אופיר שריד
צילום: סיון פרג
דוחות

מליסרון: ה-FFO גדל ב-15% ל-255 מיליון שקל. ירידה ברווח הנקי

החברה פרסמה את התוצאות לרבעון השני. ה-FFO של החברה רשם גידול של 15% ולהערכת החברה ימשיך לצמוח עד סוף 2024, ה-NOI עלה מ-303 ל-338 מיליון שקל - גידול של 12%. הרווח הגולמי עלה בששת החודשים האחרונים כתוצאה מגידול בדמי השכירות ועליית המדד. קיטון ברווח הנקי כתוצאה מהעלייה במדד על רווחי השערוך. תחלק דיבידנד של 60 מיליון שקל
איציק יצחקי | (1)

חברת מליסרון מליסרון 0.27% , המפעילה קניונים ושטחי משרד ברחבי הארץ, פרסמה את הדוחות שלה לרבעון השני של השנה. ה-FFO של החברה עלה מ-211 ל-255 מיליון שקל - גידול של 15% וקצב שנתי של מיליארד שקל (במחצית השנה כולה עלה מ-433 מיליון ל-498 מיליון) ואילו ה-NOI עלה מ-303 ל-338 מיליון שקל - גידול של 12% (במחצית כולה עלה מ-595 מיליון ל-663 מיליון שקל). הדירקטוריון הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 60 מיליון שקל (חילק 320 מיליון שקל מתחילת השנה), שישולם ב-2 באוקטובר. להערכת החברה, בסוף שנת 2024 יעמוד קצב ה-FFO השנתי על כ-1.2 מיליארד שקל, ולאחר השלמת הפרויקטים אשר נמצאים בהליכי תכנון וביצוע במהלך חמש השנים הקרובות, צפוי ה-FFO השנתי לגדול לכ-1.4 מיליארד שקל. כמו כן, פדיונות השוכרים עלו במהלך התקופה בכ-6% בממוצע. שיעורי התפוסה בקניונים ובמשרדים גבוהים מאוד ועומדים על כ-98.9% בנוסף, דמי השכירות הממוצעים בחוזים חדשים, חידושי חוזים ומימושי אופציות שנחתמו מתחילת השנה עלו בכ-10%.

מליסרון

לעומת זאת, נרשמה ירידה ברווח הנקי. החברה רשמה רווח נקי של 324 מיליון שקל, לעומת 585 מיליון שקל אשתקד. השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה ברווחי שיערוך, נטו בסך של 614 מיליון שקל בהשוואה לרווחי שיערוך, נטו נמוכים יותר בסך של 239 מיליון שקל ברבעון השני השנה, זאת בעיקר, בשל השפעת העלייה במדד (שהייתה מתונה יותר ברבעון הנוכחי) על רווחי השיערוך, וכן כתוצאה משיערוך פרויקט לנדמרק ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, רשמה החברה ירידה בהוצאות המימון, נטו, בעיקר כתוצאה מהשפעה מתונה יותר של עליית המדד ברבעון הנוכחי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, על יתרת ההלוואות ואגרות החוב של החברה, לצד גידול ברווח מתיק ניירות ערך ופקדונות.

בששת החודשים האחרונים רשמה החברה גידול ברווח הגולמי מ-605 ל-671 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי מהשכרת נכסים וממכירת דירות – בסך של כ-70 מיליון שקל נובע בעיקרו מגידול בדמי השכירות בגין עלייה בדמי השכירות הריאליים ועליית המדד בתקופה שתרמו 51 מיליון שקל, מגידול בגין רווח מנכסים שנקנו ושנבנו שתרמו 14 מיליון שקל וכן רווח ממכירת דירות (חלק החברה באביב ייזום בניכוי הפחתת הפרש מקורי שיוחס ברכישה).

כמו כן, נרשם קיטון בעליית ערך שווי נדל"ן להשקעה (מ-764 מיליון ל-296 מיליון שקל) – במהלך התקופה נרשמה עליית ערך בסך של 323 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד בתקופה אשר תרמה 454 מיליון שקל, הגידול הריאלי ב-NOI של נכסים מסוימים והתקדמות השיווק והבנייה של פרויקטים בבנייה, בקיזוז הפחתות חד פעמיות בסך של 143 מיליון שקל שכללו: הפחתת מס רכישה בגין נכס שנרכש, שינוי שיעור היוון בנכס שמושכר לשוכר יחיד והתאמת NOI מייצג של נכס משרדים.

כאמור, הפדיונות בקניוני מליסרון עלו במחצית הראשונה של שנת 2023 בשיעור של כ-6% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022. העלייה בפדיונות ובכמות המבקרים בקניונים בתקופה תורגמה גם לעלייה ממוצעת של כ-10% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים בקניונים, זאת בהמשך לעלייה של כ-8% בשנת 2022. בנוסף, בתחום המשרדים רשמה החברה עלייה ממוצעת של כ-3% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים, בהמשך לעלייה של כ-2% בשנת 2022. לצד זאת, החברה ממשיכה לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים של כ-99% בנכסיה.

ה-NOI המיוחס לבעלים ברבעון השני של שנת 2023 עלה בכ-12% ל-338 מיליון שקל, בהשוואה ל-303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה בעיקר מגידול של כ-9% ב-NOI מנכסים זהים נובע מחתימה על חוזים חדשים תוך עלייה בדמי השכירות ועליית המדד בסך של 26 מיליון ש"ח, לצד תוספת של 9 מיליון שקל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בגין נכסים חדשים שנקנו ושנבנו. קצב ה-NOI השנתי המיוחס לבעלים, על בסיס רבעון שני 2023, עומד על כ-1.35 מיליארד שקל. ששווי הקניונים שלה עומד על 3.155 מיליארד שקל. ההון העצמי לבעלי המניות חצה את הרף של 10 מיליארד שקל.

מליסרון עשתה מספר צעדים משמעותיים בחצי השנה האחרונה. 1. רכשה קרקע בשטח של כ-4.5 דונם ברחוב לינקולן בתל אביב עליה בנוי כיום מבנה ישן המשמש למסחר ומשרדים. בכוונת החברה להקים במקום מגדל משרדים ובמסגרת זו היא מקדמת תב"ע להגדלת זכויות הבנייה לכ- 26 אלף מ"ר .2 קניון הראל - מתכוונת לממש את הזכויות הנוספות בו. 3. רכשה קרקע בשטח כולל של כ-5.3 דונם במתחם קריית שחקים בהרצליה, בתמורה לכ-916 מיליון שקל באמצעות אביב ייזום. התוכנית המאושרת על הקרקע מאפשרת בנייה של 733 יחידות דיור, כ-900 מ"ר (עיקרי) שטחי מסחר ו-2,640 מ"ר (ברוטו) מבני ציבור.

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2023 משקפות את המשך העשייה המשמעותית של מליסרון. במהלך התקופה המשכנו לבצע פעולות להשבחת הקניונים ופארקי המשרדים שלנו, לחזק את המותג המוביל של 'קניוני עופר', ולקדם את פרויקטי הייזום שלנו, שיחזקו את פעילויות הליבה שלנו. מליסרון ממשיכה להציג צמיחה בפעילותה על אף הסביבה המאקרו-כלכלית המאתגרת. אנו ממשיכים להקפיד על ניהול פיננסי שמרני ולפעול להתאמת נכסינו לצרכים המשתנים של הלקוחות והעסקים המבקרים בהם והמאכלסים אותם".

 

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "אנחנו ממשיכים להציג נתונים חזקים ושיעורי תפוסה גבוהים מאוד, המקבלים חשיבות מוגברת על רקע התקופה הכלכלית הנוכחית. במהלך התקופה נמשכה מגמת הגידול במדדים התפעוליים המרכזיים שלנו, כאשר ה-FFO המייצג השנתי חצה לראשונה את רף מיליארד השקלים, פדיונות השוכרים עלו במהלך התקופה בכ-6% בממוצע, וכן דמי השכירות הממוצעים בחוזים חדשים ובחידושי חוזים עלו בכ-10%. כל אלה מעידים על איתנותה של החברה ועל הצלחת מימוש האסטרטגיה שלה לצמיחה ולגיוון מקורות הכנסתה. מתחילת השנה השלמנו מספר מהלכים משמעותיים, כגון רכישת נכסים, אכלוס שטחים חדשים, שיפור הנראות, הידוק של תמהיל החנויות בקניונים והשבחת יכולות החדשנות הדיגיטלית של החברה. אנו שומרים על יתרות מזומנים משמעותיות ומסגרות אשראי, המאפשרות לחברה גמישות פיננסית גבוהה בתקופה מאתגרת זו, המושפעת  מעליית הריבית, מהאינפלציה ומאי הוודאות במשק. אנו ממשיכים לפעול על פי תוכניותינו העסקיות, שיגדילו את ה-NOI של החברה בשנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 14/08/2023 12:02
    הגב לתגובה זו
    נהדר גברת ליאורה עופר, מתי את שוב סוגרת את קניון רננים ברעננה??? בכסף אין לך בעיות. גם לי אישית לא אכפת, לא מגיעה לקניון לא מבזבזת כסף, פשוט נפלא, תמשיכי כך........
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?