ניר ברקת
צילום: גלעד קוולרצ׳יק

איגוד לשכות המסחר נגד החוק להגבלת היבואנים של שר הכלכלה ברקת; "אסור לנו לגלוש לתבנית חשיבה של מדינה קומוניסטית"

האיגוד הגיש את התנגדותו לחוק שלטענתו לא יביא להורדת מחירים, מפלה בין יצרנים מקומיים ויבואנים, ומנוגד לעקרונות יסוד של כלכלה ותחרות חופשית ויוצר אי וודאות עצומה שמצננת השקעות ועבודה בישראל. יו"ר האיגוד אוריאל לין טען "לא זו הדרך. לא כך נכון להיאבק  ביוקר המחיה.  מאבק במונופולים אסור ויעשה בדרך של גזילת רכושם שהושגה באופן חוקי"
נחמן שפירא | (12)

איגוד לשכות המסחר יוצא בחריפות נגד הצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון אותו מוביל בימים אלה שר הכלכלה ניר ברקת. במסגרת המאבק ביוקר המחיה מקדם שר הכלכלה את החוק שהוצא מחוק ההסדרים ושמטרתו להגביל את יכולתם של יבואנים לייצג, באופן חופשי, מותגים מובילים לשם הגדלת התחרות בשוק המזון. בנייר עמדה ששלח איגוד לשכות המסחר למשרד הכלכלה טוענים באיגוד כי "מדובר בחוק מפלה, מנוגד לעקרונות היסוד של הכלכלה החופשית וספק אם יביא בכלל להורדת מחירים".

 

לדברי האיגוד הצעת החוק מבקשת להגביל את הייצוג של יצרנים גדולים ובינונים על ידי ספקים גדולים. הכלל הנורמטיבי, שמבקשים לעגן בתיקון לחוק, הוא שספק מזון גדול יכול לייצג רק יצרן גדול אחד.

הצעת החוק מאפשרת חריג לכלל ולפיו ספק מזון גדול יוכל לייצג בנוסף ליצרן גדול וגם יצרנים בינוניים נוספים ובלבד שנתח השוק של כל אחד מהיצרנים, הגדול והבינוניים אצל אותו ספק מזון גדול, לא חוצה את הרף של  50%.

בנייר העמדה של איגוד לשכות המסחר, שהוגש השבוע למשרד הכלכלה, טוען עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל ממשל ומשפט של האיגוד, כי הצעת החוק פגומה בשלושה מישורים: "במישור העקרוני במובן של דריסת עקרונות יסוד של שוק חופשי ומדיניות תחרותית מעבר למה שקבוע בחוק התחרות הכלכלית ובחוק המזון; במישור המעשי שכן היא לא תקדם שום הורדת מחירים ושום הקלה על הצרכן, אולי דווקא להיפך; ובמישור תפיסת יסוד בסיסית של מדיניות כלכלית, שצריכה לעודד תחרות תוך הכנסת יותר שחקנים ויותר יצרנים על פני הכיוון המוצע בהצעת החוק של הגבלה של מספר שחקנים והגבלה של מספר היצרנים. יש להסתפק בעקרונות החלים כבר היום על פי חוק התחרות וחוק המזון. באיגוד אומרים כי התיקון המוצע הוא חלק מתפיסה קיצונית פופוליסטית, שתוצאתה היא אי הפעלת הוראות חוק קיימות וחיפוש דרכים פסולות להשגת מטרה ראויה".

מתעלמים מהמאפיינים היחודיים של ישראל

 

באיגוד לשכות המסחר טוענים בנוסף כי הצעת החוק מתעלמת לחלוטין מהמאפיינים הייחודיים של שוק המזון והטואלטיקה בישראל, ואינה מביאה בחשבון את העובדה שבמרבית המקרים המחירים בישראל מוכתבים מראש על ידי היצרנים הזרים כחלק מתמחור גיאוגרפי בינלאומי שמבצע היצרן בחו"ל. 

 

כמו כן טענו באיגוד כי הצעת החוק פוגעת קשה בזכות הקניין של החברות, שההסכם שלהם לייצוג יצרנים הוא קניינם. "מדינת ישראל מבקשת לפגוע בקניין זה שלא על פי מבחני פסקת ההגבלה, ועל כן דין הוראה רגולטורית זו הוא בטלות. הוראת חוק רגילה לא יכולה לפגוע בהוראת חוק יסוד, הנמנית על מעמד נורמטיבי עליון הימנה. אין בהצעת החוק שום אזכור לפיצוי להם זכאים אותם ספקים גדולים בגין אותה פגיעה קשה בזכות הקניין. מי יפצה את אותם עסקים על השקעה רבה בפרסום, פתוח, שיווק והפצת המוצר?".

 

באיגוד גם טוענים כי הצעת החוק מפלה בין יבואנים לבין יצרנים מקומיים, בנוסף נטען כי "מדובר בחקיקה פרסונאלית, שמטרגטת חברות ספציפיות במשק. החקיקה המוצעת תלכוד ברשתה לכל היותר 3-2 חברות גדולות במשק – עליהן תשפיע במיוחד, ותפגע בהן מתוך אמונה שהגבלת יבואנים ופירוקם מהמותגים מצליחים שלהם היא הכלי היחיד שיביא בהכרח לכניסת יבואנים אחרים ובאמצעותם יוזל המחיר לקמעונאי ובהמשך לצרכן, הנחה שספק רב אם עומדת במבחן המציאות".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בנוסף טענו כי ההצעה עלולה להביא להקטנת מגוון המוצרים שזורם לישראל ושהרפורמה המוצעת עומדת בניגוד להסכמי הסחר הבינ"ל שמדינת ישראל צד להם.

 

 

באיגוד אומרים היום כי יש להמשיך, "להכות ולצמצם רגולציה מיותרת שהיא דה פקטו חסם סחר לייבוא ולפשט רגולציה קיימת. התוצאות של הפחתת אותה רגולציה מיותרת הן מחולל תחרות חזק מאין כמוהו ותוצאותיה מוכחות גם בישראל – רפורמת הקורנפלקס, הפחתת תקנים ועוד. הפחתת רגולציה לא רק בהצהרות, אלא בביצוע ממשי. בנוסף, יש לייעל את המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, שממשיכים להשית עלויות יתר על המגזר העסקי בישראל בדגש על נמלי הים".

"חובה שתבוצע הפעלה מלאה בלתי מוגבלת בזמן של כל רציפי הנמל בישראל. אין להשאיר שום רציף שומם ובלתי מנוצל.  ביחס ליצרנים המקומיים, כל השוואת עלות של מחירים שנעשית בישראל מול חו"ל צריכה להתחיל ולהתמקד במוצרים המיוצרים בישראל בשם היותם בעלי יתרון אל מול הייבוא, בוודאי מאירופה (שכן נחסכות להן עלויות אלו). לדוגמא, מחיר אבקת כביסה בייצור מקומי אל מול מחיר אבקת כביסה במדינות אחרות באירופה, כנ"ל לגבי חיתולים, חלב ועוד. מחירים אלו יהווה את בסיס המחיר לעומת המחיר של המוצר בחו"ל". באיגוד סיכמו  כי יש לבטל כליל את המכס על ייבוא מוצרי מזון.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תעצור את הפופוליזם ו שגעון. אתה הבעלים של מיטב דש. 23/07/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    תעצור את הפופוליזם ו שגעון. אתה הבעלים של מיטב דש. אתה גובה עמלות ביתר מעם ישראל בלי להתבלל. תרגע שניה ותעצור את הרפורמה המשפטית
  • 10.
    תעצור את הפופוליזם ו שגעון. אתה הבעלים של מיטב דש. 23/07/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    תעצור את הפופוליזם ו שגעון. אתה הבעלים של מיטב דש. אתה גובה עמלות ביתר מעם ישראל בלי להתבלל. תרגע שניה ותעצור את הרפורמה המשפטית
  • 9.
    רופא 23/07/2023 19:52
    הגב לתגובה זו
    אחר כך לטפל בשברים . קודם כל לעצור ולחסל את הרפורמה . אח"כ לטפל במונופולים .
  • 8.
    כלכלן . 23/07/2023 19:31
    הגב לתגובה זו
    בהיותך שר כלכלה אתה מחוייב לטפל קודם כל בצונמי ורעידת האדמה שמפרקת את החברה והכלכלה . את הטיפול במונופולים והקרטלים טפל בשלב הבא כי זה גם חשוב . ובקרטלים תשאיר לאחר כך זה חשוב . לאחר כך
  • 7.
    ברקת עזוב את הליכוד 23/07/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
    מה משותף בינך לבן גביר ושמוטריץ' המשתמטים ? מה משותף בינך לבין לוין ורוטמן המטורפים . איזה רפורמה מצדיקה את חורבן הבית ? . השעה שעת חירום של ממש . מצפים ממך רבות .עשה מעשה אמיץ . גלה מנהיגות .
  • 6.
    המגיב 23/07/2023 18:02
    הגב לתגובה זו
    יש חוק נגד קיום מונופולים, ולכן - החוק המוצע בא להמשיך את הרוח של אותו חוק נגד מונופולים.
  • 5.
    נגמרה החגיגה 23/07/2023 16:50
    הגב לתגובה זו
    לא פראייר
  • ברכה 23/07/2023 19:56
    הגב לתגובה זו
    משתדלת להעדיף תמיד לקנות מוצרים של יצרנים ויבואנים קטנים .ולקנות רק מה שצריך לשוטף .
  • 4.
    אנונימי 23/07/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    הצעה טובהלא לפחד
  • 3.
    אהרון 23/07/2023 16:30
    הגב לתגובה זו
    זה מה שאמרו על יבוא מתחרה לתעשיית הביגוד , וראה איך אנחנו נראים היום אחרי פתיחת השוק
  • 2.
    מבין2 23/07/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    כמה תועמלנים של חזירי המשק שלא יודעים שובע.
  • 1.
    אלון 23/07/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
    כולם משרתים של המיעוט הקטן במדינה-בעלי ההון (המחזיקים בעיקר הכסף של הציבור!).בעלי ההון משבצים אותם לתפקידים שונים (ואת בני משפחותיהם) ובתמורה מקבלים הגנה מפני חקיקה המאפשרת להם לחנוק אותנו הציבור במחירים המזון והביגוד. כולם יד אחת. אז זהו: שזה נגמר! החקיקה תעבור ואם פוקס ושטראוס לא ירצו להיות כאן - שיילכו לגרמניה(חזרה למקום הולדתם). גמרנו לעשוק את האזרח הישראלי, בגיבוי של בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).