דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

הכסף של הזרים בישראל אחראי לרבע מההשקעה במשק, ואיפה ממשלות ישראל?

למרות תרומת הזרים, היקף ההשקעות בישראל כאחוז מהתוצר נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. מהם התחומים הבוערים ביותר שבהם ישראל חייבת להשקיע יותר?
ד"ר אביחי שניר | (7)

ביום-יום, כשאנשים מדברים על השקעות, הם בדרך כלל מתכוונים לקנייה של תוכניות חסכון מסוגים שונים, או לרכישה של נכסים פיננסיים, למשל, מניות או אג"ח. אבל כשמדברים על סך ההשקעות שבוצעו בישראל בתקופה מסוימת, הכוונה היא להשקעות בציוד, מבנים ומלאי. מה שאנשים פרטיים מכנים "השקעות" בדרך כלל מכונה בחשבונאות הלאומית "חסכון." ההשקעה היחידה שמשק בית פרטי יכול לבצע היא בנייה של בית חדש. את כל שאר ההשקעות במשק, מבצעות פירמות (חברות).

סוג אחר של השקעה שמתבצעת במשק היא ייצוא. ייצוא הוא השקעה מכיוון שהשקעה היא ויתור על צריכה עכשיו בשביל להגדיל צריכה בעתיד. כאשר תושבי המדינה מייצאים מוצרים לחו"ל הם מוותרים על משאבים שבהם היה ניתן להשתמש בישראל ושולחים אותם לחו"ל. הם עושים את זה כדי שהתמורה תאפשר בעתיד לייבא מחו"ל. מהסיבה הזאת, ייבוא הוא השקעה שלילית – אנחנו מגדילים צריכה עכשיו, במחיר של הקטנת היכולת שלנו לרכוש מוצרי ייבוא מחו"ל בעתיד.

לכן, סך ההשקעה במשק הוא הסכום של ההשקעות המקומיות בישראל ושל עודף הייצוא. תרשים 1 מתאר את השינויים בהשקעה הגולמית בישראל (קו כחול) ובעודף הייצוא (קו אדום מקווקו), במחירים קבועים, בין שנת 2000 ל- 2022. אפשר לראות שההשקעות במשק גדלו בצורה די עקבית מאז 2004. המשברים של 2008 והקורונה אמנם הביאו להאטה בהשקעות, אבל ההשפעה שלהם הייתה זמנית, והיא תוקנה בתוך זמן קצר. עודף הייצוא של ישראל, הוא די יציב מאז שנת 2010, ואפילו במגמת ירידה.

השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל  (מחירי 2015). מקור: למ

השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל  (מחירי 2015). מקור: למ"ס

כאשר מסתכלים בתוך ההשקעות, מקבלים שבנייה למגורים מהווה בין 24% ל- 30% מסך ההשקעות. עוד כ-21% מההשקעות מהווים השקעות בציוד ובכלי תחבורה. היתר זה בנייה שלא למגורים, השקעות בענפי הטכנולוגיה, השקעות בקניין רוחני, ועוד.

בשנים שאחרי הקמת המדינה, לממשלה היה חלק משמעותי בכלל ההשקעות שנעשו בישראל. אבל כיום, החלק של הממשלה בהשקעות הוא קטן יחסית. בשנת 2022 הממשלה השקיעה כ-44 מיליארד שקל במה שהיא הגדירה כתשתיות (מעט פחות מ- 10% מתקציב המדינה). בנוסף, המדינה השקיעה סכומים נוספים שיכולים להיחשב כהשקעה (כמו בניית כיתות לימוד). אבל גם אחרי שלוקחים את הסכומים הללו בחשבון, ההוצאות של הממשלה על השקעות מהוות רק כ-10% מסך ההשקעות הגולמיות במשק.

מקור נוסף להשקעות הוא משקיעים מחו"ל. נהוג להבדיל בין השקעות זרות ישירות (FDI) לבין השקעות תיק/השקעות אחרות. השקעות זרות ישירות הן רק השקעות שבהן משקיע זר רוכש לפחות 10% מהבעלות בחברה. הסיבה שבגללה מבדילים בין השקעות זרות ישירות להשקעות אחרות היא ניסיון לכמת אילו השקעות נכנסות טומנות בחובן גם תרומה להרחבת הפעילות הכלכלית ולקידום הפריון באמצעות השפעה על אופן הניהול, העברת המידע, הגדלת הון יצרני וכדומה. השקעות שבהן משקיעים מחו"ל רוכשים לפחות 10% מהבעלות הן השקעות שבהן המשקיע הזר לוקח לעצמו את זכויות הניהול, והן מהוות התחייבות של המשקיע להישאר לטווח ארוך יחסית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תרשים 2 מראה את כמות ההשקעות הזרות הישירות בישראל כאחוז מהתוצר בין שנת 2000 ל- 2022. ניתן לראות שההשקעות הזרות בישראל היו במגמת עלייה במהלך חלק גדול משנות ה- 2000, אבל בשנים האחרונות הן התייצבו על 5% - 6% אחוזי תוצר. כלומר השקעות ישירות מחו"ל מממנות כרבע מההשקעות בישראל.

השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי

השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי

למרות התרומה של המשקיעים הזרים, ב-20 השנים האחרונות, לפחות, סך ההשקעות בישראל, כאחוז מהתוצר, נמוך יותר מאשר הממוצע של המדינות המפותחות. זה למרות שבענפים התחרותיים של המשק, חברות פרטיות משקיעות יותר מאשר המקבילות שלהן בעולם. המשמעות היא שחלק גדול מהמחסור בהשקעות בישראל מגיע בגלל מחסור בהשקעות ממשלתיות. המחסור הזה בולט בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה, והתקשורת. בתחום התחבורה, מבין מדינות ה- OECD, ישראל מדורגת די קרוב לתחתית בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית וגם באיכות הכבישים, כפי שיודע כל מי שעמד בפקק, ישראל לא מדורגת קרוב לצמרת. בתחום האנרגיה, יש מחסור בהשקעות שלוקחות בחשבון יעדים של איכות סביבה. בתחום התקשורת, ישראל עדיין מפגרת ביחס למדינות המפותחות בפרישה של סיבים אופטיים, וזה חסרון גדול עבור מדינה שמעוניינת להיות אומת הסטרט-אפ.

 

אלו ההשקעות שנכון להיום הן הנדרשות ביותר במשק, ביחד עם השקעות בהשכלה, כדי לוודא שהעובדים יוכלו לנצל את השיפור בתשתיות. אבל לביצוע של השקעות כאלו, נדרש שהממשלה תציב את ההשקעות בתשתית בראש סדרי העדיפויות.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סטטיסטיקאית 16/08/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
    אם ההשקעה טובה יש בארץ מספיק כסף להשקיע, ואם היא לא טובה אז היא לא צריכה להתקיים. יש בארץ הרבה כסף שרודף אחרי השקעות - יותר מדי להשקעות שיש בארץ עד כדי כך שאנחנו שולחים את קרנות הפנסיה לחפש השקעות בחו"ל. ולגבי עידודים והשקעות של המדינה, יש רק סוג אחד של פרוייקטים שבהם למדינה יש יתרון: חינוך, בריאות, תשתית, השקעות במחקר בסיסי, כל הדברים שלא יתקיימו אם המדינה לא תיקח את הסיכון ותשקיע. כל השאר זה בזבוז תקציבים על שחיתות.
  • 5.
    רוברט 15/08/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    גם כשהמחזורים נמוכים, הכל עניין של טיימינג ואם אתם יודעים לתפוס את זה - תצליחו. אני בשביל זה עובד עם AI מכונה שעושה חישובים והכל ואני רק לוחץ על כפתור. משלם אלף בחודש ומרוויח 5-6 ביום.. לא יודע למה זה כזה זול האמת.. https://bestoptionsimulator.com/
  • 4.
    הממשלה חייבת להשקיע בבניית מערכת משפט עצמאי וחופשית (ל"ת)
    SIV 15/08/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בישראל הממשלה יודעת רק לגנוב מהאזרחים (ל"ת)
    יואל 15/08/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאות אלפי פרזיטים 15/08/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    3 עבודות ומשרתים כל שנה 45 ימי מילואים .
  • 1.
    כ.ד 15/08/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    ראו התנתקות ראו אוסלו ראו תחזיות כלכליות
  • רק סמוטריץ. (ל"ת)
    ירושלמית 16/08/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).