מדוע מניות הקנאביס שיח מדיקל, אינטריוקר ופארמוקן מזנקות בעשרות אחוזים?
מבט מהיר על המניות שמזנקות היום במסחר בבורסה בתל אביב מראה כי כמה מניות קנאביס רפואי תופסות את ראש הרשימה בהן שיח מדיקל -3.44% אינטרקיור -0.06% פארמוקן . הקפיצות מגיעות לאחר שאתמול פרסם משרד הבריאות את מתווה הרפורמה בתחום הקנביס הרפואי שמטרתו טיוב והפחתת הרגולציה בתחום הקנביס הרפואי בישראל.
המתווה החדש צפוי לצמצם בצורה משמעותית את היקף הרגולציה על העוסקים בשוק הקנביס הרפואי, לייצר ודאות למפוקחים, לסייע בהפחתת עלות הקנביס הרפואי למטופלים ולקדם מחקר ופיתוח בתחום הקנביס הרפואי בישראל.
המתווה מציג מדיניות ברורה לשנים הקרובות המאופיינת בצמצום היקף הרגולציה והעברת האחריות לגורמים המפוקחים, זאת לצד שמירה על דגשי בריאות ואיכות. בנוסף, בהתאם לחוות דעת מקצועית שתתקבל בהמשך לעבודת ועדת שמר, עוסק המתווה בטיוב אחריות הרגולטור בתחומים נוספים, ובהם החרגת רכיבים שאינם פסיכו-אקטיביים מפקודת הסמים המסוכנים וכן, יישום המעבר ההדרגתי מרישיונות למרשמים - מהלך שיקטין את הנטל הביורוקרטי מהמטופלים ועתיד להקל על מתן טיפול רפואי בקנביס.
עיקרי המתווה החדש:
1. מעבר למרשמים על ידי רופא מומחה – יישום החל מסוף דצמבר 2023 של מתווה המעבר למרשמים בעשר ההתוויות אשר אושרו בתקנות. לאחר שנה מתחילת היישום, יתקיים דיון מעקב והכרעות שיכלול התייחסות להרחבה אפשרית של המתווה.
- אינטרקיור: עלייה של 25% בהכנסות ברבעון; כ-140 מ' שקל הוזרמו לחברה
- אחרי 6 שנים: אהוד ברק עוזב את אינטרקיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. הקלות משמעותיות על אופן עבודת החוות והמפעלים תוך העברת האחריות אליהם – הפחתת מספר בקרות רגולטור ומספר הבדיקות הנדרשות מהעוסק המקיים מערך איכות נאות; ליברליזציית שרשרת הייצור (אפשרות לרישיון מסוג חוות ללא Postharvest או מפעלים עם Postharvest או Postharvest בנפרד) ומעבר בין מקטעים בין עוסקים שונים.
3. שינוי משמעותי באופן הפיקוח של היק"ר על השוק תוך דגש על העברת האחריות לעוסק.
4. קידום חדשנות ומו"פ – הקלה דרמטית במנגנוני אישור המחקרים, רישיון מחקר מובנה עבור בעל חווה או מפעל, מתן אישור לחוקרים להנפיק מרשמי קנביס לנשואי המחקר ויצירת נוהל ברור להוכחת בטיחות ויעילות השימוש (ניסויים קליניים) לצורך אישור צורות מתן חדשות של קנביס רפואי.
5. עידוד ופישוט מוחלט של תהליך הייצוא – ייצוא על בסיס הצהרה ללא צורך בבדיקות בשטח, מתן אפשרות לנייד חומר גלם או מוצרים בין עוסקים לשם ייצוא ומתן אישור EU-GMP על ידי המכון לביקורת ותקינה, או גורם נוסף שיסמיך מנכ"ל משרד הבריאות, למפעלים העומדים בכך.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
6. חיזוק המדיקליזציה והקלה על המטופלים – עדכון נוהל 106 ובחינת הסרת ההגבלות לטיפול בקנביס כקו אחרון (ללא חובת טיפול מקדימה באופיואידים) בהתאם לשיקול דעת רפואי, הארכה אוטומטית של הרישיונות בהמלצת רופא במקרים בהם יש עיכובים ביורוקרטיים, מעבר לאריזות רפואיות אחידות בהתאם לנוהל רוקחות ותיווי בהתאם לקטגוריות קליניות כמקובל בתחום התרופות.
7. טיוב הגדרת סם מסוכן והתייחסות ל-CBD – בהתאם לכיוון המדיניות של ועדת שמר לגבי פברואר 2024 ואילך, ובהתאם להמלצת צוות ההמשך בראשות בועז לב, בחינת האפשרות להותיר בפקודת הסמים המסוכנים רק רכיבים פסיכו-אקטיביים בריכוז THC (ויתר משפחת הקנבינואידים של THC) מעל 0.3%.
8. אישור ופרסום נוהל עבודה משרדי ברור ושקוף – הנוהל פורסם לציבור ב-30.4.2023 ונגיש באתר משרד הבריאות, מסדיר את אופן העבודה המשרדי אל מול כלל גורמי החוץ ויוצר ודאות לעוסקים.
שר הבריאות משה ארבל: "הרפורמה שמשרד הבריאות מקדם בתחום הקנביס הרפואי מהווה בשורה גדולה לעשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. כמו במדינות המפותחות ביותר בעולם, גם במערכת הבריאות הישראלית רואים בקנביס הרפואי אמצעי טיפולי - ולכן אנו מחויבים לפעול להקלה על המטופלים הזקוקים לו. אחת מההחלטות הראשונות שקיבל שר הבריאות הקודם הרב אריה דרעי עם כניסתו לתפקיד, הייתה לקדם מהפכה בתחום, והמתווה החדש לצמצום הרגולציה בשוק הקנביס הרפואי הוא צעד שמשלב רגישות חברתית לצד הגנה על בריאות הציבור. משרד בריאות מוביל כעת מדיניות רוחבית של רפורמה ברגולציה של המשרד כלפי המגזר העסקי, והמתווה הזה הוא הוא צעד חשוב במהלך זה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "משרד הבריאות מוביל תפישת מדיניות חדשה של הקלה בנטל הרגולטורי ככל הניתן לצד שמירה על בריאות הציבור. כפי שאנו עושים בתחומי המזון, התמרוקים, התרופות, בתי המרקחת והמכשור הרפואי, כעת גם תחום הקנביס הרפואי עובר רפורמה משמעותית, שתצעיד את התחום קדימה. זהו שינוי פרידגמה משמעותי שמוביל משרד הבריאות לטובת אסדרת תחום הקנביס הרפואי בישראל.
כיום יש בישראל למעלה מ-120 אלף בעלי רישיונות לקנביס רפואי, השיעור לנפש הגבוה ביותר מכל מדינה מערבית. המתווה יסייע בהורדת הנטל הבירוקרטי על המטופלים ויפחית עבורם את מחירי הקנביס הרפואי, ייצר וודאות ארוכת טווח עבור העוסקים בתחום תוך העברת האחריות לידיהם".
- 6.דן 27/08/2023 12:04הגב לתגובה זוהרצה באותו יום ולאחר כחודש, הנפילות חזרו. אינטקיור ושיח ירדו ב 12 החודשים האחרונים כ 50-70 אחוזים ואלה הן "החזקות" בתחום. כי הן המייבאות המובילות ועל הדרך מחסלות את חקלאות הקנאביס המקומית. מספר החוות הנסגרות בהפסדי ענק מעיד על מצב השוק.
- 5.בולונז 08/08/2023 20:08הגב לתגובה זושווה רק 6.5 מיליון שקל
- דני 09/08/2023 21:18הגב לתגובה זוכל אחד יכול ליבא היום...
- בולו 15/08/2023 00:19אז מדוע אינטרקיור שווה 300 מיליון שקל ושיח 60 מיליון אם כל אחד יכול לייבא?
- 4.אבי 08/08/2023 14:41הגב לתגובה זוטוגדר חזרה ל100 לפחות
- 3.קנאבואיד 08/08/2023 13:11הגב לתגובה זוחייבים לעצור את היבוא שפוגע בתעשייה המקומית
- דני 09/08/2023 21:20הגב לתגובה זועלויות גידול גבוהות, משמע מחיר גבוה למטופלים. אין היתכנות לגידול קנאביס בארץ, מחקרים יודע רפואי זה מה שנכון לנו.
- 2.אנונימי 08/08/2023 13:09הגב לתגובה זוהשר הכי לא מגזרי שיש. כל הכבוד!!!
- 1.הפחתה של רגולציה מגדילה תחרות וירידת מחיר (ל"ת)לילי 08/08/2023 12:59הגב לתגובה זו
- דני 09/08/2023 21:21הגב לתגובה זוהחברות בארץ בנויות ומתנהלות לא נכון. אין קשר לרגולציה.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?