ביום-יום, כשאנשים מדברים על השקעות, הם בדרך כלל מתכוונים לקנייה של תוכניות חסכון מסוגים שונים, או לרכישה של נכסים פיננסיים, למשל, מניות או אג"ח. אבל כשמדברים על סך ההשקעות שבוצעו בישראל בתקופה מסוימת, הכוונה היא להשקעות בציוד, מבנים ומלאי. מה שאנשים פרטיים מכנים "השקעות" בדרך כלל מכונה בחשבונאות הלאומית "חסכון." ההשקעה היחידה שמשק בית פרטי יכול לבצע היא בנייה של בית חדש. את כל שאר ההשקעות במשק, מבצעות פירמות (חברות).

סוג אחר של השקעה שמתבצעת במשק היא ייצוא. ייצוא הוא השקעה מכיוון שהשקעה היא ויתור על צריכה עכשיו בשביל להגדיל צריכה בעתיד. כאשר תושבי המדינה מייצאים מוצרים לחו"ל הם מוותרים על משאבים שבהם היה ניתן להשתמש בישראל ושולחים אותם לחו"ל. הם עושים את זה כדי שהתמורה תאפשר בעתיד לייבא מחו"ל. מהסיבה הזאת, ייבוא הוא השקעה שלילית – אנחנו מגדילים צריכה עכשיו, במחיר של הקטנת היכולת שלנו לרכוש מוצרי ייבוא מחו"ל בעתיד.

לכן, סך ההשקעה במשק הוא הסכום של ההשקעות המקומיות בישראל ושל עודף הייצוא. תרשים 1 מתאר את השינויים בהשקעה הגולמית בישראל (קו כחול) ובעודף הייצוא (קו אדום מקווקו), במחירים קבועים, בין שנת 2000 ל- 2022. אפשר לראות שההשקעות במשק גדלו בצורה די עקבית מאז 2004. המשברים של 2008 והקורונה אמנם הביאו להאטה בהשקעות, אבל ההשפעה שלהם הייתה זמנית, והיא תוקנה בתוך זמן קצר. עודף הייצוא של ישראל, הוא די יציב מאז שנת 2010, ואפילו במגמת ירידה.

• סין מאבדת גובה - יותר ויותר משקיעים וחברות מוציאים את הכסף
• הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל  (מחירי 2015). מקור: למ"ס

כאשר מסתכלים בתוך ההשקעות, מקבלים שבנייה למגורים מהווה בין 24% ל- 30% מסך ההשקעות. עוד כ-21% מההשקעות מהווים השקעות בציוד ובכלי תחבורה. היתר זה בנייה שלא למגורים, השקעות בענפי הטכנולוגיה, השקעות בקניין רוחני, ועוד.

בשנים שאחרי הקמת המדינה, לממשלה היה חלק משמעותי בכלל ההשקעות שנעשו בישראל. אבל כיום, החלק של הממשלה בהשקעות הוא קטן יחסית. בשנת 2022 הממשלה השקיעה כ-44 מיליארד שקל במה שהיא הגדירה כתשתיות (מעט פחות מ- 10% מתקציב המדינה). בנוסף, המדינה השקיעה סכומים נוספים שיכולים להיחשב כהשקעה (כמו בניית כיתות לימוד). אבל גם אחרי שלוקחים את הסכומים הללו בחשבון, ההוצאות של הממשלה על השקעות מהוות רק כ-10% מסך ההשקעות הגולמיות במשק.

מקור נוסף להשקעות הוא משקיעים מחו"ל. נהוג להבדיל בין השקעות זרות ישירות (FDI) לבין השקעות תיק/השקעות אחרות. השקעות זרות ישירות הן רק השקעות שבהן משקיע זר רוכש לפחות 10% מהבעלות בחברה. הסיבה שבגללה מבדילים בין השקעות זרות ישירות להשקעות אחרות היא ניסיון לכמת אילו השקעות נכנסות טומנות בחובן גם תרומה להרחבת הפעילות הכלכלית ולקידום הפריון באמצעות השפעה על אופן הניהול, העברת המידע, הגדלת הון יצרני וכדומה. השקעות שבהן משקיעים מחו"ל רוכשים לפחות 10% מהבעלות הן השקעות שבהן המשקיע הזר לוקח לעצמו את זכויות הניהול, והן מהוות התחייבות של המשקיע להישאר לטווח ארוך יחסית.

• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

תרשים 2 מראה את כמות ההשקעות הזרות הישירות בישראל כאחוז מהתוצר בין שנת 2000 ל- 2022. ניתן לראות שההשקעות הזרות בישראל היו במגמת עלייה במהלך חלק גדול משנות ה- 2000, אבל בשנים האחרונות הן התייצבו על 5% - 6% אחוזי תוצר. כלומר השקעות ישירות מחו"ל מממנות כרבע מההשקעות בישראל.

השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי

למרות התרומה של המשקיעים הזרים, ב-20 השנים האחרונות, לפחות, סך ההשקעות בישראל, כאחוז מהתוצר, נמוך יותר מאשר הממוצע של המדינות המפותחות. זה למרות שבענפים התחרותיים של המשק, חברות פרטיות משקיעות יותר מאשר המקבילות שלהן בעולם. המשמעות היא שחלק גדול מהמחסור בהשקעות בישראל מגיע בגלל מחסור בהשקעות ממשלתיות. המחסור הזה בולט בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה, והתקשורת. בתחום התחבורה, מבין מדינות ה- OECD, ישראל מדורגת די קרוב לתחתית בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית וגם באיכות הכבישים, כפי שיודע כל מי שעמד בפקק, ישראל לא מדורגת קרוב לצמרת. בתחום האנרגיה, יש מחסור בהשקעות שלוקחות בחשבון יעדים של איכות סביבה. בתחום התקשורת, ישראל עדיין מפגרת ביחס למדינות המפותחות בפרישה של סיבים אופטיים, וזה חסרון גדול עבור מדינה שמעוניינת להיות אומת הסטרט-אפ.

אלו ההשקעות שנכון להיום הן הנדרשות ביותר במשק, ביחד עם השקעות בהשכלה, כדי לוודא שהעובדים יוכלו לנצל את השיפור בתשתיות. אבל לביצוע של השקעות כאלו, נדרש שהממשלה תציב את ההשקעות בתשתית בראש סדרי העדיפויות.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן