של השכלה-גידול בהשכלה-גידול בתשואה יכול להמשיך לנצח. בנוסף, ברור גם שאפילו אם בממוצע (ובחציון) השכלה גבוהה היא רווחית, יש גם לא מעט אנשים שמרוויחים פחות מהחציון והרבה יותר אנשים שמרוויחים פחות מהממוצע.
אביחי שניר,
- 19.גדעון 29/08/2023 17:14הגב לתגובה זווזה דבר חשוב הדוחף אותך קדימה בכל תחומי החיים. נוסיף את הביטחון העצמי שתואר מספק, ונבין את גודל המקפצה.
- 18.אזרח 24/08/2023 08:33הגב לתגובה זוהמוח. בישראל אין אין אין חושב חשעבה אקדמאי כל סטודנט יודע שאם הוא לא מדיע דעות לצד הנכון הוא ינודה יוחרם ויפגעו לו הציונים בדיוק כמו שסטודנט בסוריה או צפון קוריאה לא יביע התנגדות למשטר
- 17.בב 23/08/2023 10:16הגב לתגובה זוישנן חברות מובילות, שמעדיפות הכשרה מקצועית פנימית על פני תואר. מעבר לזה, יד היום מגוון אפשרויות להכשרה מקצועית ממוקדת שעדיפה על לימודים לא מעשיים לתואר.
- 16.נחמד. אהבתי. (ל"ת)אני 22/08/2023 22:29הגב לתגובה זו
- 15.אורי 22/08/2023 20:50הגב לתגובה זואין מתאם בין השכלה להכנסה. המתאם הוא בין תואר להכנסה. יש מחקר שהוכיח את זה.
- 14.תואר וכשרון 22/08/2023 13:52הגב לתגובה זוהרבה אוניברסיטאות הן מקור להעסקת מקורבים.נפוטיזם גלוי תל אביב כמשל
- 13.זליג 22/08/2023 13:52הגב לתגובה זוהבטלנים (לא כולל טייסים וצוללים) מגרבצים 27 שנים, מקבלים רנטה/דיבידנדים 40 שנה.
- 12.שלומי 22/08/2023 12:48הגב לתגובה זוחבל על האמירות השגויות שעלולות לטעת רושם מוטעה. חבל שזאת הרגשתך לגבי האקדמיה. כנראה בחרת נתיב רדוד וביזבזת שנים טובות בלי להתקדם ולהבין יותר. חבל שאת הלקח האישי שאינו מייצג דעתם של רבים וטובים אתה מנסה לשרבט לכתבה.
- 11.יוני 22/08/2023 12:22הגב לתגובה זונושא לא מעניין
- 10.לרון 22/08/2023 11:42הגב לתגובה זואתה כותב יפה וגבוה אך לאנשים הנמצאים בנמוך,לא חבל על הזמן??!!
- 9.קוקו 22/08/2023 10:55הגב לתגובה זוהאנשים מסביבך יהיו תוך כמה שנים אנשי מפתח בארגונים ויכניסו אותך. המרצים שלך הם כנראה אוטוריטה בתחומם, והתעשיה עולה אליהם לרגל, ומילה טובה שלהם תפתח דלתות. ואם אתה יזם - היכרות באקדמיה היא דרך טובה לבחור שותפים.
- 8.דרומי 22/08/2023 10:27הגב לתגובה זוהשכלה מקדמת את הלומד , התשואה היא שאתה לא תעבוד בשכר מינימום , נכון יש הפסד ראשוני על אי השתכרות , לדוגמא מהנדס , 5500*4*12=264000 ₪, הפסד , אחרי עשור את מרוויח יותר לפחות פי 3 ,
- 7.sylvester stallone 22/08/2023 10:17הגב לתגובה זוThe whole point of a college degree is to show a potential employer that you showed up someplace four years in a row, completed a series of tasks reasonably well, and on time.
- 6.אחד המקרים שהעבר לא מעיד על ההווה (ל"ת)היום זה לא ככה 22/08/2023 10:10הגב לתגובה זו
- 5.אזרח 22/08/2023 10:03הגב לתגובה זוכל בעל עסק עצמאי יודע שנפוטיזם זה הדרך לשמור על הכסף גם אם אין כישורים מתאימים
- 4.משה ראשל"צ 22/08/2023 10:02הגב לתגובה זולהבדיל מאובף קורסים אקראיים
- 3.ליאור 22/08/2023 09:59הגב לתגובה זועל מנת לקבל תשואה מההשכלה הגבוהה צריך לעבוד וקשה…. בשוק המניות רק שמים את הכסף. לכאורה אם כן ההשקעה בשוק המניות עדיפה כי הפער בינה לבין ההשכלה הגבוהה לא גדול יחסית, ובמקרה של שוק המניות לא עובדים בכלל, כמובן שזה עניין של העדפה אבל לדעתי הקונצנזוס יעדיף את שוק המניות בהנחה שזו המשמעות היחידה להשכלה הגבוהה
- 2.חחח 22/08/2023 09:56הגב לתגובה זומלמדים עובדלוגיה))) לא מלמדים להיות יזמים מלמדים להיות שכירים במקרה הטוב טובים עם תעודה))) ישנם סרטים טובים מאוד שמדברים על זה!
- אוניברסיטה זה לימוד כלים מעבר לכך יש את היכולת האישית (ל"ת)משה ראשל"צ 22/08/2023 10:03הגב לתגובה זו
- 1.אנשים עם תואר מרוויחים,7000/6000 מדינה אוכלת יושביה... (ל"ת)Zubi 22/08/2023 09:45הגב לתגובה זו
- כלכלן 22/08/2023 11:19הגב לתגובה זווסתם עושים בשביל ה"נשמה". שזה נהדר - אבל זה מותרות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
המוסד לביטוח לאומי מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
