בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל
בצל חקיקה הרפורמה המשפטית ואיומים על הורדת הדירוג של ישראל, בנק ישראל מפרסם הבוקר את דוח היציבות החצי שנתי, ובו חשש מהמשך חקיקת הרפורמה המשפטית. הבנק מעלה את רמת הסיכון מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה". הדוח מתפרסם פעמיים בשנה והוא כולל את הסיכונים ואת הערכת הבנק לגבי רמת ההיתכנות אליהם, כמו גם את ההשלכות שלהם.
בדו"ח נכתב בין היתר: "בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים: האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית; והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. אם התהליכים אלו – בארץ ובעולם – יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני. אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים", עוד נכתב.
בבנק ישראל טוענים כי "גם הריבית הגבוהה גרמה להעלאת הסיכון של המשק הישראלי: "המשך ההידוק המוניטרי, הנדרש לאור האינפלציה הגבוהה, הצמיחה העולמית הצפויה להיות נמוכה, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההיי-טק מגדילים את ההסתברות להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית, כפי שמשתקף גם בתחזיות הצמיחה. לפיכך אנו מעריכים שהסיכון מערוץ המקרו עלה ביחס לתקופה הקודמת".
עוד צוין כי במחצית הראשונה של שנת 2023 ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, לעומת מדדי המניות המרכזיים בעולם שעלו. עוד צוין כי השקל רשם פיחות של 2.7% מול הדולר, למרות שהאחרון נחלש מול מטבעות מובילים אחרים. נכתב כי הדבר גרם להאצת האינפלציה.
- 8.שמור לי ואשמור לך 02/08/2023 12:20הגב לתגובה זוהנגיד ניתנה כל העצמאות שבעולם אך הוא כשל, מה לא ברור... איך כישלון תורם לביטחון המשקיעים במשק?
- ברור 03/08/2023 20:38הגב לתגובה זוכל הבבונים בטוחים שאמסלם דרעי וכל הפושעים הם הם אלה שצריכים לקבל שליטה על כל מוסדות המדינה תתביישו,.. ואני מיזרחי על מלא מלא מבאר שבע
- 7.מבין2 02/08/2023 11:48הגב לתגובה זופועל נגד ישראל בשל דעותיו הפוליטיות
- 6.יוסיפון 02/08/2023 11:41הגב לתגובה זוהאליטות, האנרכיסטים, המוסדות הפיננסים, הצבא ועוד רבים שלא מקבלים את פסק דין הבוחר. בושה בושה בושה, ד מ ו ק ר ט י ה
- מוש 02/08/2023 12:38הגב לתגובה זועד זה מונח משפטי. בדרך כלל את העדים מזמינים לחקירה בגין אירוע קרימינלי שקר ושואלים אותו שאלות לגבי מה הוא ראה או שמע או אולי הריח. אז אם יזמנו אותך בעתיד אז תהיה עד. כרגע אתה לא עד.
- חחחח 02/08/2023 12:00הגב לתגובה זואנחנו עדים לדביליזציה חלק של אזרחים לא משכילים אשר חוזרים על המילים של "מנהיגים" שלהם ללא חשיבה מנימלית, כי המוח שלהם לא מסוגל ללמוד.
- 5.נגיד בנק ישראל היוצא, הוא חלק מהחונטה שמתנגדת לרפורמה (ל"ת)אהרון ברק לכלא 02/08/2023 11:14הגב לתגובה זו
- 4.6 02/08/2023 11:12הגב לתגובה זוהנגיד הרס את הכלכלה של מדינת ישראל.שיתק אותה לחלוטין.העלה ריבית בטרפת.ללא פרופרציות לכלום.שיתק את הנדלן.אזרחים הרוסים .לא עומדים בחובות ענק שהצתברו בגלל הריבית .שיק יזמים ,והוביל לגל ענק של פשיטות רגל. .....הבנקים חוגגים ואזרחים יורקים דם להחזיר חובות .יש לשפוט אותו ולהכניסו לכלא לדעתי הוא פושע . וצריך לשלם על כך
- המגיב 02/08/2023 13:33הגב לתגובה זובצורה לא אחראית, ומעבר ליכולת ההחזר שלהם. אם הריבית לא היתה עולה, הדולר היה טס לכוון 10 שקלים (כי בארה"ב הריבית היתה גבוהה פי 3), והמחירים היו עולים בצורה חדה. גם עכשיו, הריבית בארה"ב גבוהה באחוז שלם מהריבית בישראל. הנגיד יהיה חייב להעלות את הריבית גם בהחלטה הבאה - בתחילת ספטמבר.
- על מה אתה מקשקש.הבנקים ברווחים מטורפים.זה נורמלי??? (ל"ת)O 02/08/2023 14:12
- הסבר פשוט 02/08/2023 13:05הגב לתגובה זוהנגיד חייב להביא לקיפאון המשק כדי לפגוע בביטחון המהנדסים בהייטק כי התעשרותם מהר מדי וכיסוי חובותיהם המהיר יפגע במשק. מהנדס שמסיים מהר מדי לשלם בישראל משכנתא על הדירה שלו יכול בקלות לעבור לחיות באירופה לחיים הרבה יותר איכותיים ונוחים, משום ששם המשכורות נמוכות יותר ולכן לא יכלו להרשות לעצמם עד היום. לכן זה איום על היציבות הפיננסית יותר מכל דבר אחר כי המהנדסים את קטר הרכבת שנקראת כלכלת ישראל... אבל על זה לא מספרים לציבור, רק על 5 רופאים שרוצים לעזוב לחו"ל שנה הבאה בגלל הרפורמה...
- המגיב 03/08/2023 10:19אם מהנדס רוצה לעבור לאירופה, למה הוא צריך דירה בישראל ? למה הוא צריך לחכות, לעבוד, ולהחזיר את המשכנתא ? הוא יכול למכור את הדירה, להחזיר את המשכנתא, ולעבור לאירופה. תהליך של חודשים בודדים לכל היותר. למה הוא צריך לחכות שנים ולהחזיר את המשכנתא ??
- 3.הכל פוליטיקה .השמאל מוכן לפגוע בכלכלה העיקר לפגוע בממשל (ל"ת)שלמה 02/08/2023 11:05הגב לתגובה זו
- 2.בניה 02/08/2023 11:04הגב לתגובה זומתי הוא מסיים תפקיד? מקווה שלא יאריכו לו.
- 1.יוסי 02/08/2023 11:03הגב לתגובה זולא ראיתי מדינה בעולם במצב כלכלי יותר טוב מהארץ שלנו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
