עסקת מניבים זנלכל – מי עשה עסקה טובה יותר?
זנלכל זנלכל -1.13% דיווחה היום על עסקה למכירת מתחם בבעלותה באזור התעשייה אלון תבור (עפולה) עליו ממוקמים מפעל השימורים של החברה ושטחי אחסנה לקרן הריט מניבים וזאת תמורת 154 מיליון שקל. כשבודקים את זה לעומק ממש לא בטוח שזו עסקה טובה לזנלכל.
לכאורה לפי הדיווח זנלכל עושה עסקה מצוינת עם רווח צפוי נטו של כ-86.5 מיליון שקל (שחלקו (40 מיליון שקל) ירשם עם השלמת העסקה והיתר לאורך תקופת הסכם השכירות ותזרים נטו של כ 115 מיליון שקל (אחרי מס ועלויות העסקה). אבל כשבודקים מקבלים שמניבים ריט הרוכשת היא זו שעשתה עסקה טובה.
כמה נקודות על העסקה בעיניים של משקיע בזנלכל:
- רווח ההון שירשם מהעסקה הוא חד פעמי.
- סביר כי חלק גדול מהרווח יחולק כדיבידנד לבעלי המניות, אבל זה לא יחזור.
- בעקבות העסקה הרווח התפעולי השוטף של זנלכל (שעמד על רמה של כ 40 מיליון בשנת 2022) צפוי לקטון בשיעור משמעותי וזאת עקב דמי השכירות השוטפים שהיא תשלם למניבים - 10 מיליון שקל בשנה, צמוד למדד. אם מניחים כי מכפיל הרווח של זנלכל לא ישתנה לעומת מכפיל הרווח הנוכחי, צפויה להערכתי בעתיד פגיעה בשווי זנלכל.
- הנחה שהעסקה מגדילה את הסיכון הפיננסי של זנלכל בסוף התהליך שכן היא מאבדת נכס מוחשי שהופך למזומנים שסביר שיחולקו או יעשה בהם שימוש תפעולי.
- בהנחה והמזומנים יחולקו, ייתכן שהמכפיל רווח לפיו המשקיעים יהיו מוכנים לקנות את מניית זנלכל אפילו ייקטן, כך שצפויה פגיעה כפולה בשווי החברה (עקב ירידה במכפיל עצמו וירידה ברווח המייצג השוטף). עם זאת, אזכיר שזנלכל נסחרת במכפיל רווח יחסית סביר ואפילו נמוך של כ-9.
- אופי העסקה (טווח ארוך בתנאי טריפל נט) נראה יותר כמו הלוואה מובטחת (כאשר הרוכש/מלווה מקבל שעבוד/בעלות בדרגה ראשונה על נכס קריטי למוכר) לטווח ארוך בריבית יקרה של 6.5% צמוד. לפני הוצאות נילוות שיהיו לזנלכל לאורך תקופת השכירות לשמירה על הנכס.
- נראה כי מניבים עושה עסקה שהיא בעיקרה פיננסית בסיכון נמוך ואפסייד מוגבל לטווח הקצר עד הארוך.
- תקופת ההסכם (15 שנה) ודמי השכירות שישולמו בתקופת השכירות הראשונה (כ-150 מיליון צמוד למדד) צפויים לאפשר למניבים להחזיר את ההשקעה. בנוסף, מניבים מקבלת בטוחה בצורה של נדל"ן תפעולי שהוא קריטי לפעילותה הנוכחית של זנלכל.
- לאורך שנות ההסכם מניבים יוכלו לפעול לשינוי זכויות של הקרקע הנרכשת והשבחתה.
- הסיכון של מניבים הוא כמובן תלות בשוכר יחיד. ורכישה של נכס שמותאם בצורה מלאה לצרכיה של זנלכל.
- זנלכל השלימו לאחרונה את רכישת מחלבות רמת הגולן תמורת כ-40 מיליון שקל (מזה כ-7.5 מיליון בגין מלאי) כאשר הפעילות היתה בהליך של הקפאת הליכים. לצורך השבחת הפעילות סביר כי זנלכל נדרשים להשקיע כספים רבים, ויכול להיות שזה חלק מהטריגר של הנהלת החברה לביצוע העסקה הנוכחית עם מניבים. מעבר לכך, יש גם מחשבה על "הצפת ערך" בטווח הקצר.
- לאור איכות החברה, תחום פעילותה, והעובדה שאין לזנלכל אג"חים בשוק ההון, סביר כי אם במקום העסקה הנוכחית שהיא מסוג sell & lease back היא היתה פונה להנפקת אג"ח ללא ביטחונות בסבירות גבוהה לטעמי ההנפקה הייתה נהנית מביקושים גבוהים ונסגרת בהערכה גסה בריבית צמודה בשיעור של 4% בלבד.
הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.
- זנלכל: ההכנסות קטנו ב-12% לסכום של כ-124 מ' שקל ברבעון
- דוח חזק לזנלכל (יכין) - ההכנסות עלו ב-33%, הרווח זינק ב-59%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.גרי 22/08/2023 10:09הגב לתגובה זושווי הנכס בדוחות של החברה נמוך בהרבה מהסכום שצפויה לקבל ולכן מדובר במהלך נהדר במידה וישתמשו נכון בכסף. למשל פירעון אשראי קיים והקטנת החוב
- 4.חנניה בית 14/08/2023 12:23הגב לתגובה זוהחברה לא הסבירה בשום פורום מדוע היא מבצעת את המכירה, היתה בכלל צריכה לכנס את הדירקטוריון ואולי אספת בעחי מניות ולא עשתה!!. כותב הסקירה היה צריך לדבר עם החברה!!.
- 3.זאב 08/08/2023 09:43הגב לתגובה זואגרות החוב הנסחרות בבורסה הם לתקופה של 3-4 שנים ופה מדובר בעסקה ל 15 שנה,ולפיכך הדברים אינם ברי השוואה.
- 2.דודו 07/08/2023 20:53הגב לתגובה זושטויות במיץ כל מה שכתוב פה. מוכר שחושב שהנדלן מתומחר גבוה ומבין שברמת ריבית כזו אין הגיון לממן אותו קונה שעשה עסקה טובה. הגיון יש לשני הצדדים.
- 1.לרון 07/08/2023 17:25הגב לתגובה זולמי יותר למי פחות,גם אנגל שלמה עשו עיסקה דומה,לא הוזכר אך לדעתי השיקול של זנלכל הוא ערך הקרקע הגבוה בימים אלה ויכול ב 15 שנה לרדת משמעותית
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
