אישה בת 60 הלכה לקניות באיקאה בראשון לציון בחופש הגדול בשנת 2017. אך לצערה עוד יום של חופש עם המשפחה, הפך לתאונה קשה ולפציעה שהשביתה אותה מעבודתה למשך 8 חודשים והשאירה אותה עם נכות. האישה מורה ותיקה הלכה לקניות בחנות עם בתה ונכדה. כאשר הלכה לשלם על האוכל שבחרה במתחם ההסעדה בסניף היא החליקה ושברה את הירך. האישה תבעה פיצויים אך איקאה וחברת הניקיון שלה טענו כי התאונה אירעה באשמתה וכי אינן צריכות לשלם לה פיצויים.

בית המשפט השלום בירושלים דן לאחרונה בתביעת פיצויים על פציעה קשה שאירעה בשנת 2017. תחילתו של הסיפור, ביום האחרון של החופש הגדול של שנת 2017, התובעת, בת 60 מורה ותיקה לחינוך גופני. ביקרה ביום האחרון של החופש הגדול ב-2017 באיקאה עם בתה ונכדה. באזור ההסעדה, היא נטלה מגש עליו הניחה מזון מדלפק האוכל בדרכה לקופה החליקה לאחר שלדבריה "דרכה על משהו קטן חלק שמנוני". התובעת נפלה על הרצפה ונוכחים נקלעו לעזרתה. האירוע כולו תועד בסרטון מצלמות האבטחה של החנות.

התובעת טענה כי עקב הנפילה היא סבלה משבר בירך ונזקקה לניתוח לשם קיבועו עם שלושה ברגים. הפציעה פגעה ברמת התפקוד שלה וגרעה משמעותית מכושר השתכרותה.

עקב פגיעתה נאלצה לשהות בחופשת מחלה למשך שמונה חודשים. ומאז שובה לעבודה ועד היום, לפי המלצה רפואית-תעסוקתית, היא נאלצה להקטין את היקף משרתה למחצית, וגם מאז היא סובלת מכאבים. לטענתה איקאה וחברת הניקיון שלה קלינור פעלו בצורה רשלנית. העלימו תיעוד ולא גילו חומר חקירה שערכה החנות. הנתבעות יצרו סיכון וגרמו בהתרשלותן לפגיעה בתובעת

 חברת הניקיון מאשימה את איקאה

לתמיכה בטענותיה הרפואיות, הגישה התובעת חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה, של ד"ר ליבני, ולפיה נכותה הרפואית בגין הפגיעה בירך היא בשיעור 20%. מומחה מטעמה של התובעת העריך גם נכויות זמניות בשיעור 100% למשך 3 חודשים ממועד האירוע ו-50% למשך חודשיים.

איקאה הגישה חוות דעת רפואית נגדית, של ד"ר וייס, שסבר כי הנכות הרפואית לתובעת היא בשיעור 10%, כאשר מחצית מנכות זו היא עקב עברה הרפואי.

בית המשפט  מינה מומחה מטעמו שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה של 20% בירך כאשר 3% מהנכות הם בגלל עברה הרפואי. המומחה ציין גם כי קיים סיכוי רב שבעתיד הקרוב תיאלץ התובעת לעבור החלפת מפרק הירך. השופט קבע לאור חוות הדעת כי נכותה הרפואית של התובעת עקב התאונה הוא 17%.

• עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
• מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

השופט מוחמד חאג' יחיא מבית משפט השלום ירושלים ציין  גם איקאה וגם חברת הניקיון קלינור חבות בנזיקין בגין התרחשות האירוע.

עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין מורכבת מארבעה יסודות: חובת זהירות, התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין שני היסודות האחרונים. כאשר יסוד ההתרשלות דן בשאלה אם הופרה חובות הזהירות.

השופט חאג' יחיא ציין כי ישנן שלושה תנאים שמעבירים את נטל הראיה על הנתבע. הראשון עוסק בנקודת מבטו של התובע, השני מתמקד בנקודת המבט של הנתבע, והשלישי מפנה לנקודת מבטו של בית המשפט. התנאי הראשון דורש חוסר ידיעה של התובע או חוסר יכולת לדעת מה היו נסיבות שהובילו לנזק. במסגרת התנאי השני יש לבחון האם הייתה לנתבע שליטה מלאה על הנכס שגרם לנזק.

"החנות בהיותה מחזיקת המקום, חבה חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בה.  חובה זו חלה גם על חברת הניקיון אשר אחראית מכוח המערכת ההסכמית בינה לבין החנות, על מערך הניקיון בה לרבות במזנון. שתי הנתבעות היו מחויבות לספק סביבה בטוחה למבקרים שעה שהחנות מצפה שהמבקרים ייכנסו אליה, יסתובבו בה וייצאו ממנה בבטחה ותוך שמירה על שלמות גופם".

השופט קבע כי  הימצאות ירק או פרי  על רצפה שטוחה עלול להוות מפגע בטיחותי מאחר והוא מעלה את רמת הסיכון להחלקה או אובדן שיווי משקל, לנפילה ולפגיעה בגוף. לא מדובר בסיכון טבעי שכן שאריות מזון אינן אמורות להיות על רצפה שמשמשת מרחב תנועה בטוח לבני אדם. מדובר אם כן, בסיכון בלתי סביר אך הוא צפוי והיה ניתן למנוע אותו.

 אין אשם תורם

לגבי טענת הנתבעות לאשם תורם מצד התובעת ציין השופט כי מצפייה בסרטון האירוע ניתן לראות כי התובעת החזיקה את המגש בידיה מלפנים, והלכה מספר צעדים כאשר פּניה לכיוון הקופה שנמצאת במרחק של מטרים ספורים ממנה, אז החליקה וצנחה על הרצפה.

השופט קבע כי הוא דוחה את טענות הנתבעות לאשם תורם "בנסיבות כאלו, אין לצַפות מאדם סביר שיחזיק את המגש באופן שונה מזה שבו החזיקה אותו התובעת כשנפלה. במילים אחרות, אני מתקשה לראות אדם מחזיק מגש עליו דברי מזון שלא מלפניו.

בנסיבות אלו טבעי ביותר שמגש כזה, על כל המונח מעליו, יסתיר היכן הרגל דורכת. יותר מזה, לטעמי, גם לא הייתה כל אפשרות לפיה התובעת תוכל לבחון את דרך הליכתה, שכן כמעט מיד עם פנייתה לכיוון הקופה ומשצעדה צעדים ספורים בלבד, היא החליקה. לפיכך, אין בידי לקבל את עתירת הנתבעות להשתת אשם תורם כלשהו על התובעת בנסיבות שלפני".

 העלימו מידע

איקאה לא סיפקו לבית המשפט את כלל סרטוני האבטחה. אלא רק קטע קצר של 20 שניות של נפילתה של התובעת. יתר סרטוני האבטחה הושמדו, בנוסף לא הגישה את דוח התחקיר שביצעה לאחר התאונה.

השופט קבע כי חוסרים אלה מותירים את השאלות האמורות בעמימות סמיכה, כאשר זו אינה מחזקת – בלשון המעטה – את טענת החנות להעדר רשלנות מצדה. השופט ציין כי חברת הניקיון, טענה כי לאור העובדה כי באזור ההסעדה יש יותר פעילות, הם סיפקו 3 עובדים באופן קבוע, "לפי דרישתה של איקאה" אך אין לכך שום הוכחה.

השופט ציין כי לפי מה שעלה מהעדויות, באותו יום 3 עובדי ניקיון בכל אזור ההסעדה שכולל אזור בשרי ואזור חלבי, כאשר קיימת עמדת ניקיון ניידת וכי ככלל, בימים רגילים מסופקים 13 עובדי ניקיון בכל משמרת. לעומת זאת, בחודשי הקיץ שבהם יש ריבוי מבקרים, המספר מוגדל ב-6-5 עובדים נוספים השופט חאג' יחיא קבע כי  "לא השתכנעתי בנסיבות העניין כי כוח אדם זה היה מספיק כדי לבצע עבודות ניקיון בצורה נאותה וסבירה בהתחשב בנוכחות מסיבית של מבקרים במתחם שהוא כמעט סגור, דבר שיוצר צפיפות גדולה על כל הסיכונים הנובעים מכך".

השופט חאג' יחיא דחה את טענת איקאה כי על האחריות רובצת על חברת הניקיון. "אין בידי לקבל את ניסיון החנות "להעמיס" את כל האחריות על חברת הניקיון בטענה לפיה מכוח ההסכם היא בעלת המיומנות והמומחיות להיות אחראית של שירותי הניקיון. אחריות חברת הניקיון אינה בלעדית, במובן זה, שהחנות כּן רשאית להתערב בכמות עובדי הניקיון.

השופט קבע כי "באותה מידה, אין בידי גם לקבל את ניסיון חברת הניקיון "להעמיס" את כל האחריות על החנות במובן זה שמספר עובדי הניקיון נקבע רק לפי דרישתה. החברה אינה יכולה להתנער מאחריות אך ובלבד בטענה לפיה היא פעלה ופועלת רק לפי דרישות החנות".

"הנתבעות, כל אחת בתורה, הפרה גם את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת, בין במחדל (אי-שמירת רמת ניקיון והסרת מפגעים צפויים, אי-התראה, אי-הגדלת מספר עובדים) בין אי-הצגת ראיות רלבנטיות (תיעוד מלא, דו"ח פציעה, עדות עובדים ומפקח, יומני עבודה)".

השופט פסק כי בחלוקת האחריות "חברת הניקיון תישא ב-80% מהאחריות בעוד החנות תישא ביתרה.

 כמה פיצויים תקבל?

השופט ציין כי לאור העובדה שהתובעת נזקקה לניתוח, וכן בהתחשב במשך תקופת אי-כושר, בשיעור הנכות הצמיתה, בגיל, במועד האירוע וחלוף התקופה מאז וכן בהתחשב בכך שמדובר באירוע רשלני נטול כוונות זדוניות מצד המזיקים, הוא קובע כי הפיצוי על סעיף כאב וסבל יעמוד על 60 אלף שקל.

בנוסף קבע השופט כי שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של התובעת הוא 15% וכי  לתובעת יינתן פיצוי של 70 אלף שקל על הפסדי שכר כתוצאה מהתאונה ומהפציעה.

באשר לעתיד, נפסק פיצוי בסך של 235 אלף שקל על הפסד השכר עד גיל 67.

על פדיון ימי מחלה פסק השופט פיצוי של 25 אלף שקל, וכן פיצוי של 41 אלף שקל  על אובדן זכויות סוציאליות בשיעור 12.5%. בנוסף לכך תקבל פיצוי של 43 אלף שקל על סעיף עזרת הזולת ו-15 אלף שקל על הוצאות ניידות.

סך-הכל  כלל הפיצויים שתקבל התובעת יעמדו על  491,500 שקל. כאשר הנתבעים יישאו בסכום האמור ביחד ולחוד לפי החלוקה  של 20% לאיקאה ו-80% לחברת הניקיון קלינור. ויישאו גם בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך-דין.