עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

הבעיה במסלול "רישוי עצמי" - חלק מהרשויות מתנגדות, האדריכלים חוששים

המועצה הארצית לתכנון ובניה מאפשרת לאדריכלים, בעלי ניסיון מינימלי של 5 שנים, לחתום על בקשות להיתרי בניה. הבעיה: חלק מהרשויות מתנגדות למהלך ולא מאפשרות את קיום ההליך, גם האדריכלים חוששים מהאחריות שחלה עליהם. האם זה מה שיגדיל את ההיצע? האדריכל רוני תימור: "ראשי הערים מפורום ה-15 עושים מה שבא להם ומתנגדים". אז איך הבעיה תיפתר?
איציק יצחקי | (3)

המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה לאחרונה שאדריכלים יוכלו לחתום על בקשות להיתרי בנייה, מה שהוביל את חברות הבניה לערוך בשבועות האחרונים ישיבות מיוחדות שמטרתן אחת: לבחון את ההשפעה של המהלך על הענף ולחסוך מיליונים דרך קיצור הביורוקרטיה.

ההחלטה החדשה מאפשרת לחברות להימנע מהתנהלות מול ועדת ההיתרים. זהו "מסלול עוקף" שבאמצעותו אפשר להגיש בקשה להיתר ולעלות על הקרקע תוך זמן קצר יותר. המשמעות עבור הקבלנים היא פשוטה: היא לוקחים אדריכל צמוד ומנוסה, והוא מגיש את הבקשה בצורה מהירה ופשוטה, בועט במנגנוני הסרבול ושולח את היזם למצוא קבלנים איכותיים במקום להתעסק עם טופסולוגיה.

לשיטה הזאת, שבה אדריכל מגיש את הבקשה, קוראים "רישוי עצמי". אבל יש לה גם תנאים: רק אדריכל בעל ניסיון של 5 שנים והיקף מינימלי של פרוייקטים שביצע, יוכל לחתום על היתר.

כיום, כאשר רוצים להוציא היתר בהתאם לתכנית, פונים לרשות הרישוי. מי שיושב ב"וועדה" הזאת הם שניים - ראש העירייה ומהנדס מטעמה. בפועל, כשאתה שולח בקשה להיתר, גם אם מדובר בתוספת בניה, הדבר כרוך בביורוקרטיה. אתה מעביר לרשות המקומית את הבקשה, הם (הבודקת מטעם אגף ההנדסה) מחזירה לך אותה בטענה ש"חסר טופס", אתה משלים כעבור מספר ימים, זה עולה שוב לוועדה, שוב היא מדווחת על חוסרים - וכך חולפים חודשים רבים. אדריכל יוכל למנוע את ה"קצר בתקשורת" הזה באמצעות תיקון שייקח כמה דקות, מבלי להמתין לתשובה.

כך למשל, בחודש האחרון חתם אדריכל פרטי על שני היתרי בנייה ראשונים בתל מונד ובכך קיצר את הזמנים עבור הלקוחות שלו בחודשים ספורים לפחות. זה, כמובן, לא חוסך לקבלנים רק זמן, אלא הרבה מאוד כסף. תחשבו כמה משמעויות יש לקיצור התהליך משנתיים עד חמש שנים, לחצי שנה או שנה למשל - עלויות מימון והכנסות בצד אחד וגם פחות כאבי ראש לחברות מהצד השני. נכון, זה יעלה להם כסף (וכפי שתראו בהמשך, גם מאות אלפי שקלים כהפרשה לביטוח), אבל מה זה לעומת החיסכון בזמן?

רוני תימור. צילום: מאי כהן

"הרשויות רוצות 'לטרלל' את כולם". תימור (מאי כהן)

חשוב לציין - מצד שני, על האדריכלים חלה אחריות רבה. הם חתומים על ההיתר, אם תהיה טעות, או שמישהו ינסה לעקוף את הנהלים, הוא לוקח סיכון גבוה. בעבר ניסתה המדינה להעביר את הכוח לאדריכלים, ומשום מה מספר ההיתרים שנחתמו היה אפסי. לכן, האדריכל יבטח את עצמו, על חשבון היזם. כל טעות - תיפול על הביטוח. בשביל זה, הם יצטרכו לשלם פרמיה גבוהה מאוד - כלומר, עלות הביטוח תהיה מאות אלפי שקלים. בסוף, אדריכל לא יכול לקחת על עצמו סיכון כזה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יש כאן כוכבית נוספת: חשוב לציין כי הנושא יחול לרוב רק על מבני מגורים בני 2 קומות, או עד 10 קומות בתוספת אישורי מכוני הבקרה. בנוסף, לא כל העיריות חייבות לנהוג כך. השיקול האם לאפשר לאדריכלים לקדם את ההיתר נתון להחלטה הבלעדית של הרשות ולכן זה לא יחול בכל עיר. בדקנו. בתל אביב, גבעתיים, נתניה, הרצליה וגבעת שמואל הודיעו מראש שלא יצטרפו למהלך. לעומתם, בקריית אונו וירושלים כן יאמצו אותו. אבל החשש האמיתי, כמובן - הוא האחריות העצומה של האדריכלים, שלא כולם ששים לטפל בתהליך, במיוחד כשהם יודעים שהם יהיו חשופים לסיכון מקצועי.

ל"ביזפורטל" נודע כי לאחרונה, במסגרת שיחות עם מנהל התכנון, עלתה אפשרות להוריד את האחריות הזאת מהרשויות. כלומר, לא לאפשר להן לבחור. זה כמובן יוריד את הכוח מהן - וזה לא יהיה קל.

"אין גוף יותר חזק מראש עיר, הפכו אותו לשריף בגלל היעדר משילות. היום, ראשי הערים יותר חזקים מכל גוף אחר", אומר האדריכל רוני תימור. "לא משנה שמדינת ישראל רוצה פינוי בינוי או התחדשות עירונית. אם ראש עיר מחליט שהוא לא רוצה שיבנו אצלו - לא יבנו. אין תמריצים, זה לא מקל וגזר. יש פה 15 ערים, מפורום ה-15, שעושים מה שבא להם. הם מצאו דרך לעקוף כל חוק אפשרי. הם קוראים לזה מדיניות. יש להם רישיון להרוג על ידי יצירת מדיניות. פעם כדי לייצר תכנית היית כותב תב"ע, מקבל בקרה מהוועדה המחוזית ומתקדם. אבל הם מצאו פתרון אחר. מדיניות היא לא חוק ולא ניתן להתנגד, אי אפשר לבקש עליה הקלות. לא משנה מה אמרה הוועדה המחוזית. בשם הדבר הזה, הם עושים כרצונם. למה אני אומר את זה? כי הוציאו חוק של רישוי עצמי, וחלק מתנגדות בתוקף".

אתה מופתע?

"הרשויות יודעות שהן יאבדו את הכוח שלהן ורוצות 'לטרלל' את כולם. אתה יודע למה הן לא רוצות להוציא היתרים? כי יהיו להן יותר מדי תושבים, צריך לייצר בתי ספר, שירותים לתושב. למה? הם רוצים להיבחר לכהונה נוספת, בלי כאב ראש. יש היום 83 רשויות במדינת ישראל, אתה באמת חושב שצריך כל כך הרבה? תראה את עיריית גבעתיים שמתנגדת - יש לה זכות קיום בתור עיר? לא לה, ולא לרמת גן".

בשורה התחתונה, אתה תימנע מלייצג יזמים?

"החברה שלנו, תימור-שוורץ אדריכלים, קיבלה החלטה שהיא רוצה לקבל רישיון לאדריכל רישוי, אנחנו נלך עם כל פרויייקט, כמובן - במחירים במתאימים וביטוח ספציפי".

למה שהיזם ישלם את זה?

"כי זה כמה מאות אלפי שקלים ובדיקה שערכנו מגלה שאין יזם שלא מוכן, אתה יודע מה זה להוציא היתר בחצי שנה? גבעתיים, שיאנית העיכובים, מוציאה לך היתר ב-7 שנים, רמת גן בחמש".

"רישוי עצמי" יוריד את המחירים?

"כל שר אוצר מחליט שסיים שיעור ראשון בכלכלה, יכול להבין שהכל קשור להיצע וביקוש. כשיש 10 דירות בשוק, הן יעלו 100 מיליון שקל. שיש 100 אלף דירות, הן יעלו הרבה פחות. לא יצטרכו לעשות מחיר מטרה, ממציאים פה תכניות ותרגילים ושיטות לעבוד עלינו. הפתרון הוא נורא פשוט - רוצים להוריד את האינפלציה והמחירים? תעלו את כמות הדירות. ענף הבניה מהווה 25% מהתל"ג, אם נשחרר פי 5 דירות, המחירים יירדו, כל המשק יקבל 'בוסט' מטורף. בגלל זה הם רוצים להעביר את הכוח לאדריכלים. כל עוד הממשל עסוק באיך לא להיכנס לכלא וברפורמה, אי אפשר לטפל באמת במחירי הדיור".

אבל יש כאן עוד קושי - רק מגורים נמוכים ייכללו בתכנית. מחר, תוציא רישיון - אבל לא יתנו לך לבקש היתר למגדל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פגיעה בחפרים ש מקושרים ל ראשי ועדת הבניה (ל"ת)
    YL 08/08/2023 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    במדינת הלכה ....אין צורך ברישוי ...צריך רק סוס ו..עגלה (ל"ת)
    ניב חיון 08/08/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממה יתפרנסו " המקדמים " מתווכים בין היזם למקבלי החלטות? (ל"ת)
    לילי 08/08/2023 18:37
    הגב לתגובה זו
יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?