אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה

השאלה היא רק - למה זה לא קרה עד היום? אנחנו בכל זאת ב-2023; יום הגשת הטופס ייחשב בתור היום הראשון לאבטלה - בכפוף להתייצבות בשירות התעסוקה תוך 15 יום
נתנאל אריאל | (1)

"סוף לרישום הכפול: הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה ומערך הדיגיטל הלאומי משיקים את הטופס האחוד המקוון שיאפשר הגשת בקשה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי ורישום לשירות התעסוקה בטופס אחד", כך מצהירים היום הגופים הממשלתיים. במילים פשוטות - אם אתם מובטלים כבר לא תצטרכו לשלוח טופס דרישה לדמי אבטלה גם לביטוח הלאומי וגם לשירות התעסוקה. תוכלו למלא את הטופס פעם אחת וזהו. יום הגשת הטופס ייחשב בתור היום הראשון לאבטלה. בשורה מצוינת כמובן, ואם אתם צריכים להגיש אותו אז הנה הוא. השאלה היא רק - למה בעידן דיגיטלי היה צריך לחכות עד שנת 2023 כדי להכין את הטופס הזה? למה בעצם ביטוח לאומי ושירות התעסוקה נשארו תקועים בהיסטוריה? נותר רק לקוות שהמשרדים ימשיכו להתקדם אל המאה ה-21. הם אפילו מצהירים שזו הכוונה שלהם: "נוכח הצלחת שיתוף הפעולה, מערך הדיגיטל הלאומי החל באפיון שירותים נוספים המשותפים לשני הגופים, במטרה להוסיף ולשפר את השירות המוצע לאזרח".  בכל מקרה, מהיום ניתן להגיש בקשה מקוונת אחת שתעביר באופן אוטומטי את המסמכים והנתונים במקביל לשני הגופים הממשלתיים. "הטופס האחוד מצמצם מהותית עבור האזרחים את הבירוקרטיה, אשר בעבר נדרשו להגיש בקשות נפרדות עם כפילות בהגשת המסמכים. את הבקשה האחודה ניתן להגיש באזור האישי הממשלתי (MyGov) ובאתר הביטוח הלאומי" אומרים במערך הדיגיטל הממשלתי.  אזרח שיוצא ממעגל העבודה ומבקש לממש את זכאותו לדמי אבטלה, החוק מחייב אותו לפנות אל 2 גופים: הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. באחריות הביטוח הלאומי לטפל בנושא הקצבה לדמי אבטלה, המשמשת לו כרשת ביטחון כלכלית עד לחזרתו למעגל העבודה בתקופת זכאותו. במקביל, שירות התעסוקה אחראי לסייע לו במאמצי חזרתו לעבודה תוך הפנייתו לעבודה, לשייכו לתכנית תעסוקה ולספק סדנאות, קורסי הכשרה מקצועית וכלים תומכי השמה. במטרה להקל על דורשי העבודה ולצמצם עבורם את הבירוקרטיה ובכך לייעל את התהליך, יוכלו דורשי העבודה למצות את ההליך הנדרש מול הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה באמצעות טופס אחד ובצורה מקוונת פשוטה דרך האזור האישי הממשלתי ב-GOV.IL. לאחר מילוי הטופס החדש, יישלח מיידית המידע הנדרש לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה ומועד ההגשה יהווה כתאריך הרישום בשירות התעסוקה - בתנאי שהמובטל יתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 15 ימים מרגע הגשת הטופס המקוון. כמו כן, מועד ההגשה ייקבע גם כתאריך תחילת הזכאות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.  המשרדים מציינים כי "הטופס האחוד יקל מאוד על דורשי העבודה ובאמצעותו יימנעו הליכים כפולים שהיו במתכונת ההרשמה הקודמת, הכפולה. את הטופס האחוד ניתן למצוא בקלות באזור האישי הממשלתי ומערכת ההזדהות מאפשרת לכל אזרח להירשם, גם למי שאינם מחזיקים בטלפון חכם". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לדרוש מקרנות כמשקיע לא להשקיע במנייה שרטאוס -זכות יסו (ל"ת)
    יותם 03/08/2023 14:21
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".